הוחמרו התקנים לבנזן ועוד חמישה חומרים מסוכנים

לבקשת המשרד להגנת הסביבה אישרה אתמול (יום ב') ועדת הפנים והגנת הסביבה להחמיר את ערכי איכות אוויר עבור חומרים המופיעים בחוק אוויר נקי, זאת במסגרת המדיניות התקיפה של המשרד לצמצום זיהום האוויר ברחבי הארץ ותוכנית הפעולה הלאומית לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה. ערכי איכות האוויר שאושרו נקבעו בשיתוף משרד הבריאות מחמירים מהתקנים הקיימים באירופה ואינם קיימים כערכי סביבה בארה"ב, מה שהופך את ישראל לאחת המדינות המתקדמות ביותר ברגולציה הסביבתית.

אחד מששת החומרים שעודכנו והוחמרו הוא הבנזן, המוגדר כמסרטן ודאי לאדם ונפלט מפעילות בבתי זיקוק, חוות מכלי דלק, תחנות דלק וכלי רכב. במשרד מציינים כי בנוגע לבנזן הערך הוחמר ביחס לערך שנקבע בתקנות האיחוד האירופי ונקבע בהתאם להמלצת ארגון הבריאות האמריקני. בעמותת "אדם טבע ודין" טוענים כי "אנו מתנגדים לכך כי התקנות יתירו לחרוג במשך שבע יממות בשנה".

מפרץ חיפה. ארכיון(צילום: גיל נחושתן)

מנגד, במשרד מסבירים כי לאחר בחינת מקורות הפליטה של הבנזן (בהם מפעלים פטרוכימיים ובתי זיקוק), ולאור המצב הקיים בסביבה נמצא כי ערך היעד השנתי המוצע ישים.

ב"אדם טבע ודין" הוסיפו כי "יחד עם זאת, נמצא כי בימים בעלי תנאים מטאורולוגים קיצוניים עלולות להתקבל חריגות מערכי היעד היממתי. לכן, מוצע לקבוע מספר חריגות מותרות, בימים בהם מתקיימים תנאים מטאורולוגיים קיצוניים. לפי הערכותינו מדובר כ- 2% מהזמן בממוצע רב-שנתי. מדובר ב- 7 חריגות יממתיות. יש להדגיש, כי מדובר בהחמרה רבה של ערכי הסביבה. ערך הסביבה השנתי הקודם היה 5 מק"ג/מ"ק, ערך שקבוע בכל מדינות האיחוד האירופאי ואנו המלצנו על ערך של 1.3 מק"ג/מ"ק שהינו הערך הבריאותי לפי הסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה. עוד קבענו ערך סביבה יממתי שאין לו אח ורע בעולם".

"בסך הכול טוב שנכנסים חומרים חדשים ושהחוק מתעדכן ומתאים עצמו למציאות", אמרה ח"כ תמר זנדברג שהתנגדה לערכים. "יחד עם זאת, לאור המצב הסביבתי ואיכות האוויר הרעועה ובמיוחד במפרץ חיפה, יש חשד שהחוק הוא מסננת עם חומרים גדולים מדי, שבעצם מתירה למזהמים העיקריים כמו בנזן מרחב גדול מדי שיפגע בבריאות הציבור".

"אנשים נושמים בנזן טהור"

פעילת הסביבה אלה נוה, רכזת ארגון אימהות ואבות מצילים את חיפה והקריות, אמרה בתגובה כי "באזורים הכי מזוהמים של ישראל אנשים נושמים בנזן טהור. והתקן השנתי כל כך גבוה שלא מגיעים אליו. באזורים שהצליחו לעבור את התקן, עכשיו אומרים 'בואו ניתן 7 ימי חריגה'. לטעמנו, תהליך שיתוף הציבור לא היה תקין משום שנדחו הערות משמעותיות ביותר. המסמך הסופי שהוצא מהווה אפילו הרעה. התקנים שנקבעו לא יגנו על ילדים ומבוגרים, לא במפרץ חיפה ולא בשום מקום בישראל. מטרתם: לאפשר תוספת אחסון בזיקוק מבלי שיהיו חריגות בשכונות הסמוכות לתעשיות".

חמשת החומרים האחרים הם קדמיום, בוטדיאן, טריכלורואתילן, כספית ופורמאלדהיד. לגבי בוטדיאן אומרים ב"אדם טבע ודין" כי "זהו חומר מסרטן ודאי בבני אדם. עבור חומרים מסרטנים קיימת הנחה כי אין להם סף ריכוז בטוח לבני אדם".

מסיבה זו הם מציינים כי תמוה שהמשרד להגנת הסביבה מציע להקל בערכי היעד. "במקום שכל ערכי היעד ילכו 'ויתיישרו' לפי רמת ההגנה המחמירה מציע המשרד להפחית את ההגנה הנוכחית בשם צורך בלתי ברור באחידות ביחס להמלצות אחרות או בשל מתודולוגיה של אימוץ תקנים מהעולם". במשרד מציינים כי מדובר בהחמרה מפני שלא היה ערך לפני כן.

גם במקרה של פורמאלדהיד מציינים ב"אדם טבע ודין" כי ריכוזיו בארץ גבוהים. "אנו מתנגדים לכך כי התקנות מתירים לחרוג במשך 10 יממות בשנה". במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי "נמצא כי ניתן לאמץ את הערך הבריאותי של מדינת טקסס (משנת 2014) כערך הסביבה. יחד עם זאת, נמצא כי לאור העובדה שפורמאלדהיד הינו מזהם שעיקרו שניוני (ברובו תוצר פירוק של פחממנים לפני הפיכתם לפחמן דו-חמצני ומעט ממנו נפלט ישירות משריפת דלקים), נמצא כי עלולות להיגרם חריגות מערך הייחוס השעתי של מדינת טקסס בעונה החמה. החריגות עלולות להגרם בעונה החמה בעת קרינת שמש חזקה המאיצה את התגובה הפוטוכימית המגבירה את היווצרות של הפורמאלדהיד. לכן, מוצע לקבוע 10 ימי חריגה בדומה לזה שנקבע עבור אוזון.

מיום כניסתם של הערכים החדשים לתוקף הם ישמשו בניטור ומדידת מזהמים ברחבי הארץ בפעילות המשרד להגנת הסביבה בפיקוח ואכיפה על תעשיות ויהוו שיקול מרכזי בקביעת מדיניות בגופי התכנון.