תנשמות עם משדרים חשפו לאן הן עפות בלילות

התנשמות הפכו בשנים האחרונות לשגרירות של כבוד בקרב החקלאים וגופי שימור טבע, נוכח יכולתן המופלאה לצוד אלפי מכרסמים בשנה, שמסייעת להן לשרוד בטבע ועל הדרך, גם לסייע לחקלאים להפחית את כמות חומרי ההדברה. 

מחקר חדש של ד"ר מוטי צ'רטר מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה חושף את הרגלי הציד של התנשמות באזור העמקים וכמה רחוק הן עפות כדי לצוד מזון לגוזלים בקן.

בישראל מתקיים מזה מספר שנים פרויקט לאומי בתמיכת הממשלה בשיתוף החברה להגנת הטבע, ואוניברסיטאות שונות ברחבי הארץ, בו הותקנו אלפי תיבות קינון לתנשמות בסמוך ובשטחי שדות חקלאיים ברחבי הארץ. המטרה: להסתייע בשירותי הציד של התנשמות הטורפות מכרסמים מזיקים ולהפחית את הצורך בשימוש בחומרי הדברה.

על סמך נתונים ממחקר שנערך לפני מספר שנים באמצעות משדרי רדיו, בו הוערך כי התנשמות צדות ברוב הזמן במרחק של כ-500 מטר מהקן או מתיבת הקינון שהוצבה בשדה החקלאי, התבסס המודל הארצי להצבת תיבות הקינון.

(צילום: אמיר עזר)

"הטכנולוגיה השתנתה והתפתחה בשנים האחרונות. בעזרת משדרי GPS זעירים במשקל של כעשרה גרם שאותם ניתן להצמיד לתנשמות, עקבנו במהלך שתי עונות קינון אחרי 20 תנשמות, מרביתן נקבות כדי לגלות לאן הן עפות בלילות בחיפוש אחר מזון", אומר ד"ר צ'רטר בראיון ל-ynet.

(צילום: מוטי צ'רטר)

"באזורי החקלאות בצפון המדינה, 90 אחוז מהמזון של התנשמות מורכב משלושה מכרסמים: נברן שדות, מריון מצוי ועכבר. כולם נחשבים למינים מזיקים שהתנשמת אוכלת. מהנתונים שקיבלנו מהמשדרים שהוצמדו לתנשמות בקרבת שטחים חקלאיים וחלק בבית שאן, ראינו שהן עפות גם מעל הגבולות הרשמיים וחוצות לירדן כדי לחפש שם מזון", הוא מפרט.

(צילום: מוטי צ'רטר)

ציד בעונת הקינון: התנשמת משאירה את הגוזלים לבד בלילה

לדבריו, המשדרים החזיקו מעמד כשבועיים בכל פעם ועיקר פעילותם היתה במהלך הלילה מאחר והתנשמות ישנות בשעות היום.

"התנשמות במהלך עונת הקינון צריכות להאכיל שמונה עד תשעה גוזלים, מצויות בלחץ גדול מאוד. אם במהלך החורף הן צריכות לדאוג רק לעצמן או לבן הזוג, ומסתפקות במאה גרם של טרף ליום, בעונת הקינון הכל משתנה", הוא מסביר. לחוקרים היה ברור כי התנשמות עפות כדי לחפש מכרסמים, אך לא ידעו עד לאיזה מרחק הן יעופו כדי לצוד מזון לעצמן ולגוזלים שלהן בקן.

"מהנתונים ראינו כי הבוגרים לא ישנים הרבה עם הגוזלים, אלא בוחרים לישון בקרבת הקן או בסמוך לאתרי הציד. התנשמת חוזרת עם עכבר או נברן אחד בכל פעם ולא אוגרת כמות. עד שאין לה מכרסם אחד, היא לא תחזור שוב לגוזלים והיא יכולה גם להיעדר במשך שעות ארוכות עד שתמצא טרף", מגלה צ'רטר.

(צילום: מוטי צ'רטר)

עפות עד למרחק של תשעה קילומטרים מהקן

כעת מסתבר כי שטחי הציד של התנשמות מגיעים לטווחים של שניים עד תשעה קילומטרים ולרוב הממוצע הוא שלושה קילומטר מהקן. "המשמעות של המרחקים הללו בהדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים היא גדולה מאוד, מאחר והתנשמת לא עפה בקו ישר, היא עוברת בין שדות, יישובים וגם חוצה את הגבול לירדן כדי לחפש מזון", הוא מדגיש.

לדבריו, 70 אחוז מהאמהות לא ישנות עם הגוזלים כל לילה, אלא ישנות במרחק של קילומטר בממוצע מהקן. אחת מהתנשמות במחקר, אף תועדה ישנה במרחק של ארבעה קילומטר מהקן. "תמיד חשבנו שהנקבה שומרת על הגוזלים, אבל מסתבר כי הלחץ להאכיל את הגוזלים כנראה חזק יותר מהחשש של התנשמות כי הגוזלים שנשארו בקן לבד ייטרפו. כדי להביא עכבר ששוקל 14 גרם ולקחת אותו למרחק של מספר קילומטרים מהקן, זו משימה קשה, במיוחד כשכל גוזל צריך לאכול מספר מכרסמים בכל לילה".

עמק יזרעאל ועמק בית שאן נחשבים לאזורי המחייה הצפופים בעולם בכל הנוגע לתנשמות. בישראל מסתבר ישנם 230 זוגות תנשמות לכל מאה קמ"ר לעומת 50 זוגות למאה קמ"ר באירופה.

(צילום: מוטי צ'רטר)

יותר תיבות קינון לתנשמות בשטחים חקלאיים?

צ'רטר ערך את את המחקר בשיתוף אוניברסיטאות "Lausanne" ואוניברסיטת תל אביב, במימון קרן "אדקס" ו"אורוקס" משוויץ, המשרד לשיתוף פעולה אזורי ו"קרן הדוכיפת" של החברה להגנת הטבע

למחקר של צ'רטר ישנה משמעות גדולה לחקלאים ולבעלי שטחי גידול שונים, מאחר והכמות הנוכחית של תיבות קינון שמוצבות בתוך השדות החקלאיים ככל הנראה לא מספקת את התוצאות המיוחלות בכל הנוגע ליעילות התנשמת לצוד את המכרסמים בשטח השדה בלבד.

(צילום: מוטי צ'רטר)

צ'רטר המשמש גם בתפקיד המרכז המדעי של הפרויקט הלאומי לחקר התנשמות, סבור כי כעת יש צורך להגדיל את כמות התיבות כדי שהן יאפשרו לתנשמות "לספק" שירותי הדברה לאזורים גדולים יותר. 

החשש הגדול הוא כי התנשמות שעפות לצוד מכרסמים בירדן חשופות לסכנות רבות. באזורים חקלאיים רבים נעשה שימוש בחומרי הדברה ורעלים נגד מזיקים, שעלולים לפגוע בתנשמות ובנוסף, קיים איום ציד על התנשמות. צ'רטר מציין כי לא מספיק שרק ארגונים למטרות רווח יפעלו להרחבת השימוש בתנשמות כמדבירות ביולוגיות בירדן, אלא יש צורך גם בסיוע מטעם גופים ממשלתיים בנושא.