שכר הבכירים הפיננסיים יוגבל עד 2.5 מיליון

שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים יוגבל לראשונה עד תקרה של 2.5 מיליון שקל בשנה ולראשונה יוצמד לבעלי השכר הנמוך ביותר בחברה. ועדת הכספים קבעה זאת הערב (ד') בהצעת חוק ממשלתית משופצת שאושרה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית.  לפי ההצעה, עלות שכר הבכיר בתאגיד תהיה עד פי 35 מעלות שכר העובד הנמוך ביותר או עד פי 44 משכר הנטו של האחרון.

על בכירים שחוזי ההתקשרות עימם ייחתמו מעתה והלאה, החוק יחול מייד לאחר פרסומו ברשומות ועל בכירים שכבר מועסקים הוא ייכנס לתוקף חצי שנה מיום פרסומו כדי לאפשר לחברות להיערך ליישומו, כלומר מאוקטובר הקרוב. 

כתבות נוספות בנושא שכר הבכירים

'מנהלים מקבלים 3.5 מיליון בלי קשר לביצועים'

150 בכירי המשק הרוויחו ב־2014 לא פחות ממיליארד שקל

בנק ישראל יוצא נגד שכר בכירי הבנקים

בנוסח המקורי שנדחה על ידי הוועדה, תקרת השכר עמדה על 3.5 מיליון שקל. הממשלה היתה מוכנה להתפשר על 2.5 מיליון שקל, אך גם הסכום הזה נחסם בוועדת הכספים, שלחצה על לא יותר מ-2 מיליון, בתנאי שיהיה קשר בין השכר הגבוה לשכר הנמוך בתאגיד.

לאחר שיו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קיים מגעים מתקדים עם שר האוצר משה כחלון, הסכים זה האחרון לרדת לתקרת שכר של 2.5 מיליון שקל, ולקבל את המתווה שיאושר בוועדה.

הבוקר דחה ח"כ גפני את ההצבעות לאישור הצעת החוק המשופצת לקריאה שנייה ושלישית עד לפנות ערב במטרה לגבש סופית נוסחה מוסכמת על כל הסיעות, והישיבה התפזרה ברוח סוערת. הורדת רף השכר נועדה להתבצע בקביעת שיעור מס שולי גבוה על תוספת השכר שמעל התקרה החוקית, אשר לא תחושב כהוצאה מוכרת של התאגיד לצורכי מס.

(צילום: גיל יוחנן)

גפני קרא לוועדה שלא לדרוש מגבלות נוספות מעבר לאלה שהוצעו, כגון הצמדת שכר הבכירים לשכר העובדים זוטרים בכל תאגיד. "יש להסתפק בהישג ההיסטורי התקדימי של הורדת השכר לבכירים, ולהימנע מהוספת מגבלות וסנקציות קיצוניות על תשלומים שמעבר לרף השכר גבוה בתאגיד, או בהגבלת פערי השכר הגבוה לעומת זה הנמוך בכל תאגיד".

קריאתו של גפני באה מחשש להתנגדויות בממשלה, החל מהממונה על שוק ההון באוצר דורית סלינגר, וגורמים נוספים. "עד היום הממשלה והכנסת לא הגבילו את השכר בחוק ועלינו לנצל את ההזדמנות להעברת המסר שפערי המעמדות הגדולים אינם מתקבלים יותר".

ביוזמת ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) נכנס לחוק עיקרון "התקרה המתקפלת", לפיו חברה שתעסיק בכיר בשכר מעל תקרת ה-2.5 מיליון שקל, תשלם על התוספת "קנס" מדורג בהפחתת סכום כפול מהסכום המוכר לה כהוצאה לצורכי מס. הקנס יגדל בהדרגה עד שהחברה שלם מס מוגדל על שכרו החל מהשקל הראשון.

מתווה הצמדת השכר יחול בתחתית הסולם גם על עובדי קבלן המועסקים ישירות או דרך נותני שירות. שר האוצר נעתר לח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) שעמדה על כך כתנאי לתמיכתה בחוק כך שייהנו ממנו גם עובדי ניקיון, מאבטחים ומוקדנים. אחרי אישור החוק היא אמרה לגפני "יש אלוהים" שסגר את מעגל הגבלת השכר בחוק אותו הציעה ראשונה לפני שנים אשר הוגדר בכנס חירום של מנהלי החברות "הזוי. מפלצתי, אידיוטי ומסוכן".

מוקדם אמרה יחימוביץ': "אין לבכות על הבכירים ששכרם מתחת לרף של 2.5 מיליון שקל, ויגיע ל-200 אלף שקל בחודש. ראינו כבר כי מנגנון הבושה לא עובד, כשעצם פרסום שכר הבכירים רק הגביר את התחרות ביניהם".

טל נדב מאיגוד הבנקים: "מדובר בחוק קיצוני מאוד, אבל אם קובעים עיקרון חדש יש להחיל אותו על כלל החברות במשק. אחרת תהיה זליגה של המנהלים הטובים ביותר דווקא מהענף בו רוב הציבור משקיע את כספו - חברות הפיננסיות, הנדל"ן וההיי-טק. זאת בשעה שדווקא המגזר הפיננסי הוא המפוקח ביותר תחת הרבה רגולציה. ספק אם ההתערבות הראשונה מסוגה בחוק מפלה תעמוד במבחן החוקתי שהוא צעד לא פשוט וספק אם נחוץ באמת".