יורוגוס מחכה לכם בקיוסק: 9 דברים שלא ידעתם על יוון

בשיתוף מלכת המדבר

כולנו מכירים את רודוס, אתונה, מיקונוס ואת האיים הקטנים שהופכים לבית עבור אלו שלפני גיוס, אחרי גיוס, המשפחות, החברים ואלו שאוהבים את האוזו. אבל יש כמה דברים שלבטח לא ידעתם על יוון. הנה כמה מהם:

מוכנה לחרוש את יוון בג'יפ ולגלות מקומות חדשים? הירשמי למלכת המדבר

סליחה, איך מגיעים לכפר חמאה?

השמות של הכפרים באבריטניה נקבעו על פי חוויה של מקימי הכפר לפני מאות שנים, שמות הכפרים מעט באבריטניה מעט מוזרים, האם שמעתם פעם על שמות כפר כמו:

• נחשים קטנים (Fidakia)
• טעים (Nostimo)
• בוץ (Laspi)
• הרגשה טובה (Kalesmeno)
• חמאה (Voutiro)
• לא רשום (Agrafa)
  

גבר רגיש? מה זה?

האם ידעתם שאישה מיוון תשתדל מאוד לא להתחתן עם גבר מכרתים? הגברים הכרתיים נחשבים לאמיצים וקשוחים, וגם ככאלה שקשה להם להביע רגש ולכן לוקים באינטליגנציה הרגשית שלהם. אצלנו

מכנים את זה "פטריאכלים", מזלם שיש הרבה נשים כרתיות.

רוצים לשחות? בקשו אישור

אגם קרמסטון, שהוא מהיפים באגמי יוון, נמצא בבעלות חברת החשמל היוונית. לכן אין פיתוח סביב האגם ואפילו אם אדם רוצה לשחות באגם הוא צריך לקבל אישור.

לא אוהבים אותם

האם ידעתם שהאויבת הגדולה של יוון אינה דווקא תורכיה? היוונים חשים את אותה מידה של סלידה מהאמריקנים (בעזרתם התרחשה ההפיכה הצבאית בשנת 1967) והבריטים (שגנבו להם את אוצרות האקרופוליס).

אני רוצה קרפוזאקי עם פטולה

האם ידעתם שהיוונים ממציאים שם חיבה לכל עצם? בתרגום לעברית זה משעשע ביותר:

• שקית זבל – סקולה, כינוי חיבה: סקוליצה (Sakulitsa)
• המטבע הקודמת – דרכמה, כינוי חיבה: דרכמולה (Drachmula)
• הגבינה המפורסמת – פטה, כינוי החיבה: פטולה (fetula)
• אבטיח – קרפוזי, כינוי החיבה: קרפוזאקי (Karpuzaki)
• חולצה – בלוזה, כינוי החיבה: בלוזאקי (Bluzaki)
  

קצרים במילים

לתושבי אבריטניה יש ז'רגון מקומי שהתפתח מתוך שנים של חיים מבודדים בהרים. השפה ה"קרפניסיוטית" חותכת מילים ושמות, למשל:

קוסטס (שם) – קוסט

• אפאנו (למעלה) – אפאן
• פלטיאה (כיכר) – פלאט
• אפטוקיניטו (רכב) – אפטוקין
• תורה (עכשיו) – תור
  

ההסבר לחיתוך המילים הוא שבאבריטניה אנשים היו מתקשרים בצעקות אחד אל השני בתוך ההרים (לפני עידן הטלפונים), לכן כשצועקים קל יותר לחתוך את המילים מאשר לצעוק אותן בשלמותן. לעיתים אף לאתונאים קשה להבין את השפה. אנשי קרפניסי יזהו אחד את השני מיד לפי הז'רגון.

חוגגים בגדול

לכל כפר הררי ביוון יש "יום איחוד" (Re-union) המכונה: פאניגירי (Panigiri) - ביום קבוע בשנה - בדרך כלל ביום הקדוש ש"שומר" על הכפר, מתכנסים כל תושבי הכפר וכל האנשים שנולדו בכפר וכבר עזבו, ועורכים חגיגה אדירה הנמשכת כשלושה ימים.

בחגיגה מנגנים, רוקדים, אוכלים, שותים לשוכרה מבוקר עד ערב, מחליפים חוויות ומזמינים כול מזדמן להצטרף לחגיגה. מיותר לציין כי הכבשים המקומיות לא מרגישות כול כך בנוח בהתקרב חג כפר.

קיוסק בכל פינת רחוב

יוון היא המובילה העולמית בתפוצת קיוסקים (Periptero) – בכול קרן רחוב יש קיוסק. הקיוסק הוא מקום עלייה לרגל לכל יווני, שם הוא יקנה את הסיגריות והעיתון, המסטיק והלוטו.

הפריפטרו יהיה נקודת המפגש עם חברים ובעל הפריפטרו יהיה "ציר הריכול" בכל שכונה. כמות הקיוסקים כה רבה, שיש "קשר עין" בין קיוסק לקיוסק ושום כלכלן בעולם לא יכול להסביר את ההיתכנות הכלכלית של התופעה.

חזקים ב"רטרו" - עולם המוסיקה

מפליא לראות כיצד כל ילד, נער, נערה שנחשפים לעולם הדיגיטלי אינטרנטי של היום יעדיף, יאהב ויעריץ את המוסיקה הלאומית של יוון ששורשיה בשנות ה-30. הדבר משול לנוער בישראל שיעריץ את שיריה של ברכה צפירה ושלישיית גשר הירקון על פני איל גולן וחבורתו. היוונים הצעירים יכירו את כול הזמרים, יידעו את כול המילים ה"וותיקות" , את צעדי הריקוד הנילווים ויעדיפו את שירי העבר על מוסיקת ההווה.

איך קוראים לך?

המשפט היווני הנפוץ הוא ש"אין משפחה יוונית שלמה אלמלא יש בה לפחות יורגוס אחד ולפחות מריה אחת", לכן השמות הנפוצים ביותר ביוון הם יורגוס ומריה. כיוון שביוון חוגגים את "יום השם" (Name day) – יום הקדוש על שמו נקרא האדם - "ימי היורגוס והמריה" הפכו לחגים לאומיים!