שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "לא כל ויכוח הוא מריבה"
    התרגלנו להיסחף אחר תרבות העימותים אך במציאות ​ש​בה הפערים בינינו הולכים וגדלים​ עד כדי תחושת איום, יש שיטה ייחודית כיצד לשמור על כל דעה ודעה, ומעליהן להחזיק גם במטרה משותפת. הרב לייטמן מסביר איך לה​פוך את ה​מחלוקות בינינו לצמיחה ו​ל​שגשוג

    בשיתוף קבלה לעם

     

    ישראלים אוהבים להתווכח כמעט על כל דבר. מתנצחים בבית, מתלהמים בפייסבוק, שולטים בכביש, וכך בכל מקום אפשרי. גם היכל נבחרי הציבור בישראל הפך זה מכבר לזירת הוויכוחים הבולטת והמסוקרת ביותר. כנסת ישראל מהווה את האכסניה המרכזית לתרבות הדיבייט. ברגע ש"חבר" אחד קם ונושא את דבריו, מיד קם "חברו" כנגדו וסותר אותו. ביקורת בונה לצורך דיון או ליבון סוגיות שבנפשנו, היא מבורכת, אלא שחלק ניכר מהשיח שבו אנו נתקלים היום מוּנע מאינטרסים צרים ולא מתוך רצון להועיל לחברה.

    גם היכל נבחרי הציבור בישראל הפך זה מכבר לזירת הוויכוחים הבולטת והמסוקרת ביותר. נתניהו והרצוג (צילום: עמית שאבי) (צילום: עמית שאבי)
    גם היכל נבחרי הציבור בישראל הפך זה מכבר לזירת הוויכוחים הבולטת והמסוקרת ביותר. נתניהו והרצוג(צילום: עמית שאבי)

    לכאורה נראה שהקיטוב והפלגנות בחברה הישראלית מבטאים כישלון, אבל חכמת הקבלה דווקא גורסת שחברה מפותחת היא זו שיודעת להכיל בתוכה ניגודים וקשת רחבה ומגוונת של דעות (1). פלורליזם, חילוקי דעות ושיח ציבורי, גם אם הם מנוגדים, חשוב שיתקיימו ואף יתעצמו, אלא שמעליהם צריך להיבנות מעין "דבק" שילכד בינינו מעל להבדלים, אחרת בסוף "נאכל" זה את זה...

     

    כולה שלי

    ההיסטוריה היהודית שזורה במחלוקות ובניגודים בין חלקי החברה השונים, כשאת שיא הפילוג מייצגת שנאת החינם שהתפתחה בקרב העם, שבהמשך הובילה לחורבן הבית (2). מאז פועל בעם ישראל כוח דומיננטי אחד, המכונה בחכמת הקבלה "אגו" או "קו שמאל", שכאשר עושים בו שימוש בצורתו הטבעית בלבד, הוא מוליד שנאה ופירוד. על עוצמת הניגוד בינינו ניתן ללמוד מהמשל המפורסם על "שניים שאוחזים בטלית": "זה אומר 'כולה שלי', וזה אומר 'כולה שלי', ויחלוקו" (3).

     

    המחלוקת בין השניים מביאה לבסוף למסקנה, שלמעשה בכל תחום אוחזים כולנו באותה ה"טלית", באותו גורל משותף שקושר בינינו. אלא שעל מנת לאזן את הכוח השלילי, שגורם לכל אדם לדאוג רק לעצמו, עלינו לעורר מנגד גם את הכוח החיובי, זה שיכול ל"הדביק" בינינו ולרומם את החום והמשפחתיות, ולחבר בינינו מעל לסכסוכים שמפלגים בינינו. הכוח הזה מכונה בחכמת הקבלה "קו ימין". כדי לעורר אותו עלינו להשקיע מאמצים ולהתחבר בינינו (4).

     

    שביל הזהב

    נקודת המוצא להתקשרות הראשונית בינינו, היא השאיפה המשותפת לעתיד טוב שאליו כולנו מייחלים. המטרה המשותפת יכולה לפתח בנו נכונות לוותר ולהקשיב לזולת. אנחנו לא צריכים לוותר על עמדתנו האישית או על הייחודיות שלנו, להיפך, לאור המטרה המשותפת ועל אף ההבדלים, אנחנו משתדלים ליצור חיבור.

     

    כתוצאה מכך נולדת בינינו נקודת מגע חדשה. זו לא פשרה או גישור זמני, אלא "קו אמצעי" שמאזן בין שני הקווים המנוגדים, ומשלים ביניהם (5). דומה הדבר לבני זוג שרבים זה עם זה, אך כל הזמן ממשיכים לראות לנגד עיניהם את מערכת היחסים הזוגית האידאלית שקושרת ביניהם. דווקא הריב המתמשך והרצון לשלוט זה בזה, הם התשתית בעזרתה יכולים בני הזוג להתעלות מעל המאבק ביניהם וליצור קשר חדש.

     

    חכמת החיבור

    כדי לא לתת לעצמנו לשקוע במאבקים חברתיים אינסופיים שמדרדרים את המדינה לשחיתות ולאכזריות נוראית, עלינו להתייחס לכל המקרים הללו כאל סימן המבטא נחיצות להשכין שלום בין כל המחלוקות.

     

    בכוחה של חכמת החיבור להביא לאחדות הזאת מבלי למחוק את הפערים בינינו. הקסם של השיטה משנה את היחס למחלוקת. פתאום התמונה כבר נראית שונה בתכלית ומקבלת משמעות חדשה. הניגודיות מתבררת כמניע מיוחד שנוצר עבורנו, על מנת שנתעלה יותר מעל הפערים ונתקשר במערכת יחסים של ערבות הדדית (6).

     

    אם לא נפעל במוקדם או במאוחר, עלולים הניגודים להביא לקצר חברתי שישבש את כלל המערכות במדינה. כדי למנוע זאת מראש, מוטב שניקח אחריות ונשקול ברצינות על הקמת גוף שיוביל הכוונה והדרכה נכונה לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל – מעין מועצה לאומית חברתית-חינוכית שתיזום באופן קבוע מהלכים ואירועים חברתיים שיפתחו במודעות הציבור את ערך האחדות. עתיד החברה נמצא בידיים של כל אחד מאיתנו (7).

     

    לקריאת המאמר בשפה הרוסית

     

    הרב ד"ר מיכאל לייטמן עומד בראש ארגון "קבלה לעם " העולמי. מדי יום מעניק הרב ד"ר לייטמן שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66. לפרטים על מסלולי הלימוד של מכללת "קבלה לעם", התקשרו לטלפון 1-700-509-209. 

     

     

    מראי מקום:

    1. "השגת המסקנות המוצלחות, עומדות בייחוד על ריבוי המחלוקת והפירוד, היוצא והמתגלה בין הדעות. שכפי ריבוי הניגוד והסתירה, וגדלות כוח הביקורת – כן מתרבה הדעת והתבונה" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "החירות").

     

    2. "נחרב הבית בשביל שנאת חינם, שנחלק לבבם, והיו מחולקים, ולא היו ראויים למקדש אשר הוא התאחדות ישראל" ("נצח ישראל", פרק ד').

     

    3. "שניים אוחזין בטלית. זה אומר 'אני מצאתיה' וזה אומר 'אני מצאתיה'. זה אומר 'כולה שלי' וזה אומר 'כולה שלי'. זה ישבע שאין לו בה פחות מחצייה וזה ישבע שאין לו בה פחות מחצייה, ויחלוקו" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, פרק א').

     

    4. "שנאה תעורר מדנים, ועל כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י', י"ב).

     

    עיקר הַחִיּוּת והתיקון והקיום של כל הבריאה, הוא על ידי שבני אדם שמשונים בדעותיהם, נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום" ("ליקוטי הלכות", ברכות הראיה וברכות פרטיות, הלכה ד').

    5. "הקו האמצעי, שמכריע בין שני הקווים ימין ושמאל, ההופכיים זה לזה, באופן, שיאירו שניהם לצד הקדושה" (ספר "זוהר לעם", פרשת וייצא, 118).

     

    6. "לא לניטרליות אנו נתבעים כי אם לליכוד, לליכוד של ערבות משותפת, של אחריות הדדית, של השפעת גומלין. נתבעים אנו לא לטשטוש התחומים שבין

    האגודות, החוגים והמפלגות אלא לשיתוף הכרה במציאות המשותפת ולשיתוף עמידה במבחן האחריות המשותפת. פירוד הלבבות הוא חולי שלקו בו העמים בזמננו, והבא לרפואתו בדרך איחוי שבאונס אינו אלא טועה. חסרה אחדות שבמבנה האורגני. לפי שעה אין תרופה לכך אלא זו שיהיו אנשים מחוגי הדעות השונות נזקקים זה לזה בלב טהור וטורחים יחד לגלות את היסוד המשותף" (מרטין בובר, "חינוך ובחינת עולם").

     

    7. "האחדות החברתית עשויה להיות מקור לכל אושר ולכל הצלחה" (הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם", מאמר "החרות").

     

    "לא פקחנו עינינו לראות, כי האחדות רק היא תוכל להושיענו: רק אם נתאחד כולנו – רק אז עמלנו לא יעלה בתוהו" (אליעזר בן יהודה, "ועוד מוסר לא לקחנו").

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים