שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    מותחן על אמת: סדרות הדוקו-פשע המצליחות

    הסדרה "הג'ינקס" עוררה סערה כשחשפה את הגיבור שלה כרוצח, ועשתה לנו היכרות מעמיקה עם ז'אנר הדוקו-פשע שצובר תאוצה על המסך. בעקבותיה הגיעו "Making A Murderer" ויצירות תיעודיות נוספות שמדגימות עד כמה מורכב ההליך הפלילי. וזה מרתק בחיים האמיתיים לא פחות מבהוליווד. סקירה

    ז'אנר הדוקו-פשע צובר תאוצה כבר כמה שנים בארצות הברית, ובשנתיים האחרונות הגיע לשיא הפופולאריות שלו - עד כדי כך שהוא אומץ גם על ידי יוצרים ישראלים. אפשר להבין למה - כל המסתורין, ההתרגשות ואפילו האימה שמוכרים לנו מסרטים וסדרות מתח, מועצמים כשאנחנו יודעים שמה שאנחנו רואים על המסך התרחש במציאות - אולי אפילו בזמן אמת מול עינינו. כך התנסו הצופים בכמה סיפורים מצמררים, שנויים במחלוקת ואפילו מופרכים לחלוטין - שקרו במציאות. הנה הם לפניכם.

     

    הג'ינקס

    התוצר המוצלח ביותר של הז'אנר הוא ככל הנראה "הג'ינקס" - סדרת הדוקו-פשע שהוציאה רשת HBO בשנה שעברה. במובנים מסוימים היא זו שהציתה את הגל ודי בצדק, שכן את הסיפור של המיליונר רוברט דרסט לא ניתן היה לספר אלא כיצירה תיעודית - פשוט משום שהוא כל כך לא אמין, ובלתי סביר שיקרה במציאות. ולא שלא היו ניסיונות: הסרט העלילתי מ-2010, "כל הדברים הטובים" בכיכובו של ריאן גוסלינג עסק בחלק מעברו של דרסט, אך הוא לא הצליח לעורר את העניין שיצרה המיני הסדרה המצוינת הזו.

     

    חשיבותו של הסרט ההוא היתה בכך שדרסט ראה את הסרט שעוסק בו, והחליט ליצור קשר עם הבמאי אנדרו ג'רקי, ויחד הם נפגשו לסדרת ראיונות חושפניים שעוסקת בשלושה מקרי רצח בהם עמד דרסט כחשוד מרכזי. מכולם הוא כמובן יצא נקי והמשיך להתנהל בעולם כאדם חופשי - בעיקר בשל עבודה רשלנית של המשטרה, פרצות בחוק ויכולת נהדרת של עורכי דינו לתמרן את מערכת המשפט האמריקנית לטובתם.

     

    במילים אחרות: אחרי ש(לכאורה, נו) רצח את אישתו, רצח ידידה קרובה שלו ורצח שכן - דרסט המשיך להסתובב בינינו, ולא זכה להרגיש את נחת זרועו של החוק. במקרה האחרון הוא גם נתפס בעודו מנסה להיפטר משאריות הגופה של הקורבן, לאחר שביתר אותה, וחילק לחלקים. כן, גם אחרי המקרה הזה הוא הצליח להתחמק מעונש.

     

    בשישה פרקים אנחנו מתוודעים לסיפורו המטריד של אדם צעיר ועשיר שהסובבים אותו נעלמים בזה אחר זה, כשכל הראיות מעידות כי הוא האחראי לכך. הראיונות עם דרסט חושפות אדם משונה, מעין סבא חביב למראית עין שבגופו מבעבע יצר אלים ואכזרי. כמובן שגולת הכותרת כאן היא האפשרות המאוד הגיונית שיוצרי הסדרה הצליחו לעשות את שלא הצליחה מערכת החוק, ומצאו הוכחות חותכות בעלות פוטנציאל להרשיע סופסוף את דרסט. מבלי לספיילר יותר מדי נספר כי יוצרי הסרט גם מעמתים את דרסט עם הממצאים שהעלו, ואת מה שקורה אחרי ניתן לזקוף אך ורק לזכותם של אלוהי הדוקו.

     

    ניתן לצפות בסדרה ב-yes vod.

     

    Making A Murderer

    התשובה של רשת נטפליקס ל"ג'ינקס" של HBO הגיעה לפני ארבעה חודשים, עם עלייתה של "Making A Murderer" בת עשרת הפרקים. זהו סיפורו של סטיבן אייברי, תושב וויסקונסין ובן למשפחה דלת אמצעים, נטולת השכלה ולא ממש פופולארית במחוזה, שמורשע ב-1985 ונידון למאסר עולם בעוון אונס שלא ביצע. אחרי 18 שנה נתפס האנס האמיתי בזכות תוכנית להוכחת חפותם של מורשעים בפשעים שלא ביצעו, ואייברי יוצא לחופש.

     

    אלא ש-18 שנים לא הולכות ברגל, ומישהו צריך לשלם את המחיר על החקירה הרשלנית והתנהלותה המטרידה מאוד של המשטרה. זו, לצד בכירים במערכת המשפט ובעירייה, עשתה לא מעט כדי להטות את הממצאים ולהפליל את אייברי, וכעת היא נתבעת על ידו בסכום של 36 מיליון דולר. לא הרבה זמן לאחר מכן נעצר שוב אייברי, הפעם באשמה כי רצח את הצלמת טריסה הולבך. באופן נוח למדי - אלו האמונים על החקירה הם אותם האנשים ששלחו אותו לכלא על פשע שלא ביצע לפני 20 שנה. כן, מדובר גם באותם אנשים שאמורים לשלם את המחיר על עבודתם המוטה והלא מקצועית, והביאו על המחוז את התביעה המוצדקת של אייברי.

     

    "Making A Murderer" היא סאגה משפטית מרתקת מצד אחד, וסרט מתח מצד שני, כשהפעם חפותו של אייברי אינה מובנת מאליה. רגע אחד חושפת אותנו הסדרה לאופן בו המשטרה עשתה הכל במהלך החקירה כדי לקבוע שאייברי הוא הרוצח, כשכל האמצעים (לא) כשרים. ומצד שני גם גרסתו של אייברי בעייתית, כשחלק מהפעולות שלו ביום הרצח בהחלט יכולים להעיד שהוא אכן האיש שעשה זאת.

     

    כל פרקי MAM יצאו בסוף השבוע של חג המולד האחרון, ומיליוני אמריקנים ניצלו את החופשה כדי לצפות בה בבינג'. בהמשך תגלוש הסדרה אל המציאות, ואפילו ברק אובמה יתערב, אבל זה הכי הרבה שניתן להסגיר מבלי לקלקל את חווית הצפייה.

     

    המדרגות

    הפקה צרפתית מ-2004 שאמנם ניחנה בקצת פחות סקס-אפיל ממקבילותיה האמריקניות, אך גם היא מטלטלת ומצביעה על כשלים רבים בחוק. "המדרגות" מפגישה אותנו עם הסופר והפובליציסט מייקל פטרסון, אשר בליל דצמבר קר ב-2001 התקשר למשטרה לדווח שאישתו נפלה במדרגות ביתם וכי היא לא נושמת. כשהמשטרה מגיעה היא קובעת כי לא מדובר בתאונה ביתית אלא ברצח, ומצביעה על פטרסון כחשוד המיידי. קשה להאשים אותם, למען האמת, לאור העובדה כי המדרגות בהן קרה המקרה מלאות דם ונראות, בעיני מומחים והדיוטות כאחד, כזירת רצח לכל דבר.

     

    הסדרה מתארת את התמודדותו של פטרסון לאור ההאשמות הקשות והפרטים הצהובים בעברו שצצים ככל שהמשפט מתקדם, במקביל למעקב מעניין אחר תהליך הבניית קו ההגנה המשפטי שלו על ידי שני עורכי דין מבריקים. עבור המתעניינים בחוק ומשפט מדובר בלא פחות מבית ספר. עבור הצופה הממוצע, זו סדרה שמעלה המון סימני שאלה ומעלה תהיות לגבי מידת האפקטיביות של החוק היבש.

     

     ניתן לצפות בסדרה ב-yes vod ומשבוע הבא בערוץ 8 בהוט.

     

    רצח ביחידות אריות הים

    הפעם לא מדובר בסדרה כי אם בסרט. בילי ג'ו בראון ודסטין טרנר הם שני חיילים, או יותר נכון חניכים בקורס המאתגר של יחידת העילית של הצי האמריקני המכונה "אריות הים". באחד הלילות החופשיים שלהם הם יוצאים לבר ונראים עם ג'ניפר אוונס, סטודנטית לרפואה בת 21. ילדה טובה מבית טוב. אוונס לא מגיעה למגוריה באותו הלילה, ולאחר חיפושים שאורכים למעלה משבוע היא נמצאת קבורה כ-80 ק"מ מהמקום בו נצפתה לראשונה.

     

    כפי שבוודאי כבר הספקתם לנחש, בראון וטרנר הם החשודים המיידים, ומכאן צולל הסרט אל עומקו של משפט מלא סתירות, חקירה בעייתית וחוזר אל עברם של השניים, כאשר כל אחד מהם מגיע מרקע שונה לחלוטין. לכל אחד טמפרמנט שונה לחלוטין. תוצאות המשפט מתגלות לא פחות משערורייתיות, והן חושפות מערכת חוק פגומה וקשת עורף, עד רמות אבסורדיות ממש.

     

    שלישיית ווסט ממפיס

    עוד סרט מרתק, שבמרכזו שלושה נערים מווסט ממפיס אשר הורשעו ברצח שלושה ילדים בעיירתם ב-1993. היות ומדובר בשלושה נערים דחויים ובעלי מראה לא ממלכתי ממש, קל היה למשטרה לטפול עליהם את האשמה. על גופות הנרצחים נמצאו עדויות לתקיפה מינית מזעזעת הכוללת הטלת מומים באיברים מוצנעים ועוד פרטים די איומים, שיזעזעו גם את האמיצים שבצופים. 

     

    מדובר היה ברצח מבעית שהסעיר את הקהילה המקומית והביא את המשטרה לתפוס חשודים ולהכריז עליהם כאשמים. מכאן נקט בית המשפט בגישה דומה ובחר להענישם בהתאם לרמת הזעזוע שיצרו הרציחות, ומהר. דמיאן אקהולז קיבל גזר דין מוות, על ג'ייסון בולדווין נגזר מאסר עולם, וג'סי מיסקלי קיבל גם הוא מאסר עולם ועוד 20 שנה.

     

    אלא שבמשך השנים הולכים ומתגלים סדקים בגרסת המשטרה ובית המשפט, ובד בבד קמה לה קריאה לשחרר את שלושת הנערים. הסיפור הולך ומקבל מימדים עצומים ואפילו מקבל חיזוק בזכות סלבריטאים ומוזיקאים כמו סולן פרל ג'אם, אדי וודר והנרי רולינס, הנרתמים לעזרה ולהעלאת המודעות לפרשה. לא נחשוף כאן את הסוף, אבל מדובר בסיפור מרתק וקפקאי, על אי צדק, מזל רע וכוחם של ההמונים אל מול מערכת מסואבת.

     

    ניתן לצפות בסרט ב-yes vod.

     

    לתפוס את הפרידמנים

    אחד הסרטים המוכרים בז'אנר, אשר בניגוד לחבריו לרשימה לא מתמקד יותר מדי בהליך משפטי ובוחר להתמקד דווקא בפן משפחתי, כמובן לצד חקירה משטרתית. במרכזו עומדת משפחת פרידמן, משפחה יהודית נורמטיבית - או לפחות כך נראה - המתגוררת בלונג איילנד, כשבוקר אחד ב-1987 עולמה חשך עם דפיקת אנשי FBI בדלת. אבי המשפחה, ארנולד, נעצר לאחר שהתגלה כי הזמין לביתו חוברות פורנוגרפית קטינים. חיפוש בבית מוביל למציאתן של עשרות חוברות מאותו הסוג, ומכאן נלקחים ארנולד והבן ג'סי לחקירה ומואשמים באונס והתעללות מינית בילדים אשר למדו בכיתת המחשבים של הפרידמנים, במרתף ביתם.

     

    גם כאן קשה באמת לקבוע אם אכן מדובר בעברייני מין לכל דבר או שני קורבנות אומללים שהנרדפים על ידי החוק בתיק סנסציוני מתוקשר. לרגעים נדמה שהאב והבן אכן עשו זאת, אם להאמין לעדויותיהם של הילדים המובאות בסרט. מצד שני מביאים יוצרי הסרט עדויות המצביעות על הכוונה ברורה של השוטרים את נחקריהם, ילדים רכים בשנים שכדרכם מבקשים לרצות.

     

    לצד ראיונות עם הנחקרים והחשודים שזורים קטעים שצולמו במצלמתו הביתית של האח דיוויד, אשר מתעד את תהליך התפוררותה של משפחה ו"תופס" (מכאן משחק המילים בשם הסרט) את רגעי המשבר שלה וגם כמה רגעים אופטימיים ואינטימיים. את הסרט ביים אנדרו ג'רקי, שביים בהמשך גם את "הג'ינקס". "לתפוס את הפרידמנים" היה מועמד לאוסקר ב-2003, דבר אשר גרר מחאה מצד קורבנותיהם (לכאורה) של האב והבן, שטענו כי הסרט מוטה לטובתם של מושאי התיעוד שלו.

     

    תיק השוטר הקניבל

    כן, שם הסרט לא בדיוק עושה חשק לקחת או ברצינות או לצפות בו, אך מדובר ביצירה מעניינת ומעודנת יותר משמה. זהו סיפורו של גילברטו ואל, שוטר לשעבר במשטרת ניו יורק, שנעצר ב-2012 בעוון תכנון חטיפה ואכילה של נשים. שימו לב למילה "תכנון" כאן, שכן היא הסוגיה המרכזית בסרט, והיא מעלה את השאלה - האם אפשר לשפוט ולהרשיע אדם על מעשה שלא ביצע? 

     

    כן, ממש כמו בסרט המד"ב "דו"ח מיוחד", גם כאן מדובר בהשלכותיו של אקט שעוד לא בוצע, ולפחות על פי ואל - לא היתה כל כוונה להוציאו לפועל ומדובר היה בלא יותר מאקט פנטזיונרי. זהו טיעון הגיוני בסך הכל, אבל ספרו זאת לאישתו, שהיתה זו שגילתה את תחביבו הפרוורטי של בעלה להתכתב באתר DarkFetishNet ולתכנן חטיפה וסעודה.

     

    הראיות בשטח מצביעות על תכנון בפועל, שכולל איסוף מידע ומעקב אחר קורבנות פוטנציאליים. השוטר (המסוכן או האומלל - תחליטו אתם) טוען לחפות ומתעקש שבסך הכל היה מדובר על פנטזיה - מעוותת אמנם, אך לא יותר מכך. המקרה מעלה שאלות אודות קיומה של משטרת מחשבות והלגיטימיות שלה, בעולם מרושת בו שכולנו נמצאים במעקב תמידי.

     

    ניתן לצפות בסרט ב-yes vod.

     

    עלילות הרוצח הישנוני

    עוד סרט עם טייטל מטופש למדי, אבל הוא ללא ספק אחד הקיצוניים ברשימה. "עלילות הרוצח הישנוני" הוא סיפור על איש משפחה מוכר ואהוד בקהילתו, המואשם ברצח של עשרות נשים עוד משנות ה-80. הרוצח הישנוני פעל במשך שני עשורים ורצח קורבנות רבים, אשר בשל קטלוגם כשקופים בחברה, לא זכו למענה הנכון - ואף לא לאזהרה ראויה כי עליהן להישמר מהרוצח שבקהילתן. מכיוון שהרוצח נחשב לאדם מאוד פופולרי בעיר מגוריו, האינסטיקנט הראשוני של חבריו ומקורביו הוא להגן על שמו הטוב, ולאט לאט כל אחד מהם חושף אנקדוטות קטנות ומטרידות מחברותם.

     

    מה שמתחיל כתיעוד של מקרה הפללה ועיוות דין הולך והופך מזעזע יותר ככל שהוא מתקדם אל סופו, כשבין היתר הוא מהווה מבט מטריד אל גטאות העוני, והבטן הרכה של החברה האמריקנית.

     

    ניתן לצפות בסרט ב-yes vod.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים