כרובי, מאחוריך: בובה אפגנית ברחוב סומסום

פנים חדשות מגיעות ל"רחוב סומסום" – בובה של ילדה אפגנית בת שש בשם "זארי". עורה סגול, אפה כתום ושיערה צבעוני, ויש לה צחוק מדבק ותלבושת שנועדה לשקף את מארג התרבויות והקבוצות האתניות הרחב של אפגניסטן. יחד עם מדי בית הספר שלה תלבש זארי כיסוי ראש, אבל שלא כמו במקרה של ילדות ברחבי אפגניסטן הוא לא יהיה שחור – משום שהדמויות ברחוב סומסום אינן לובשות בגדים שחורים – אלא כחול בהיר. ברוב הזמן הנותר ראשה יהיה חשוף.

הצוות האפגני שסייע ליצור את זארי – הדמות האפגנית הראשונה של תוכנית הילדים המפורסמת – אומר כי היה תהיה דמות אוניברסלית. "רחוב סומסום" היא תוכנית הילדים הפופולרית ביותר באפגניסטן, ודמויות כמו "כרובי" ו"עוגיפלצת" כבשו את לבם של ילדי המדינה.

"אני נהנית מאוד באפגניסטן". הבובה זארי(צילום: AP)

(צילום: EPA)

זארי, שהפירוש של שמה בשתי השפות הרשמיות של אפגניסטן (דארי ופשטו) הוא "בוהקת", ערכה את הופעת הבכורה שלה ביום חמישי האחרון במסגרת עונתה החמישית של הגרסה המקומית של "רחוב סומסום". היא מצטרפת לשורה של דמויות מקומיות שצורפו בשנים האחרונות לגרסאות המקומיות של רחוב סומסום, כמו בבנגלדש, במצרים ובהודו.

כמו לבובות במדינות שהוזכרו למעלה, גם לזארי יהיו שני קטעים משלה בכל תוכנית – אחד לבדה ושני שבו היא תראיין אנשים שמגיעים מרקע שונה כדי לחנך את הקהל הצעיר בנוגע לנושאים כמו חשיבות הלימודים, התעמלות ובריאות.

הבובה של כולם

רבות מהדמויות ב"רחוב סומסום" האפגני הן כאלה שקשה לקבוע במדויק את מגדרן, אבל צוות ההפקה בקאבול הרגיש שחשוב ליצור דמות אפגנית של ילדה כדי להיאבק במיזוגניה המושרשת באפגניסטן, שמוסברת לעתים כחלק מהמורשת התרבותית והדתית של המדינה, שדוחקת את רגליהן של הנשים.

(צילום: EPA)

קלמנס קינט, המנהלת של השותפה האפגנית של החברה המפיקה של "רחוב סומסום", מסבירה שהמטרה בהבאת "רחוב סומסום" לאפגניסטן הייתה מאז ומעולם להחדיר לתוכה בסופו של דבר דמות מקומית. היא מספרת ששני בתי ההפקה ששותפים ליצירת הגרסה האפגנית שיתפו פעולה עם משרד החינוך של אפגניסטן כדי ליצור דמות שתתאים לחזון של כל אפגני בנוגע לארצו, ועדיין תתאים לערכים שהפכו את "רחוב סומסום" לאחת מתוכניות הילדים המצליחות בהיסטוריה.

הבובה זארי נוצרה בניו-יורק, והתלבושת שלה כוללת אריגים ועיטורים מכל הקבוצות האתניות של אפגניסטן, שהבולטות שבהן הן הפשטונים, הטג'יקים, האוזבקים וההזארה. גם עורה ושיערה עוצבו כך שלא ניתן יהיה לזהות אותה עם שום קבוצה אתנית ספציפית – אלא עם כולן יחד. "כל אפגני יכול להתחבר לזארי", מספרת קינט. "זארי היא בת כי חשבנו שבאפגניסטן חשוב מאוד להדגיש את העובדה שילדה קטנה יכולה לעשות דברים בדיוק כמו כל אחד אחר".

(צילום: AP)

את כל עונה של "רחוב סומסום" מלווה לפחות נושא מרכזי אחד. העונה הנושאים המרכזים הם זהות תרבותית והעצמת ילדות. "זו הסיבה לכך שילדה היא גורם חשוב בקידום ההעצמה של ילדות וחינוך ילדות באפגניסטן", מסבירה קינט.

ואז בא הטליבאן

אפגניסטן שקועה במלחמה כבר כמעט 40 שנה – עוד מימי הסובייטים שפלשו אליה ב-1979 ומלחמת המוג'הידין שנמשכה לאחר מכן כעשור. בהמשך היא מצאה עצמה במלחמת אזרחים הרסנית, שבה אנשי הצבא יצרו פילוג על בסיס אתני ועשרות אלפים נהרגו רק בבירה קאבול. אחר כך ארגון הטליבאן הקיצוני עלה לשלטון ב-1996, ובחמש שנות שלטונו היו נתונים האזרחים לפעולות קיצוניות כמו איסור על נשים לעבוד ואיסור על ילדות ללכת לבתי הספר. הן נותרו כלואות בבתיהן. הטליבאן סולק מהשלטון רק כשהקואליציה המערבית בראשות ארה"ב פלשה למדינה ב-2001.

(צילום: EPA)

במסגרת הפלישה ההיא ניסה המערב להביא את הדמוקרטיה לאפגניסטן, תוך שהוא משקיע מיליארדי דולרים בשיקום המדינה. כחלק מהמאמץ הזה היה ניסיון ליצור מגזר תקשורת פעיל ותוסס ולבצע רפורמות במערכת החינוך של אפגניסטן, כולל החזרת הילדות לבתי הספר לצד הילדים. מספר הילדים בבתי הספר גדל מ-900 אלף ב-2001 ל-8.3 מיליון ב-2011. תלמידות מהוות 39% מתוכם.

עם זאת, אפגניסטן היא עדיין מדינה ענייה שבה רק 60% מהילדים זוכים לחינוך יסודי או תיכוני. ב"רחוב סומסום", ובמיוחד בדמותה של זארי, ענפי התקשורת והחינוך משתלבים זה עם זה. קינט אומרת שהתוכנית זוכה לחשיפה הגדולה ביותר מבין כל תוכניות הילדים באפגניסטן, עם 86%, ושהמטפלות של הילדים מעידות כי היא התוכנית הכי אהובה על הזאטוטים – ובפער גדול.

(צילום: AP)

התוכנית מיועדת לילדים בגיל שלוש עד שמונה – קצת מעבר לגיל היעד בגרסה האמריקנית, משום שהגישה לחינוך פורמלי מוגבלת עבור ילדים אפגנים רבים משלל סיבות, כולל המלחמה והדעות הקדומות נגד חינוך בנות על בסיס דתי ותרבותי. טלוויזיה אפשר אמנם למצוא בעיקר בערי אפגניסטן ולא בכפרים ובעיירות, אבל התוכנית משודרת גם ברדיו, כך שהיא מגיעה לפחות לאוזניהם של ילדים רבים במקומות מרוחקים.

כאשר מנסורה שירזד, שמדובבת את "זארי", מניפה את הבובה מעל לראשה ומאחלת לצופים "יום שלום שמח" ו"יום הילדים

הבינלאומי שמח", האושר ניכר בה. שירזאד, בת 20, מתארת את זארי כ"מתוקה" ואומרת שלדמות החדשה תהיה השפעה חיובית על הילדים: "היא תהפוך את התוכנית למעניינת יותר ותביא צבע חדש לתוכה. היא תאפשר לנו להעביר מסרים שהילדים שלנו צריכים לקבל".

וזארי עצמה? "אני שמחה מאוד להיות כאן באפגניסטן", אומרת שירזאד בקולה של זארי. "זה מקום טוב מאוד, הכרתי הרבה חברים חדשים, ואני נהנית מאוד כשאני עם החברים שלי ברחוב סומסום".