שתף קטע נבחר

 

ביום השואה: שקד וביניש בכנס 80 שנה לנירנברג

יממה לפני שתוביל את מצעד החיים באושוויץ, תשתתף שרת המשפטים בכנס בינלאומי שיעסוק בחקיקה הנאצית מחד, ובמשפטים של הפושעים מאידך

 

 (צילום: אי פי איי) (צילום: אי פי איי)
(צילום: אי פי איי)
שרת המשפטים איילת שקד, נשיאת העליון לשעבר דורית ביניש והשגריר לשעבר באו"ם רון פרושאור ייצגו בחודש הבא את ישראל בכנס משפטנים שיתקיים בערב יום השואה בקראקוב, פולין, לציון 80 שנה לחוקי נירנברג ו-70 שנה למשפטי נירנברג. למחרת הכינוס תוביל השרה שקד את "מצעד החיים" בין אושוויץ לבירקנאו.

 

בכנס, שיתקיים ביוזמת ארגון "מצעד החיים" העולמי, ישתתפו משפטנים בכירים מהעולם ובראשו יעמדו פרופ' ארווין קוטלר ופרופ' אלן דרשוביץ'. במרכז הכנס יעמדו השאלות אם נלמד הלקח מהגזענות וההסתה של חוקי נירנברג, ומהם הצעדים שיש לנקוט כיום כדי למנוע רצח עם נוסף.

 

בין היתר ישתתפו בכנס התובע הראשי לשעבר של בית הדין הבינלאומי בהאג, אנשי משפט בכירים מקנדה, צרפת ובריטניה, וכן נשיא בית המשפט העליון של רואנדה, שבה התחולל רצח עם ב-1994. הנוכחים יחתמו על הצהרה משותפת המגנה רצח עם והסתה, ויקראו לקהילה הבינלאומית "לנקוט יד קשה כדי לעצור את הזוועות המתרחשות מסביב לעולם".


השרה איילת שקד (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
השרה איילת שקד(צילום: מוטי קמחי)

במשפטי נירנברג, שהתנהלו מ-1945 עד 1949, הועמדו לדין עשרות מנהיגים הנאצים מול בית דין שהורכב מנציגי ברית המועצות, ארצות הברית, בריטניה וצרפת. נגד הנאשמים הוגשו כתבי אישום שבמרכזם ארבע עבירות, חלקן תקדימיות: פשעים נגד השלום, פשעים נגד האנושות, השמדה והגליה, ופשעי מלחמה. מארגני הכנס החליטו לעסוק השנה בנירנברג בשל החשיבות הכפולה של הנושא לזיכרון השמדת העם היהודי: החקיקה הגזעני מחד, ומאידך המשפטים שנתנו תקווה לעולם טוב יותר.

 

"מצעד החיים" היא תכנית חינוכית שנתית אשר מביאה אנשים מכל רחבי העולם לפולין ולישראל למסע של "משואה לתקומה". מאז המצעד הראשון ב-1988 צעדו ביום השואה יותר מ-250 אלף איש מ-52 מדינות על מסילת הרכבות באורך שלושה קילומטרים מאושוויץ לבירקנאו.

 

יו"ר ארגון מצעד החיים, ד"ר שמואל רוזנמן, אמר ל-ynet: "העולם לצערנו לא למד הרבה לקח מהתקופה ההיא, ואחרי מלחמת העולם השנייה ומשפטי נירנברג היו עוד מקרים של רצח עם".

 

לגבי הסוגיה היהודית הוסיף: "אנחנו רואים חד וחלק התגברות של האנטישמיות, באירופה ולא רק שם. הסטטיסטיקה מראה את זה בצורה מאוד ברורה. מקצצים במוסדות יהודיים בצרפת, רוצחים ילדים יהודים בטולוז, יהודים צריכים להסיר את הכיפה ולא יכולים לחגוג. אם המדינות האירופאיות היו מעבירות חוקים נגד אנטישמיות ושנאת הזר בצורה נחרצת, אני חושב שהיינו רואים דברים שהם קצת שונים. הן מנסות, אבל לא מספיק".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
משפטי נירנברג
פרופ' אלן דרשוביץ
פרופ' ארווין קוטלר
מומלצים