לסטר של פעם: כך הדהימה נוטינגהאם פורסט את העולם
מוליכת הפרמייר ליג עומדת לזכות באליפות לראשונה בתולדותיה למרות הנחיתות הכלכלית. הקבוצה האחרונה שחוללה סנסציה דומה היתה נוטינגהאם פורסט, שעלתה ליגה ב-77', הוכתרה כאלופה כעבור עונה והוסיפה שתי זכיות בגביע אירופה לאלופות. סיפורה של חבורה מלהיבה במיוחד
ההישג הענק של המועדון הצנוע מאיסט מידלנדס מותיר את האוהדים ברחבי האי הבריטי פעורי פה, לנוכח הפערים העצומים בין לסטר לבין המועדונים הגדולים בכל הנוגע ליכולת הכלכלית. התקציב שלה, 60 מיליון ליש"ט, הוא בגודל עשירית מזה של מנצ'סטר סיטי למשל.
בכלל, חגיגות האליפות בסיום העונה הזו צפויות להיות יוצאות דופן מאחר שב-21 השנים האחרונות לא זכתה באליפות שום קבוצה אחרת מלבד ארבע הגדולות – מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, ארסנל וצ'לסי. האחרונה שעשתה זאת מלבדן הייתה בלקבורן רוברס ב-1995.
אבל בלקבורן ההיא, עם אלן שירר הגדול וקני דלגליש המנג'ר, לא הייתה קבוצה ענייה. הבעלים שלה באותה תקופה, ג'ק ווקר המנוח, צבר בחייו הון עצום ולא חסך. הוא רכש את שירר מסאות'המפטון בסכום שיא דאז בכדורגל הבריטי (3.5 מיליון ליש"ט) והקבוצה זכתה בתואר אחרי שנאבקה מספר שנים בצמרת. ממש לא כמו לסטר, שבעונה שעברה כמעט ירדה ליגה ולפני שבע שנים נאבקה עדיין בליגה השלישית.
וחוץ מזה, האליפות של בלקבורן ב-95' הגיעה אמנם אחרי 81 שנים, אבל הייתה השלישית בתולדותיה והגיעה כשהיא נחשבה לאחת המועמדות לתואר בתחילת אותה עונה. כעת נזכרו באנגליה בקבוצה האחרונה שהייתה קטנה באמת, הדהימה את כולם וזכתה באליפות בפעם הראשונה כנגד כל הסיכויים.
בכדורגל, כידוע, העשירים שולטים בדרך כלל ועל מנת להיזכר מתי היתה חבורה שהדהימה בצורה שכזו צריך לחזור הרבה שנים לאחור, לסוף שנות ה-70. אז הייתה נוטינגהאם פורסט הקבוצה עליה דיברו בכל העולם.
ואז הגיע בראין קלאף
עד אמצע שנות ה-70 נחשבה נוטינגהאם לקבוצה קטנה באנגליה. היא אמנם זכתה פעמיים בגביע האנגלי (1898 ו-1959), אבל לא היתה קבוצת צמרת. אחרי שהגיעה למקום השני ב-1967 לא הלהיבה במיוחד, עד שירדה לליגה השניה ב-1972. הכל השתנה ב-6 בינואר 1975, היום בו מונה בראין קלאף למנג'ר שלה.
קלאף היה איש צבעוני בעל פה גדול, שכמעט בכל יום ייצר כותרת חדשה עם הצהרה שנויה במחלוקת וראוי לכתבה בפני עצמה. מלבד זאת, הוא היה המנג'ר המצליח בתולדות המועדון ואחד הגדולים בתולדות הכדורגל הבריטי אחרי שהוליך את נוטינגהאם להישגים חסרי תקדים.
לפני הגעתו לנוטינגהאם זכה קלאף באליפות אנגליה כששימש כמנג'ר דרבי קאונטי ב-1972, אבל כשהגיע לפורסט עם עוזרו פיטר טיילור ההצלחה היתה גדולה פי כמה. הוא מונה אחרי שפוטר מלידס 44 יום בלבד אחרי שחתם בה על חוזהו, בעקבות סכסוך עם ההנהלה וכוכבי המועדון ומעטים נתנו לו סיכויים להצליח בקבוצתו החדשה, אשר שיחקה בליגת המשנה.
בעונת 1976/77 הוליך קלאף את נוטינגהאם למקום השלישי בליגה השניה ובכך היא חזרה לליגה הראשונה (הפרמייר ליג של היום) אחרי חמש שנים. אף אחד לא נתן לה סיכוי להיאבק בצמרת ורבים ראו בה כמועמדת לירידה. זאת, מכיוון שהיא הצליחה בקושי לעלות והסגל שלה לא כלל כוכבים, אלא שחקנים צעירים וחסרי ניסיון.
פורסט השיגה שוב שלושה ניצחונות רצופים לאחר מכן ודורגה שניה בסוף חודש ספטמבר אחרי מנצ'סטר סיטי. אחרי שפיטר ווית' הלהיב עם רביעייה ב-0:4 על איפסוויץ' היא עלתה למקום הראשון, שם נשארה מחודש אוקטובר ועד לסיום העונה.
ניצחונות כמו ה-1:2 הביתי על מנצ'סטר סיטי, ה-0:4 בחוץ על מנצ'סטר יונייטד וה-0:2 הביתי על ארסנל נכנסו לקלאסיקה של הכדורגל האנגלי. תיקו 0:0 בחוץ עם קובנטרי ב-22 באפריל 1978 הבטיח סופית את התואר וכל אנשי הכדורגל במדינה נותרו פעורי פה.
נוטינגהאם הקדימה בשבע נקודות (אז שיחקו 22 קבוצות בליגה וכל ניצחון זיכה בשתי נקודות) את ליברפול הגדולה וב-9 את אברטון השלישית. בין נובמבר 1977 לנובמבר 1978 היא אף רשמה רצף מרשים של 42 משחקים ללא הפסד. במהלך אותה עונה, ב-22 בנובמבר 1977, הגיעה נוטינגהאם למשחק ידידות בישראל והביסה 1:6 את מכבי תל אביב בבלומפילד.
ההצלחה נמשכה בגדול גם באירופה
אף אחד לא מאמין כיום שלסטר תזכה בעונה הבאה בליגת האלופות, אבל ההישג המדהים של נוטינגהאם ההיא נמשך לאחר מכן בשתי עונות רצופות באירופה. ב-1978/79 היא זכתה בגביע אירופה לאלופות (ליגת האלופות במתכונתה הקודמת) כשניצחה 0:1 את מאלמו בגמר במינכן (שער של טרבור פרנסיס) וגם סיימה במקום השני בליגה אחרי ליברפול, תוך שהוסיפה זכייה בגביע הליגה.
המסע של נוטינגהאם לתואר האירופי החל במפגש עם ליברפול בסיבוב הראשון. "לא שמחנו כשקיבלנו את תוצאות ההגרלה", סיפר ב-2009 גארי בירטלס, מלך השערים של הקבוצה (6) באותו קמפיין בראיון ל'גארדיאן'.
"חשבנו שנקבל יריבה מספרד או איטליה, הפעם זו לא הייתה ממש נסיעה וגם היתה להם קבוצה נהדרת. בתוכנו פחדנו, אבל בראין קלאף אמר שאנחנו יותר טובים ושאין לנו מה לפחד. בכלל, בראין לא היה מסוג המנג'רים ששברו את הראש ותיכננו טקטיקה בהתאם למה שהם חשבו שהיריבה תעשה. הוא פשוט היה אומר לנו לעלות ולשחק".
נוטינגהאם ניצחה 0:2 במגרשה (בירטלס וקולין בארט כבשו) ועלתה לסיבוב השני אחרי תיקו 0:0 באנפילד. בסיבוב השני הביסה 2:7 בסיכום שני משחקים (1:2 בחוץ ו-1:5 בבית) את אא"ק אתונה וגם ברבע הגמר לא נתקלה בבעיות מיוחדות (1:4 בבית ו-1:1 בחוץ) מול גראסהופרס. בחצי הגמר היא ניצחה 0:1 (איאן בוייר כבש) בחוץ את פ.צ קלן (עם טוני שומאכר בשער ודיטר מילר בחוד) אחרי 3:3 ביתי.
כעבור שנה, ב-1979/80, הכדורגל האירופי כבר היה רגיל לראות את החבורה המלהיבה של קלאף. נוטינגהאם סיימה הפעם חמישית בליגה האנגלית (ליברפול הוכתרה כאלופה עם אבי כהן ז"ל), אבל זכתה בגביע אירופה לאלופות בפעם השניה ברציפות בזכות ניצחון 0:1 בגמר על המבורג (שער של החלוץ הסקוטי ג'ון רוברטסון).
באותו גמר בסנטיאגו ברנבאו הלהיב במיוחד השוער האגדי פיטר שילטון, שנרכש שנה קודם לכן מסטוק ותפס את מקומו של ג'ון מידלטון בעונת האליפות. קודם לכן ניצחה נוטינגהאם בשני משחקים (0:2 בבית והפסד 1:0 בחוץ) את אייאקס בחצי הגמר.
חוץ משילטון בלטו בקבוצה האגדית ההיא מספר שחקנים נוספים. המגן הימני ויב אנדרסון היה הכדורגלן השחור הראשון ששיחק במדי נבחרת אנגליה. הקשר מרטין אוניל התפרסם מאוחר יותר גם כמנג'ר (עבד בלסטר בין 1995 ל-2000, זכה איתה פעמיים בגביע הליגה) והיה הקפטן של נבחרת צפון אירלנד שניצחה 0:1 את המארחת ספרד במונדיאל 1982 (העפילה לשלב הבתים השני).
החלוץ טרבור פרנסיס, כובש שער הניצחון בגמר גביע האלופות ב-1979, היה הכדורגלן הראשון תמורתו שולמו (לברמינגהאם) מיליון ליש"ט. מלבדו בלט בהתקפה טוני וודקוק, שב-79' נבחר לכדורגלן הצעיר של השנה באנגליה וגם כבש בניצחון 2:3 על סאות'המפטון בגמר גביע הליגה באותה שנה.
הסקוטי קני ברנס, ששיחק בחלק מהקריירה כחלוץ ואשר קלאף וטיילור החזירו לעמדת הבלם, הפך להצלחה גדולה של הצוות המקצועי. הוא כונה "איש הפרא" בשל מראהו וסגנונו האגרסיבי (לא פעם הסתבך והורחק), נבחר לכדורגלן השנה בעונת הזכיה באליפות ב-1978 ושיתף פעולה היטב עם לארי לויד בחלק האחורי.
באגף השמאלי כיכב ג'ון רוברטסון, שבמדי נבחרת סקוטלנד גם כבש פעמיים מול ישראל ב-1:3 במוקדמות מונדיאל 82' ובעיקר זכור לאוהדי נוטינגהאם כמי שבישל את השער של פרנסיס בגמר גביע אירופה ב-79'. קלאף כתב עליו בספרו: "ג'ון היה מכוער מאוד, בהשוואה אליו אני נראיתי כמו ארול פלין, אבל תן לו כדור - והוא היה הופך לאמן".
"יש הרבה דברים דומים בין נוטינהגאם ההיא ללסטר של היום", אמר מרטין אוניל בראיון ל-BBC. "ריאד מחרז שחקן יצירתי מאוד וגאון בדומה לג'ון רוברטסון. ג'יימי וארדי מזכיר לי את טוני וודקוק. לסטר גם משחקת עם שני בלמים, כפי שאנחנו עשינו עם ברנס ולויד. יש הרבה דברים דומים, אבל בעידן של הכסף הגדול – מה שלסטר עושה זה דבר אדיר. זה סיפור גדול ורומנטי שאנשים מדברים עליו בכל אירופה. אם לסטר באמת תזכה בסופו של דבר זה יהיה הסיפור של המאה".
קלאף שימש כמנג'ר נוטינגהאם עד 1993, העונה בה ירדה הקבוצה לליגת המשנה ובכך הורד המסך מעל 18 שנים מפוארות. הקבוצה הספיקה להגיע לחצי גמר גביע אופ"א ב-1984, שם הודחה בצורה מעוררת מחלוקת על ידי אנדרלכט (מאוחר יותר דווח שהשופט קיבל שוחד) וזכתה בגביע הליגה ב-1989 וב-1990.
ב-1989 ו-90' היא גם סיימה שניה בליגה. כיום נוטינגהאם רחוקה משנות הזוהר שלה. היא נאבקת בתחתית הצ'מפיונשיפ, אחרי שבעונה שעברה סיימה במקום ה-14 וניצלה מירידה לליגה הראשונה (השלישית).
לפנייה לכתב/ת 
