מניסיונם: על מה חשוב לשמור בחג
בפולין ההכנות ליל הסדר התחילו כבר בחנוכה, ברומניה היו מכבסים את הסדינים שלא יהיה עמילן, כלומר חמץ. בסלובקיה שמר יהודה את המשחקים במקרר מיוחד שישארו כשרים לפסח. ובגדרה כל מי שיצא מהמושבה נתן את מפתח הדירה למשפחת סברדלוב ששיכנה אורחים. המבוגרים מספרים על ליל הסדר של ילדותם ומגלים מה היום הם קונים לנכדים
יותר מכל פסח הוא חג משפחתי. לקראת ערב החג נזכרים בני ה-80 בחוויות שלהם מההכנות לחג הפסח ומליל הסדר ברחבי העולם כשהם היו ילדים. רות, יהודה, יפה, רחל, נעמי וסימה כולם דיירי מגדלי הים התיכון מספרים על איך זה מרגיש לשבת סביב שולחן החג אז והיום.
עוד במדור 60 פלוס:
כשמזג האוויר משתגע: כך תמשיכו לעשות פעילות גופנית
רוב המבוגרים סובלים מעצירות: 4 דרכים למניעה
הסוד לחיים טובים בגיל 90: "מתקנים הכל תמורת 5 שקלים"
יפה ויהודה: אוהבים את השירים
אז: "הבית שלנו היה בית דתי מאוד ובמיוחד אהבתי את חג הפסח". מספר יהודה שפיגל בן ה-86, יליד סלובקיה ומוסיף, "בבוידעם היה לי מחסן מיוחד ששמרתי בו דברים בכל שנה כדי לקבל אותם בפסח הבא. החשובים מכל היו גרעיני החרובים בהם שיחקנו (מזכיר מעט את המשחק המיתולוגי 'חמש אבנים') ובנוסף היו כדורים קטנים בשם 'קוגל' (הדומים לגולות), שנשמרו בפריג'ידר מיוחד. הכל היה כשר לפסח ואסור היה להוריד אותם מהמחסן עד שביארו בבית את כל החמץ. חיכיתי לזה כל השנה".
"כל שנה המטבח התרוקן שבוע לפני הסדר ואת מה שהיינו צריכים לאכול היינו מוציאים למרפסת או למקום אחר", נזכרת יפה שפיגל, ילידת רומניה ואשתו של יהודה. "מהבית זכורות לי כמה מנגינות שאנחנו ממשיכים אותן עד היום, כמו 'כי לעולם חסדו' או 'הא לחמא עניא' ".
היום: "אנחנו חוגגים עם כל הנכדים את הסדר וכולם מאוד שמחים". מספרת יפה, "הכלה שלי מרוקאית וכשמגיעים ל'הא לחמא עניא', לאחר ששרנו את הנוסח שלנו, היא לוקחת את הקערה עם כל הסמלים, עוברת אחד אחד ושרה במנגינה שלה. תאר לך ככה, יותר מ-20 איש, אבל כולם יושבים בסבלנות ומחכים לאוכל".
רות: המשפחה הכי חשובה
אז: "כשהייתי ילדה ההכנות לליל הסדר החלו כבר בחנוכה והתיכו את שומן האווז, כאשר לעוזרת הנוצריה ולילדים אסור היה להיכנס למטבח", נזכרת רות הרצוולף, ניצולת שואה וילידת פולין, תחגוג יום הולדת 90 בנובמבר הקרוב. רות אם לשניים, בן שלדאבונה כבר איבדה, ובת. סבתא לשישה נכדים וחמישה נינים.
"בנוסף, הכינו יין תוסס לילדים בבקבוקים גדולים, כשהיו מעבירים אותו דרך נייר סופג שוב ושוב עד שנותרו בקבוקי הענק. בנוסף, אני זוכרת כלים יפהפיים שהוריי קיבלו כמתנת נישואים, ושנים רבות לאחר מכן, כשנסעתי עם בעלי לביקור בצ'כיה, נתקלתי בחלון הראווה באותם הכלים שכל כך אהבתי בילדותי ובדמיוני ראיתי את החתונה של הוריי. בעלי יעץ לי לקנות אותם, אבל סירבתי בטענה שזה כבר שייך לעולם אחר".
היום: "לי חשובה היום המשפחה שיושבת סביב השולחן. עם השנים למדתי לעשות גפילטע פיש ונעשיתי מומחית בפסח, למרות שאני בכלל מעדיפה חריימה", מחייכת רות.
רחל: שומרת על החגיגיות
אז: "אני זוכרת שהיו מכבסים סדין כדי שלא יהיה בו עמילן, כיוון שזה חמץ", מספרת רחל נדלר, ילידת רומניה. ”הייתי הולכת עם סבא שלי, היינו קונים מצות וסוגרים אותן בסדין, כי אז לא היו חבילות, ושמנו אותן במקום מכובד מאוד בבית. כל שנה חגגנו אצל הוריי עם הרבה מאוד אורחים ועד היום יש לי את הסוסיה שזאת צלחת מיוחדת לרוטב של הדגים".
היום: "לי חשובה מאוד המסורת ואני שומרת עד היום כשרות", אומרת רחל. "כל הכלים כשרים מהכפית הכי קטנה עד הצלחת הכי גדולה. נולדתי בקיץ ואני מאוד אוהבת טקסים וכל מה שקשור אליהם. כמובן שאני נשארת עד הפסוק האחרון בהגדה".
נעמי: חג חילוני
נעמי אגמון, בת 79, אם לשלוש בנות וסבתא לתשעה נכדים. לצד החברים שהדגישו לא מעט את ענייני המסורת, חשוב לה להדגיש שהיא מאוד 'חילונית'.
"אנחנו 35 איש בליל הסדר ואני תמיד מחברת חידונים של 'חפש את המטמון' כדי להגיע לאפיקומן", היא משתפת. "בסוף כל נכד רץ לסבתא, ששולפת מעטפה, ואפשר להמשיך. אנחנו לא מקפחים אף אחד, לפחות עד הבר מצווה".
מנהג נוסף שנעמי מאוד אוהבת קשור להיותה בת תנועת הנוער המאוחדת. "אנחנו מביאים סל גדול של אגוזים ובסוף הסדר שרים את שיר התנועה 'אבנים עברות מהר מיד ליד, ומי שמפספס יוצא מיד', רק בגרסת האגוזים".
סימה: שומרת על הכבוד
"פסח הוא כמו השבת, אבל בממדים הרבה יותר גדולים", פוסקת סימה מזור המתעקשת להדגיש שהיא 'ללא גיל'. אם לבן וסבתא לשלושה נכדים ונין אחד.
"אני רואה בעיני רוחי כל יהודי בעולם כולו יושב ליד שולחן הסדר". היא מוסיפה, "איבדנו את הקדושה והכבוד גם למבוגרים יותר וגם לחג, אבל אני זוכרת את הכבוד, האהבה וההערצה לאבא שלי, שהיה ממש מלך. הזיכרון שלי מהסדר קשור לאחותי הגדולה, שנישאה לבן משפחת סברדלוב בגדרה, נצר למשפחת הביל"ויים. בגדרה כל מי שנסע למשפחה מחוץ לעיר, נתן את המפתח שלו למשפחת סברדלוב והם שיכנו בסדר בדירות הללו כל משפחה שהגיעה לגדרה. לאחר הסדר היו מצטרפים אלינו כל דיכפין".
מה קונים לנכדים?
אי אפשר להיפרד בלי הסוגיה שכולנו מצפים לה כל כך בפסח - המתנות לחג. אלא שמלבד רחל חובבת הקריאה, שמצהירה כי היא תמיד מביאה ספרים, בפרלמנט מסכימים שהכי כדאי לתת כסף לדור הצעיר.
"פעם עוד הייתי קונה מתנה, אבל אני כבר מזמן לא מתמצאת בעולם המשחקים", מסכמת רות. "היום, כשכולם עם הסמרטפון בעוד אני נאבקת בו, מה כבר אני יכולה לקנות להם?".
לפנייה לכתב/ת 
