שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    המבקר: ההוצל"פ גבתה ריבית מופקעת

    לא פחות מ-750 אלף תיקים מתנהלים בהוצאה לפועל והריבית שהישראלים משלמים גבוהה מהמותר - כך קבע דו"ח חמור של מבקר המדינה יוסף שפירא. הביקורת מופנית גם כלפי הבנקים, בנק ישראל והרשויות המקומיות. "לערוך רפורמה יסודית בתהליך פתיחת התיקים בהוצל"פ, ובסוגיית החזרת כספים שנגבו ביתר מהחייבים". רשות האכיפה והגביה: רוב הליקויים תוקנו

    כשלים וליקויים בתפקוד ההוצאה לפועל ובמערך גביית החובות בישראל, כך עולה מדו"ח מיוחד של מבקר המדינה, שהתפרסם היום (ג').

     

    הבדיקה חשפה ליקויים חמורים בשלב פתיחת התיק בהוצאה לפועל, בחישוב שיעורי הריבית שנקבעו לחייבים ובהליכי הבקרה על התיקים ותיקון טעויות שנדרשו. בנוסף נמצאו ליקויים במידע המועבר לחייבים - לפני ובמהלך תקופת החוב.

     

    בסוף שנת 2014 התנהלו בהוצאה לפועל כ-2.5 מיליון תיקים, כאשר באוגוסט 2015 היה ההיקף הכולל של החובות בתיקי ההוצאה לפועל מאות מיליארדי שקלים.

     

    השלב המכריע בהליך הוצאה לפועל הוא פתיחת התיק מאחר והוא משפיע באופן ישיר על האופן שבו ינוהל בהמשך. טעות הנעשית בשלב זה, בעקבות יישום לא נכון של הדין או בשל חוסר תשומת לב בעת הקלדה של הפרטים במערכת הממוחשבת, עלולה להיות בעלת השפעות מרחיקות לכת.

     

    בביקורת שנערכה בחודשים אפריל-אוקטובר 2015 התגלה כי ב-40% מהתיקים שנבדקו בעשר לשכות של ההוצאה לפועל, נמצאו ליקויים בהליך פתיחתם. בחלק מהתיקים נמצא יותר מליקוי אחד בפתיחתו. בביקורת נמצא כי נפתחו בין היתר תיקים ללא האסמכתאות הנדרשות בדין ונמצאו תיקים שבעת פתיחתם הזינה ההוצל"פ תאריכי ערך שגויים אשר השפיעו על חישובי הריבית.

     

    "משאירים לך פתק על הדלת - ופורצים תוך 24 שעות". צפו בראיון שערכנו עם גלית מור, נפגעת ההוצאה לפועל, באולפן ynet:

    בניגוד לחוק: לבנקים יש ריבית משלהם

    כמו כן  נמצאו בביקורת ליקויים מערכתיים בחישובי הריבית. עוד עולה מהבדיקה כי ההוצאה לפועל הזינה נתוני ריבית שגויים בעת פתיחת תיקים וניהלה תיקים אלו, לעתים במשך שנים, בהתאם לנתונים אלו. כמו כן לא קיימה הליך בקרה ממשי ומספק על אופן הזנת נתוני הריבית בשלב פתיחת התיקים.

     

    כך לדוגמה, בנק הגיש תובענה נגד לקוח על חוב בסכום של 40 אלף שקל  וביקש כי יישא ריבית הסכמית של כ-10% לשנה, אולם בשל שגיאת הקלדה נפתח התיק כששיעור הריבית הנקוב בחוב עומד על יותר מ-10,000%. בתוך חצי שנה תפח החוב לכ-2.3 מיליון שקל והבנק הספיק לבצע 13 עיקולים על חשבונותיו של החייב וכן גבה שכר טרחת עו"ד של כ-57,000 שקל, בהתאם לגובה החוב השגוי. ההוצל“פ מסרה בתשובתה כי מדובר בטעות אנוש. התיק תוקן ובוצעה הפחתה של כל מרכיבי החוב.  

     

    בנוסף, ההוצאה לפועל גם לא מיידעת את החייב במועד פתיחת התיק בדבר שיעור הריבית שבו הוא מחויב, דבר הפוגע ביכולתו לבדוק אם נעשו טעויות בחישוב החוב בתקופה שבה מנוהל התיק.

     (מקור: מבקר המדינה) (מקור: מבקר המדינה)
    (מקור: מבקר המדינה)
     

    מהדו"ח עולה עוד כי תיקים הנפתחים בהוצאה לפועל על פי בקשת בנקים, מנוהלים לפי שיעורי הריבית הבנקאית הנהוגים באותו בנק, כך נמצא כי ההוצאה לפועל השיתה על החייב ריבית על פי שיעורי ריבית לא מעודכנים, ולפיכך מתעורר חשש כבד כי במהלך השנים נפתחו, נוהלו ואף נסגרו תיקים אשר בפועל נגבו בהם סכומים גדולים מהסכומים שהיו אמורים להיגבות.

     

    במשך למעלה מעשור פתחה ההוצאה לפועל תיקים רבים לגביית חובות בגין הלוואות שנתנו בנקים והמובטחות במשכנתאות על דירות מגורים, בריבית החורגת מהריבית המרבית הקבועה בצו הריבית (קביעת שיעור הריבית המקסימלי).

     

    אמנם מאז נודע להוצאה לפועל על התקלה, בינואר 2015, נקטה כמה צעדים לתיקונה, לרבות פנייה לבנק ישראל, איגוד הבנקים ומשרד האוצר. כמו כן, ביצעה סריקה של חלק מהתיקים שנוהלו באותה עת בהוצאה לפועל ובמסגרתה עלה כי במועד הבדיקה נוהלו כ-800 תיקים בריבית גבוהה מהקבוע בצו, אולם נמצא כי בדיקה זו לא כללה את כל התיקים הרלוונטיים ובהם לפחות 40,000 תיקים נוספים שנפתחו ונסגרו מאז קביעת התקרה בצו בשנת 2002.

     

    המבקר קובע כי בנק ישראל השתהה בפנייתו לבנקים בנושא התיקים שנפתחו בניגוד לצו הריבית, ופנה אליהם רק בנובמבר 2015. זאת אף שההוצאה לפועל פנתה אליו לצורך כך בפברואר 2015 ובהמשך העבירה לו רשימת תיקים המנוהלים בריבית גבוהה מהקבוע בצו, ועל אף התחייבותו של בנק ישראל לעשות כן במהלך ישיבה בנושא ביוני 2015.

     

    הרשויות המקומיות: 156 אלף תיקים בריבית אסורה

    כאמור, ליקויים בחישוב הריבית לא נמצאו רק בבנקים. מהדו"ח עולה כי במשך כחצי שנה - בין יוני 2014 לינואר 2015 - הגישו חלק מהרשויות המקומיות בקשות לפתיחת תיקים לצורך גביית חובות בגין תשלומי חובה שלא שולמו להן, בריבית העולה על הריבית המותרת בחוק הרשויות וההוצאה לפועל פתחה תיקים אלו כפי שהתבקשה. כמו כן, חלק מהרשויות המקומיות וההוצאה לפועל לא עדכנו את שיעור הריבית בתיקים שכבר נוהלו במערכת ביוני 2014.

     

    בינואר 2015 נוהלו בהוצאה לפועל כ-156,000 תיקים בגין חוב לרשויות מקומיות בריבית העולה על הריבית הקבועה בחוק. בהנחיית משרד המשפטים, ההוצאה לפועל תיקנה באופן גורף את שיעור הריבית רק בכמחצית מהתיקים. בביקורת עלה כי לגבי כ-78,000 התיקים הנותרים לא ננקטו פעולות מצד הרשויות המקומיות, משרד המשפטים וההוצאה לפועל כדי לתת מענה לתיקים שבהם לא תוקן שיעור הריבית כאמור.

     

    כמו כן, על אף פניית משרד המשפטים, בתיאום עם ההוצאה לפועל, על רשויות המקומיות לעדכן למפרע את גובה החוב בתיקים שנוהלו בריבית העולה על הריבית החוקית, במועד סיום הביקורת טרם עודכן החוב ברוב התיקים.

     

    תהליך גביית חובות בהוצאה לפועל

     (מקור: מבקר המדינה) (מקור: מבקר המדינה)
    (מקור: מבקר המדינה)
     

    המבקר מתריע עוד כי במקרים רבים יש צורך לחשב רטרואקטיבי את גובה החוב, בין היתר עקב טעויות שהתגלו בתיק. נמצא כי ההוצאה לפועל אינה עושה חישובים אלו בעצמה ואף לא ערוכה לאימות תחשיבי החוב שהזוכים מכינים ומגישים להוצאה לפועל לצורך עדכון החוב.

     

    המבקר מציין כי ההוצאה לפועל אינה פועלת בגילוי מלא ויזום כלפי החייבים, באופן שיאפשר להם לבדוק ולעקוב אחר ניהול התיק שבעניינם. בחלק מהתיקים ההוצאה לפועל אינה שולחת לחייב את האסמכתאות שבהתבסס עליהן נפתח נגדו תיק ובמקרים שבהם האזהרה אמורה להישלח על ידי בא כוחו של הזוכה היא אינה פועלת על מנת לוודא כי הוא מצרף לאזהרה את כל מסמכי פתיחת התיק; האזהרה הנשלחת לחייב אינה כוללת נתונים כספיים בסיסיים הנוגעים לחוב, ובהם מידע על סכום הריבית שהתווסף לחוב בעת פתיחת התיק, שיעור הריבית ומועד חישובה; ההוצאה לפועל אינה מבצעת חישוב ריבית והצמדה במועדים קבועים ואינה שולחת מיזמתה דפי חשבון תקופתיים לחייבים ולזוכים.

     

    בסיכום הדו"ח כותב המבקר: "ממצאי דו"ח זה מצביעים על הצורך לערוך רפורמה יסודית בתהליך פתיחת התיקים בהוצאה לפועל, זאת על מנת למנוע פגיעה נוספת ומתמשכת בחייבים. על ההוצאה לפועל, משרד המשפטים, בנק ישראל, משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי, לבחון את הצעדים הנדרשים - כל גוף בתחומו - לתיקון הליקויים, ובכלל זה בכל הנוגע לסוגיית החזרת כספים שנגבו ביתר מהחייבים".

     

    750 אלף חייבים

    מערכת ההוצאה לפועל פועלת לאכיפת החלטות שיפוטיות בעניינים אזרחיים וגביית חובות שדינם כדין פסק דין. עד שנת 2009 הייתה מערכת ההוצאה לפועל כפופה להנהלת בתי המשפט. באותה שנה הוקמה רשות האכיפה והגבייה כיחידה ארגונית נפרדת הכפופה לשר המשפטים, וההוצאה לפועל החלה לפעול במסגרת הרשות.

     

    יש לציין כי בבסיס דיני ההוצאה לפועל מונחות שתי תכליות הדורשות איזון מתמיד. האחת - לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות ויעילות, והשנייה - להגן על החייב אשר בשל מצבו הכלכלי אינו יכול לעמוד בתשלום החוב, לשמור על כבוד האדם של החייב וחירותו.

     

    עם פתיחת תיק הוצאה לפועל נשלח לחייב מכתב אזהרה המתריע כי עליו לשלם את חובו (במלואו או בתשלומים) או להתייצב לחקירת יכולת (לבחינת מצבו הכלכלי ויכולתו לעמוד בתשלום החוב). אם החייב אינו משתף פעולה, ניתן, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל ובתקנות, לנקוט נגד החייב אמצעי אכיפה לגביית החוב.

     

    בסוף שנת 2014 התנהלו בהוצאה לפועל תיקים נגד כ-750,000 חייבים שנפתחו על ידי כ-287,000 זוכים, מרביתם (כ-78% מהתיקים) נפתחו על ידי זוכים מוסדיים (בנקים, חברות, גופים ממשלתיים וכדו'). מעל 90% מהחייבים היו אנשים פרטיים. רק ב-8% מהתיקים החייבים היו מיוצגים על ידי עורכי דין, ולעומת זאת ב-93% מהתיקים, הזוכים היו מיוצגים בהוצאה לפועל על ידי עורכי דין.

     

    רשות האכיפה והגבייה: היקף התיקים השגויים נמוך בחצי

    מרשות האכיפה והגבייה נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: "רשות האכיפה והגבייה מודה לצוות מבקר המדינה על כך שהאיר מספר נושאים הראויים לתיקון. כמעט כל התקלות המערכתיות שאובחנו על ידי המבקר מצאו את תיקונם עוד לפני פרסום הדו"ח הסופי, והשאר, ככל שהדברים תלויים ברשות, נמצא בהליך תיקון מתקדם.

     

    "בניגוד לעמדת המבקר, עמדת הרשות, המבוססת על עמדת בתי המשפט בפסיקה ועל עמדת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, היא כי לדרג המנהלי אין סמכות למנוע הגשת בקשות לביצוע ובכדי להסמיכם לעשות כן, יש לקבוע את הסמכות באופן מפורש בחוק או בתקנות.

     

    "עמדת הרשות לגבי חלק משמעותי מהתיקים שנבדקו הינה, כי אין המדובר בתיקים שגויים. משכך, סך כל התיקים השגויים נמוך מזה שקבע המבקר. על פי הערכת הרשות היקף התיקים השגויים עומד על כמחצית מכמות התיקים השגויים לדעת משרד מבקר המדינה. כמו כן, סבורה הרשות כי הדרך בה נשלפו התיקים במדגם פגעה באקראיות והמדגם אינו מייצג ולא ניתן להסיק ממנו את המסקנות אליהן הגיע המבקר.

     

    "עוד יובהר, כי הביקורת בהוצאה לפועל החלה בינואר 2015, כשלושה חודשים בלבד לאחר העלאתה לאוויר של מערכת המחשוב החדשה 'כלים שלובים'. לטענת הרשות חלק מהותי מהשגיאות שהתגלו נבע מהחלפת מערכת המחשוב.

     

    "אשר לביקורת המתייחסת לטיפול הרשות בתיקי המשכנתא על דירת מגורים ובתיקי הרשויות המקומיות. סבורה הרשות כי הביקורת כלפיה אינה במקומה. בשני המקרים האמורים מדובר בתקלה שמקורה בגורם אחר חיצוני למערכת, ושהתגלתה על ידי הרשות. מרגע הגילוי פעלה הרשות בכל הדרכים האפשרויות ובמהירות האפשרית לטיפול בתקלה".

     

    בהתייחס למקרה של גלית מור נמסר מהרשות: "במקרה הנוכחי מדובר בהחלטות רשמת הוצאה לפועל. הדרך להשיג על ההחלטות היא על ידי הגשת ערעור לבית המשפט. יובהר, כי על פי החלטות הרשמת, דמי המזונות הופחתו על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת הליך פשיטת הרגל של החייב.

     

    עוד צוין בהחלטות, כי סך החוב המעודכן בתיק הוא 288,000 שקל, שמתוכם סך 264,995 שקל לא ניתן לגבייה במסגרת התיק אלא בכפוף להחלטת בית המשפט, וסך 23,000 שקל בהתאם לחוו"ד רואה חשבון שמונה על ידי הלשכה בתיק הוא סכום החוב הניתן לגבייה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    מבקר המדינה יוסף שפירא
    צילום: מוטי קמחי
    מומלצים