הלילה: טראמפ וקלינטון חייבים ניצחון מוחץ
הפריימריז מגיעים לניו-יורק, המגרש הביתי של שני המובילים במרוץ הרפובליקני והדמוקרטי, ופחות מניצחון מוחץ ייחשב למכה עבורם. טראמפ צפוי לעמוד במשימה, לקלינטון יהיה הרבה יותר קשה: אפילו בתפוח הגדול היא לא יוצרת התלהבות, והצעירים נוהרים למופעים של סנדרס. התוצאות - הלילה ב-ynet
לשני המועמדים המובילים בפריימריז הנשיאותיים בארה"ב צפוי הלילה לילה טוב בניו יורק, אלא שגם דונלד טראמפ שמוביל במפלגה הרפובליקנית וגם הילרי קלינטון שמובילה במפלגה הדמוקרטית לא יכולים להסתפק בניצחון פשוט: הם זקוקים לניצחון ברור, מוחץ, בפער דו ספרתי במדינת הבית שלהם, כדי לאותת ליריביהם מבית שהם בדרך לזכייה במועמדות של מפלגתם לנשיאות ארה"ב. ynet יעדכן לאורך הלילה בהתפתחויות.
הסקרים האחרונים צופים לטראמפ ניצחון בפער דו ספרתי. גם להילרי קלינטון חוזים הסקרים ניצחון, אבל הפער משתנה מסקר לסקר: ניצחון בפער חד ספרתי ייחשב באופן מעשי כניצחון של יריבה ברני סנדרס - ניצחון מוסרי שייתן לו את ההצדקה להמשיך במרוץ. סנדרס הצליח להביא לעצרות הבחירות שלו בניו יורק עשרות אלפי אנשים שעודדו אותו בהתלהבות, אבל הוא לא הצליח לחדור לקבוצות המיעוטים הדרושות לניצחון: שחורים והיספנים. הילרי קלינטון לעומת זאת הצליחה לבסס את אחיזתה בקרב השחורים וההיספנים, אבל הבעיה הגדולה שלה היא הצעירים, שאינם מתחברים אליה, אלא הולכים אחרי סנדרס שבו הם רואים המועמד היחיד שיכול להביא את המהפכה לשוויון לה הם מייחלים.
כשהחלה הילרי קלינטון את הקמפיין שלה, היא נתפשה בתודעה הציבורית כבלתי מנוצחת: דרכה נראתה סלולה, היא הייתה מחוברת היטב למנגנון המפלגתי, ולצדה עמד אסטרטג הבחירות הטוב ביותר בארצות הברית: ביל קלינטון. אלא שמשהו השתבש בדרך, והניצחון שלה בפריימריז שהיה צריך להיות בבחינת המובן מאליו, החל להתרחק ככל שברני סנדרס צבר מומנטום והפך מסנטור די אלמוני מוורמונט, בעל דעות סוציאליסטיות מוצקות, למהפכן של הקמפיין הזה, ולהבטחה הגדולה של צעירי הדמוקרטים והצעירים שלה.
הדהרה קדימה של סנדרס הייתה בתחילה בלתי מפוענחת: המקצוענים שבין האסטרטגים הגיבו בביטול למרוץ שלו, וטענו כי סנדרס בן ה-75, חסר ניסיון ברמת הפוליטיקה הארצית, יהיה בבחינת יתוש טורדן לקמפיין של קלינטון, שמגיעה עם כל המטען הנדרש כדי לנצח. אלא שסנדרס הצליח לגעת בנקודה הכי כואבת לציבור המצביעים הדמוקרטים, הליברלים והפחות ליברלים: הוא זיהה את הייאוש שלהם והציע מענה. הוא דיבר בשפתם של כל אלו שלא מצליחים לגמור את החודש, או למצוא משרה, או להביא אוכל הביתה. הוא דיבר בשם השקופים שנותרו מאחור, במילותיו שלו "99 האחוזים שנאבקים כדי לשרוד מול האחוז אחד של העשירים והבוזזים".
סנדרס שיקף בנאומיו את מצבם של 99 האחוזים הדפוקים וחסרי הסיכוי. הוא התייצב על הבמה עם מסר של תקווה, עם אופטימיות ועם להט של מהפכן שבא להפוך את השיטה שהשאירה אותם הרחק מאחור. מולו נראתה הילרי קלינטון, גם בעצרות בניו יורק, כמועמדת המייצגת את הפנים של הפוליטיקה הישנה, המסואבת, זו שדואגת למקורבים ומפקירה את ההמונים. מול סנדרס הביאה הילרי קלינטון למרוץ ניחוח של היסטוריה: היא לא הצליחה לגבש בשורה או לחולל התרגשות. וזה לא עניין של גיל: סנדרס הרבה יותר מבוגר ממנה.
להילרי יש ניסיון. זה החיסרון
הילרי קלינטון לא הצליחה עד כה לשחזר אפילו את ההתלהבות שהייתה ממנה בעת שהתמודדה ב-2008 מול ברק אובמה: אז היא הצליחה להלהיב נשים שחשבו שתהיה להן הזדמנות לבחור בנשיאה ראשונה. מאז היא כבר יותר מדי זמן על הבמה הציבורית: גם גברת ראשונה, גם סנטורית ממדינת ניו יורק, גם מזכירת המדינה. זה מעניק לה ניסיון, אבל להרבה בוחרים זה נותן את התחושה שלבחור בה זה לבחור בשיטה, בממסד, בכל אלו שגרמו להם להרגיש דפוקים, והנה היא הולכת לספק בדיוק אותו דבר. בסנדרס הם מצאו קול. הוא לא רק מדבר כמותם, הוא גם אומר בקול גדול מה שהם לא העזו להעלות על דל שפתם: שבמשך שנים על גבי שנים עשקו אותם מבלי להניד עפעף.
זה בדיוק מה ששיחק לדונלד טראמפ במרוץ לצמרת, אבל מהכיוון ההפוך: למרות שאין דימיון כלשהו בין סנדרס לטראמפ, שניהם הוכיחו עד כה כי הם יודעים לתת ביטוי לקול הזעם של ההמונים. במפלגה הרפובליקנית הלכו עד כה אחרי טראמפ בגדול כי הוא זעם עם המקופחים אצלם, והוא לא רק אמר שהוא מבין את הייאוש שלהם - הוא ידע לתת נפח לתחושת המיאוס שלהם כלפי מוסדות המפלגה וכל המוסדות יחד. בסקרי העומק מרבית הרפובליקנים אמרו כי הם תומכים בטראמפ כי הוא לא דופק חשבון, אומר מה שהוא חושב ומבין אנשים כמותם. לאלו שהולכים אחריו לא הפריע כלל וכלל שהוא מפיץ שנאה כלפי מוסלמים ומהגרים לא חוקיים: הם לגמרי מזדהים איתו. טראמפ מוביל במפלגתו כשעיקר התומכים בו הם גברים לבנים, בעלי השכלה מוגבלת או נמוכה, שמתלהבים מהאומץ שלו לנפץ את הפוליטיקלי קורקט שאפיין את אמריקה כל כך הרבה שנים.
גם דונלד טראמפ זקוק לניצחון בפער גדול, דבר שיאותת לממסד הרפובליקני כי דרכו של טד קרוז לקבלת המינוי בעצם חסומה. הסקרים במדינות הבאות להצביע אחרי ניו
יורק צופים לטראמפ ניצחון גדול גם כן, ואתמול בניו יורק אמרו אנשי המטה שלו שהוא יצליח להגיע למספר הנכסף של 1,237 צירים הדרוש לניצחון. אם הניצחון של שני המועמדים המובילים, טראמפ וקלינטון, אכן יהיה בפער גדול, בהחלט ייתכן כי הלילה בניו יורק יחל הקרב האמיתי ביניהם על הנשיאות.
בשעות האחרונות כבר תקפה קלינטון בעיקר את טראמפ ואף כינתה אותו "סרטן שצריך לעצור לפני שיתפשט". מבחינתה החל הקרב האמיתי: את התחמושת היא לא מבזבזת יותר על סנדרס - עכשיו היא מכוונת אותה לראשו של טראמפ.
לפנייה לכתב/ת 
