שומר הטבע בי-ם: "רוצה לתקן את העיר הזו"
אברהם שקד פועל כבר יותר מ-20 שנה למען הטבע באזור ירושלים. כשהוא נאבק בתוכניות הבנייה בשטחים ירוקים, הוא פועל שהבירה לא תהפוך ל"גרוטאה אורבנית"
"רשות מקרקעי ישראל תפעל, במסגרת תפקידיה - לניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של מדינת ישראל לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים, ובכלל זה להשארת עתודות קרקע מספיקות לצרכיה ולפיתוחה של המדינה בעתיד, תוך איזון ראוי בין צורכי שימור לצורכי פיתוח, ובין שיווק קרקע לשמירה על עתודות קרקע לצורכי ציבור; לקידום התחרות בשוק המקרקעין ולמניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין". מתוך חוק רשות מקרקעי ישראל- מטרות רמ"י (תיקון מס' 7) תשס"ט 2009.
תקראו את המשפט הזה היטב. תיכף יסביר לכם אברהם שקד (69), רכז אזור ירושלים של החברה להגנת הטבע, עד כמה ולמה הוא לא נכון. אחד המאבקים הכי גדולים של החברה להגנת הטבע, יחד עם ארגוני סביבה אחרים, הוא
אנחנו נפגשים בסטף עם תחילת האביב. "המרחב הפתוח והירוק הזה הוא החשוב ביותר בכל הארץ", אומר שקד. מהסטף ניתן לראות כיצד העיר ירושלים נשפכת אל עבר ההרים והשטחים הפתוחים. "העיר נבנתה בצפיפות רבה. בשנות ה-60 וה-50. בנו בניינים בבנייה ציבורית כדי לקלוט עולים, והם הפכו לשכונות עגומות וטעונות התחדשות".
שקד מוסיף: "אני מתמודד עם השאלה איך מתקנים את העיר הזו - ולא בשיטה האהובה על סוחרי הקרקעות של מנהל מקרקעי ישראל ואחרים - על ידי סיפוח עוד ועוד שטחים פתוחים לבניית עוד מגירות לאנשים ובכך להביא גאולה לעיר שהופכת לאומללה מיום ליום. העיר הפכה לפני שנים רבות למה שיוסף ספיר, ממקימי התנועה הסביבתית, כינה כגרוטאה אורבנית".
זיכרונות מ-1967
אבל לא תמיד הייתה ירושלים הגרוטאה האורבנית ששקד רואה בה. "ב-67' כשהכרתי אותה כסטודנט היה בה קסם, חן. הקסם נותר במקומות רבים, אבל היא עוברת שינוי, כאשר אינטרסים זרים מתערבבים בעסק תכנונה הראוי".
שקד אומר שהוא מנסה למנוע את הרחבת ירושלים. "מנסים להרחיב את העיר כדי לפתור לכאורה את 'חרטת' הדיור שממשלת ישראל המציאה", הוא אומר. "ב-1986 פנתה הרשות לפיתוח ירושלים למשרד הפנים כדי לספח 15 אלף דונם שטחים פתוחים למערב העיר בכדי לפתור את מצוקת השטחים למגורים".
שש שנים לאחר מכן, מוסיף שקד, ועדת קוברסקי החליטה לספח את אותם שטחים לבירה. "אמרו שהשטחים הפנויים לבנייה בעיר נגמרו. אמרו אין איפה לבנות" הוא אומר. "היה מאבק גדול עם התושבים. השטחים שסופחו כללו את הר חרת, רכס לבן ומורדותיו ועמק הארזים ומצפה נפתוח".
שקד מתבונן על הנוף המוריק. "כל מה שאתם רואים כאן מאוים. הייתה שמחה וששון בניסיון לקדם בשטחים האלה בנייה. גלגלו אל מוסדות התכנון את תוכנית מערב ירושלים - תוכנית ספדי. הקרב הזה העסיק אותי, את קק"ל וארגונים נוספים משך כ-12 שנים. עד שהמועצה הארצית לתכנון ולבניה דחתה אותו בשנת 2007". התוכנית לוותה במאבק עז מצד הגופים הירוקים ואזרחים, עד שגם ראש העיר דאז אורי לופוליאנסקי הצהיר כי הוא מסיר את תמיכתו מהתוכנית.
"מהלך נתעב, כוחני ומטומטם"
עברו השנים ותוכנית ספדי חוזרת. ובגדול. כעת, היא מגיעה לותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור). אין עוד ועדות מחוזיות, אלא מערכת משומנת היטב לאישור תוכניות מגורים. במילים אחרות, תוכנית שנדחתה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה קמה לתחיה ועלולה להיות מאושרת דרך מערכת בזק לדיור.
הפעם, מבטיח שקד, המאבק יהיה הרבה יותר קשה. "זה מהלך נתעב, כוחני ומטומטם מבחינה תכנונית והרסני לא רק לשטחים הפתוחים, אלא בראש ובראשונה לרשויות סביב, שדוחפים להם את התוכנית עמוק לגרון בניגוד לעמדתן".
הוא מפנה אצבע מאשימה נגד ממשלות ישראל בעשורים האחרונים. "המדינה הזניחה את השכונות העלובות בקרית יובל ועיר גנים", אומר שקד. "כעת יצרו את מפלצת הותמ"ל ודוחפים את התוכנית הזו בחתיכות קטנות, במקום תוכנית אחת גדולה".
התוכניות, בשטח כולל של 18 אלף דונם, מקודמות רובן על ידי רשות מקרקעי ישראל. שלוש מהתכניות עתידות לפגוע קשות במרחב הסטף, מאתרי הטיולים הפופולאריים בישראל. תוכנית בת הרים/ צור הדסה מקדמת רמ"י על שטח של 14 וחצי אלף דונם, תוכנית הר חרת על שטח של 1,600 דונם, תוכנית רכס לבן מקודמת על ידי משרד הבינוי על שטח של 830 דונם ותוכנית מצפה נפתוח של רמ"י על שטח של 370 דונם ועוד ועוד.
בשיחה עם שקד נוכחים לדעת כיצד שיקולים חברתיים מתמזגים עם שיקולים סביבתיים. בסופו של דבר, כמעט אחד הם. החברה להגנת הטבע מסבירה כי משאבים רבים יופנו אל מחוץ לעיר, על חשבון תוכניות פינוי בינוי, התחדשות עירונית, פיתוח תעסוקה ומלונאות, מימוש עתודות הקרקע, חידוש מרקמים ישנים וחיזוק מרכז העיר. "הבנייה המתוכננת לא תסייע להורדת מחירי הדירות, שכן המחיר יהיה גבוה בשל התשתיות החדשות הנדרשות ומחירי הפיתוח הגבוהים", אומר שקד. "השטחים הפתוחים המשרתים את הציבור בעיר ובמטרופולין לפנאי ונופש, ייעלמו כליל ותיפגע איכות החיים. הגדלת שטח העיר, במקום הרוויה העירונית, תפגע ביעילות התחבורה הציבורית".
כשהוא נשאל על משבר הדיור, שקד מיד אומר: "זה לא אומר לי כלום. אנשים תמיד צריכים דירות. ומשך שנים אנשים יכלו לרכוש דירות. והכי קל היה בימים שבהם משרד השיכון לא היה רק משרד בינוי. הייתה בניה ציבורית. המדינה בנתה ושיכנה. העובדה שהמחירים היום גבוהים לא קשורים כהוא זה לעובדה הלא נכונה שאין יחידות דיור, אין מלאי. זה שקר. יש שני גורמים ממשלתיים שגרמו לעליית המחירים".
תגובת משרד האוצר
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הוותמ"ל דורש ומחייב שתכנון יבטיח מענה כולל לצרכי הציבור ואיכות החיים של התושבים בפרויקט ובסביבתו, עליהם נמנים: שטחים לצרכי ציבור: מבני חינוך, קהילה, רווחה, תרבות, תעסוקה ומסחר, תשתיות מים, ביוב וחשמל, תשתיות תחבורה, תחבורה ציבורית ועוד. מתוך האמונה
כי תוכנית חייבת להיות מסמך גמיש ומאפשר, על מנת להיות רלוונטית לאורך שנות קיומה, ולאפשר בעת הביצוע מרווח גמישות פעולה ליישום פתרונות מגוונים, זאת ביחס לצרכים, ליכולות ולמאפיינים של הזמן והמקום".
עוד אמרו במשרד האוצר כי "גישה זו, המשאירה מרחב נשימה ושיקול דעת בעת יישום התוכנית, נתקלת לעיתים בהתנגדויות שעוסקות בשאיפה להבטיח עת אישור התכנית את מכלול התשתיות הנלוות בדרך של קביעה סטטוטורית בלתי ניתנת לשינוי, שאיפה שהמציאות הוכיחה כמוטעית ובעלת השלכות קשות, נוכח העיכובים המשמעותיים שגורמים הן באישור תכניות והן ביישום תכניות. נציין שלגורמים אלו השלכות ישירות על שוק הדיור מבחינת היצע ומבחינת עלות ייצור".
לפנייה לכתב/ת 
