מגהצים אשראי? תתחילו לשנן את הקוד הסודי
זוכרים את הקוד הסודי? בעוד חודשים ספורים יחלו בתי העסק בישראל להצטרף לתקן הבינלאומי המחייב הקשת קוד סודי בכל רכישה הנעשית בכרטיס האשראי. מה זה אומר מבחינת הצרכן ומי ירוויח מזה?
האם הרגלי התשלום שלנו בכרטיסי האשראי עומדים להשתנות? לא מעט ישראלים ביקרו בשנים האחרונות באירופה ושם התוודעו לכך שכמעט בכל חנות ובית עסק – ביצוע התשלום בכרטיס אשראי נעשה באמצעות הקשת קוד סודי ולא בגיהוץ "סתמי" כמו שהורגלנו בישראל.
- כמה כסף הוצאתם באשראי על רכישות בחו"ל?
הסיבה לכך היא שמערכות הסליקה בחו"ל עובדות בתקן אבטחה של EMV, הכולל הקשת קוד סודי בכל עסקה בכרטיס. למעשה התקן הזה קיים כמעט בכל העולם ולמרות הקידמה של ישראל בתחומים רבים, דווקא בתחום הזה היא בין האחרונות ליישם אותו. ואמנם, למרות העיכוב ואם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, בעוד מספר חודשים גם כאן נצטרך להתחיל להתרגל לשיטה החדשה.
מהו EMV? זהו תקן בינלאומי (ראשי תיבות של 3 חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות Europay MasterCard Visa שפיתחו אותו) לביצוע עסקאות בכרטיס אשראי חכם – כרטיס בעל שבב אלקטרוני.
מסוף התשלום הנמצא בבית העסק קורא את השבב האלקטרוני שעל גבי כרטיס האשראי כתחליף לקריאה בקורא כרטיסים מגנטי. עסקה במכשיר זה, דורשת הכנסת כרטיס האשראי לקורא EMV בעמדת המוכר בקופה והקשת קוד סודי (בדומה למשיכת כספים בכספומט) וזאת , על מנת לאמת את זהות בעל הכרטיס לפני אישור סופי של העסקה בפועל.
מדוע יש בכך צורך? השימוש בתקן זה מצמצם באופן משמעותי ביותר את הסיכוי להונאות בכרטיסי אשראי, היות ולא ניתן לרכוש עם כרטיס אשראי גנוב מבלי לדעת את הסיסמה של הכרטיס. המציאות מראה כי באירופה למשל, היקפי ההונאות צנחו ביותר מ-80% מאז החלו ליישם את הטכנולוגיה.
"מדובר באבטחה הרבה יותר משמעותית", אומר ל-ynet דן סופר, מנכ"ל וריפון ישראל וסגן נשיא לפיתוח עסקי בוריפון העולמית, העוסקת בטכנולוגיות תשלומים. "זה לא רק הפס המגנטי שהורגלנו אליו, זה דורש קוד ומונע גניבות". לדבריו, זה גם עשוי להפחית בשל כך את עמלות הסליקה שגובות חברות האשראי.
סופר מוסיף כי מעבר לאבטחה שיעניק התקן החדש, המהלך יקדם גם שלל טכנולוגיות בתחום התשלומים בישראל, כולל "תשלומים ללא מגע" ושימוש בשירותי ענן. "עם אימוץ התקן והחלפת התשתית לתשתית מתקדמת, כל מכשיר בבית עסק שיתמוך ב EMV יתמוך גם ב NFC (תקן המשמש לביצוע תשלומים באמצעות העברת נתונים בין מכשירים קרובים, ללא מגע – א.ר.) ובשרותי ענן, מה שמאפשר ביתר קלות לשחקנים להשתמש בתשתית מתקדמת - זה יתרון גם לבית העסק וגם לצרכן".
שינוי הרגלי הרכישה
כאמור, להטמעת ה-EMV בישראל יש השלכות על הצרכן. מלבד רמת האבטחה הגבוהה שתצמצם הונאות, הלקוח מחזיק הכרטיס יידרש לזכור את הקוד הסודי שלו כדי לבצע עסקאות. "זה ישנה את ההרגל הקיים" אומר ל-ynet עודד סלומי מנהל נציגות VISA בישראל. "אתה לא תיתן את הכרטיס לקופאית או למלצר, אלא הוא נשאר בתוך היד שלך, כמו בכספומט. זה דבר שידרוש מהצרכנים להתרגל ואולי זה ייקח קצת זמן, אך זה נדרש".
אולי המשימה ה"קשה" ביותר היא הצורך לזכור את הקוד הסודי של כרטיס האשראי. בהתחשב בכך שהישראלי הממוצע מחזיק 2-3 כרטיסי אשראי בארנק ואם נעשה משאל רחוב סביר להניח שרבים לא ממש זוכרים את הסיסמה בכל אחד מהכרטיסים שלהם, הרי שמדובר באתגר לא קטן, במיוחד כשאנו נדרשים לזכור כל כך הרבה סיסמאות לשירותים שונים בסמארטפון.
ואולם גם לזה יש פתרון. סלומי מציין כי קיימת תשתית המאפשרת לצרכן לבחור את הקוד הסודי שלו. כך למשל קיים באנגליה – ניתן לגשת לכל כספומט בכל אחד מסניפי הבנקים בממלכה ובאמצעות המכשיר האוטומטי לבחור ולשנות את הקוד הסודי.
מציאות כזו תתאפשר כנראה גם בישראל ואפילו בנק ישראל התייחס לכך וציין באחד החוזרים העוסקים בהטמעת התקן החדש, כי על מנפיקי כרטיסי האשראי למצוא לכך פתרון.
מבחינת הצרכן, הצורך בשינון הקוד הסודי חשובה לא רק לעצם ביצוע העסקה אלא גם לשלל ההטבות הנלוות אליה. כדי לממש את ההטבות השונות צריך לזהות כרטיס, וכדי שניתן יהיה לזהות את הכרטיס יש צורך בקוד הסודי.
מי יממן את המסוף?
מתי השינוי הזה עומד לקרות? מי שאחראי על ישום המהלך הזה הוא בנק ישראל, שפרסם בשנה האחרונה טיוטת הוראות בנושא. נציין כי מזה חודשים רבים כל כרטיס חדש שמונפק בישראל כבר מכיל שבב חכם המותאם לתקן האבטחה. הפעולה העיקרית נדרשת דווקא מצד בתי העסק במעבר למסופים חדשים המותאמים לתקן וכן בהתאמת התוכנה באופן מלא מצד מפעלית מתג הסליקה המרכזי בישראל – חברת שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים).
על פי ההוראה המקורית, החל מחודש יולי הקרוב כל מסוף חדש בבית עסק מחויב היה להתאים לתקן ואולם למעשה המועד הזה צפוי להידחות.
"אני מאמין שצרכן יתחיל לפגוש את התקן החדש בחנויות עד סוף השנה", אומר סלומי, אך הוא מוסיף "מתי נגיע למאסה קריטית? זה יקח עוד קצת זמן". לדבריו, החסם הגדול בכל הסיפור הזה הוא ההשקעה הנדרשת במסופים בבתי העסק.
עלות כל מסוף חדש נעה סביב מאות לאלפי שקלים (תלוי בסוג ופונקציות הכלולות בו) ובעוד הרשתות הגדולות מודעות לפוטנציאל, לא תמיד העסק הקטן מבין למה הוא צריך לעשות את השינוי וגם להשקיע בזה. "נבחנת אפשרות לתמרץ עסקים קטנים, לעזור בעלויות". למרות ההוצאה הגדולה יותר הנדרשת מהרשתות הגדולות, הכוללת רכישה של לא מעט מסופים חדשים, הם אלו שצפויים להיות הראשונים לאמץ את זה.
סוגיית המימון היא בעיה אחת, אך קיים גורם נוסף והוא הצורך בהטלת אחריות ואכיפה מול בתי העסק - מצב שיהווה זרז לקידום התהליך. כך לדוגמה העברת אחריות (Liability shift) - בית עסק שלא יטמיע פתרון EMV ישא בעצמו באחריות על פעולות הונאה בכרטיסי אשראי בבית העסק שלו, במקום שחברת האשראי תקנה לו ביטוח ואחריות (כפי שקיים היום).
"בנק ישראל פרסם הנחיה, אבל לא נעשה מספיק בנושא של אכיפה, גם מצד חברות האשראי שיפקחו על בתי העסק", אומר דו סופר מוריפון. "לא נעשה מספיק בנושא של מתן תמריץ לשוק לעבור לתקן הזה ואין כמעט בכלל התייחסות של בנק ישראל לנושא האכיפה".
אם לא יהיה שינוי דרמטי, כאמור, במחצית השניה של השנה נתחיל לראות את בתי העסק מצטרפים לתקן החדש ובהתאם, גם אנחנו נצטרך לשנות במעט את ההרגלים.
לפנייה לכתב/ת 
