שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קסם זר: הזרים הכי טובים בכדורגל הישראלי
    26 שנים אחרי שהתאחדות אישרה באופן רשמי העסקת כדורגלנים זרים - אבינעם פורת עשה סדר והרכיב את הנבחרת הטובה ביותר של הכדורגלנים שנתנו לליגה המקומית טעם של חו"ל

     

    גם כוכב ריאליטי. ג'ובאני רוסו

    גם כוכב ריאליטי. ג'ובאני רוסו

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אי שם בשנות ה-50 שיחק במדי מכבי חיפה, סאבא ג'ורג'יוס הקפריסאי, השחקן הזר הראשון שהובא לארץ. עם זאת הגעת זרים מסודרת אושרה על ידי ההתאחדות לכדורגל רק בעונת 1989/90. הג'מייקנים פיטר קרגיל ז"ל ופול דייויס נחתו בארץ עוד לפני קבלת האישור, אך נאלצו להמתין עד שקיבלו את ההכשר לשחק במכבי נתניה. בית"ר ת"א ניצלה גם היא את ההיתר החדש וצירפה את קרלוס בוסטמנטו הארגנטינאי ודיילי ואלדס הפנמי. הרביעייה הזו נתנה את האות למבול של זרים שחיזקו את הכדורגל הישראלי לאורך השנים.

     

    26 שנים אחרי שהכדורגל הישראלי החליט לקלוט זרים עדיין קיים ויכוח על מספר הזרים הרצוי. תחילה יכולה הייתה קבוצה להתחזק בשניים בלבד, עם השנים המספר גדל לחמישה. יש הטוענים כי מוטב לאפשר כמה שיותר זרים כדי לתת לקבוצות הישראליות הזדמנות שווה במפעלים האירופאים. אחרים טוענים כי צריך לצמצם את המספר כדי לתת הזדמנויות לכדורגלן הישראלי.

     

    נבחרת הזרים של כל הזמנים ()
    נבחרת הזרים של כל הזמנים

     

    מתוך כ-1,500 שחקנים שנחתו בארץ והוחתמו על חוזים במהלך יותר מרבע יובל, ניסינו להרכיב את 11 הזרים של כל-הזמנים. בהחלט לא בחירה קלה, ולפעמים על חוט השערה. ב-10 מ-11 התפקידים החלטנו שלא לנקוב בשמות מועמדים אחרים כדי להתמקד באלו שנבחרו. רק בתפקיד אחד, השוער, סיפרנו על

    התלבטות בין שלושה ראויים הצמודים ברמתם.

     

    10 מתוך 11 הנבחרים שיחקו בנבחרות הבוגרות של מדינות המוצא שלהם. רק אחד, מורד מגמאדוב, נאלץ לוותר על השתתפות בנבחרת ישראל בגלל בעיות בירוקרטיות. כמו בכל מדינה, חלק מהשחקנים הזרים הפכו לאגדות עבור אוהדי הקבוצות בהן שיחקו.

     

    אלכסנדר אובארוב (רוסיה)

    הגיע לישראל אחרי מונדיאל 1990 באיטליה שם לבש בשני משחקים את אפודת נבחרת ברית-המועצות, ואחרי שהועדף שם על פני רנאט דסאייב ו-ויקטור צ'אנוב (לימים שוער מכבי חיפה) הגדולים.

     

    אובארוב הרוסי שקבוצתו הקודמת הייתה דינמו מוסקבה פתח רע את הקריירה בקרית-שלום וספג 13 שערים בחמישה משחקים. אחרי שהמאמן אברהם גרנט החזיר לו את הביטחון, התגלה אובארוב (1.90 מ') כשוער מעולה בעל נוכחות מרשימה ומרתיעה.

     

    התחיל לא טוב אבל ההמשך... הו ההמשך (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
    התחיל לא טוב אבל ההמשך... הו ההמשך(צילום: ראובן שוורץ)

     

    בתקופתו במכבי ת"א (220 הופעות) היה שותף לשלוש אליפויות (עונתו הראשונה שברה יובש ממושך של 13 אליפויות) ושני גביעי מדינה. יתר על כן, הוא הפך ישראלי לכל דבר, היה מאמן השוערים ובנבחרת וממלא את התפקיד במכבי ת"א.

     

    אובארוב גבר במעט על שני מתחרים: צ'אנוב האוקראיני שהיה מהגורמים העיקריים לזכיית מכבי חיפה בדאבל היחיד, ב-1991, ו-וינסנט אניימה שוער נבחרת ניגריה הנפלא שזכה באליפויות בהפועל ובמכבי ת"א, שיחק בבני-יהודה וכיום עומד בשער ליל הצרפתית.

     

    ג'ון פנטסיל (גאנה)

    האמת, לא היו מועמדים רבים לעמדת המגן הימני. ג'ון פנטסיל, שחקנה הבינלאומי של גאנה הגיע לארץ כדי להיבחן במכבי נתניה, אך לבסוף שיחק דווקא בשתי התל-אביביות הגדולות, מכבי והפועל. בשורותיהן הוא זכה בתארים ובלט בניידותו הפנטסטית.

     

    שם אותנו על המפה. פנטסיל עם הדגל (צילום: איי פי)
    שם אותנו על המפה. פנטסיל עם הדגל(צילום: איי פי)

     

    זכור במיוחד המקרה שבו שלף את דגל ישראל במונדיאל. זה קרה ב-2006 במהלך ניצחון מפתיע 0:2 של נבחרת גאנה על צ'כיה כששלף ממכנסיו את דגל הלאום הישראלי וחגג. הדבר גרר תגובות זועמות בעולם הערבי והתנצלות מטעם נבחרת גאנה.

     

    מכאן פנטסיל התקדם לפרמייר ליג ושיחק עם ווסטהאם, פולהאם שעמה הפסיד בגמר הליגה האירופית לאתלטיקו מדריד ואפילו בלסטר מהליגה השנייה דאז. פנטסיל חזר ארצה ב-2010 לקדנציה שנייה, אך הפועל ת"א העדיפה להיפרד ממנו אחרי תשעה מחזורים. סך הכל הוא רשם בארץ 101 הופעות. כיום, בגיל 35, הוא מופיע במאריצבורג יונייטד בדרום אפריקה.

     

    פנטסיל מספר על הוצאת הדגל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מוראד מגמאדוב (רוסיה)

    לאחר ששיחק בנבחרת הנוער הרוסית הבלם שגדל במחצ'קאלה הרוסית, הגיע בגיל ה-22 למכבי פ"ת הצנועה ועשה בה קריירה מופלאה. לא פחות מ-16 עונות, עד פרישתו, תיפקד כבלם והיה העוגן של קבוצתו.

     

    אלמלא עברו בנבחרת הצעירה של רוסיה הוא היה לובש לבטח את מדי ישראל. מגמאדוב רשם את מספר ההופעות הגבוה ביותר לשחקן זר בישראל (481) ובקבוצה אחת, כדי להפוך לסמל של מכבי פ"ת. במהלך הזמן קיבל אזרחות ישראלית והוא ממשיך לשחק עד היום בליגות הנמוכות.

     

    מגמאדוב. הכי הרבה הופעות לכדורגלן זר (צילום: יובל חן) (צילום: יובל חן)
    מגמאדוב. הכי הרבה הופעות לכדורגלן זר(צילום: יובל חן)
     

     

    לואיס מרין (קוסטה-ריקה)

    כשאלי גוטמן אימן את מכבי נתניה ב-2006, הגיעה לידיו קלטת של אחד מבלמי נבחרת קוסטה ריקה. גוטמן בחן והחליט: "אני לא רוצה את הבלם שהצעתם לי, אלא את השני". כשאמר "השני" התכוון ללואיס ("סופרמן") מרין, אז כבר בן 31 עם ניסיון רב והופעה במונדיאל 2002.

     

    מרין נחת והפך מיידית לבלם מצוין במכבי נתניה של ימי הבוס העשיר דניאל יאמר. הוא ידע להעמיד את ההגנה כצוות של חיילים המאומנים למשימה ובתקופתו הגיעה נתניה פעמיים לאירופה. שלוש עונות גדולות נתן בנתניה לפני שחזר לעונת פרישה בארצו. סך הכל צבר 108 הופעות במכבי נתניה. במונדיאל 2014 היה עוזר המאמן של נבחרת קוסטה-ריקה שהפתיעה בעלייתה לרבע הגמר ובתוקף תפקידו שימש כמאמן ההגנה.

     

    זכה לכינוי המחייב, סופרמן.  (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
    זכה לכינוי המחייב, סופרמן. (צילום: ראובן שוורץ)
     

     

    פיטר מסיללה (דרום-אפריקה)

    המגן הזר שבישל הכי הרבה שערים לקבוצתו. פיטר מסיללה, מגן נבחרת דרום אפריקה נחת במכבי חיפה ב-2007, ובאחת משלוש עונותיו בארץ בישל לא פחות מ-13 פעמים. מסיללה הפך לשליט המוחלט של כל אגף שמאל. האוהדים כינו אותו מסי-ללה.

     

    מחליפו טאלב טואטחה שפרץ בסערה בגיל 18 שיחק באותו הסגנון של מסיללה. גם כיום, לאחר שחזר לעצמו, רואים מטואטחה ביצועים המקבילים לאלו של הדרום אפריקאי. מסיללה היה שותף לשתי אליפויות ולזכייה בגביע הטוטו. לאחר שעזב את חיפה, בה רשם 94 הופעות, שיחק במדי חטאפה בליגה הספרדית. הופיע בנבחרת דרום אפריקה כשזו אירחה את מונדיאל 2010. כיום שייך לקבוצת קייזר צ'יפס בארצו.

     

    פיטר מסיללה. לא רק הגנה (צילום: טל שחר) (צילום: טל שחר)
    פיטר מסיללה. לא רק הגנה(צילום: טל שחר)

     

    ריימונדס ז'וטאוטאס (ליטא)

    קשר אחורי כמו שכתוב בספר: בעל נוכחות, מתקל מדהים, טכני ולפרקים גם מבקיע. הליטאי הגיע למכבי חיפה ב-1999 ומיד החל לבלוט ביכולתו. היה בורג מרכזי במכבי חיפה הגדולה של תחילת המילניום.

     

    לשיאו הגיע בעונת 2002/3 שבה הפכה חיפה לקבוצה הישראלית הראשונה בשלב הבתים בליגת האלופות. ב-0:3 מול מנצ'סטר יונייטד בניקוסיה (חיפה לא הורשתה, כמו יתר הישראליות לארח בארץ בגלל סיבות בטחוניות) הוא הבקיע שער מדהים מ-30 מטרים לחיבורים, הוכשל לפנדל וקיבל "10" בסיקורי העיתונות. סך הכל הוא רשם 86 הופעות במדים הירוקים.

     

    ז'וטאטאוטאס (השמאלי) עומד ליד חברו הקבוצה ואסילי איבאנוב. שער ענק מול מנצ'סטר יונייטד ()
    ז'וטאטאוטאס (השמאלי) עומד ליד חברו הקבוצה ואסילי איבאנוב. שער ענק מול מנצ'סטר יונייטד

     

    אחרי שעזב את חיפה הצטרף למאמנו יצחק שום בפנאתינייקוס והיה רוב הזמן פצוע. התקשורת היוונית חשדה בפרוטקציה מוגזמת וכינתה את ז'וטא: "הבן של שום". בגיל 37 הוא קיבל את משרת מאמן נבחרת ליטא אך כשל בקמפיין מוקדמות יורו 2012 והתפטר.

     

    סרגיי קנדאורוב (אוקראינה)

    קנדאורוב היה אחד משחקנים רבים ממדינות חבר העמים שהגיעו לארץ בשנות התשעים לפני שהכסף הגדול הגיע לליגות הרוסית והאוקראינית. הוא נחת בארץ כשחקן צעיר (22) ממטאליסט חארקוב. קנדאורוב היה קשר אחורי מצוין אבל התנייד היטב גם מקדימה והציג טכניקה מעולה.

     

    בשביל קשר אחורי כמות ההבקעות שלו הייתה מדהימה 40 שערי ליגה ב-84 משחקים. הקשר עם החולצה מספר 6 נחשב לחלק חשוב בקבוצה המדהימה של עונת 1993/4 שסיימה עונה שלמה ללא הפסד. המגרעת היחידה שלו הייתה הטמפרמנט החם שלו. ב-1997 הוא עלה כיתה ועבר לבנפיקה ליסבון.

     

    כמות שערים עצומה לקשר. קנדאורוב (השמאלי) ליד רומן פץ, שבעצמו היה קרוב להיכנס להרכב
    כמות שערים עצומה לקשר. קנדאורוב (השמאלי) ליד רומן פץ, שבעצמו היה קרוב להיכנס להרכב

     

    ג'ובאני רוסו (קרואטיה)

    הכוכב הצבעוני ביותר ששיחק אי פעם בארץ. הקרואטי שהגיע ב-1996 להפועל באר-שבע של אלי גוטמן, קנה את עולמו כבר בעונה הראשונה כשהבקיע שער ניצחון במספרת בגמר גביע המדינה מול מכבי ת"א (0:1) והביא את הקפטן שלו סתיו אלימלך לקבל מהנשיא את הגביע. הייתה זו הזכייה היחידה של באר שבע בגביע המדינה.

     

    לאחר מכן חתם בעקבות גוטמן בהפועל חיפה. השניים חבקו יחד ב-1999 אליפות היסטורית למועדון שבראשו עמד אז רובי שפירא ז"ל. הייתה זו הפעם השנייה, אחרי באר-שבע, שבה מילאו רוסו וגוטמן תפקיד מרכזי בתואר חד-פעמי למועדון.

     

    רוסו המשיך עם גוטמן לבית"ר ירושלים של הטייקון גד זאבי ושם נחלו מפלה ראשונה. הקהל ביקר את גוטמן על משחק הגנתי מדי, המאמן עזב כשקבוצתו במקום השני.

     

    הביא שני תארים היסטוריים לב"ש ולהפועל חיפה ולקח חלק חשוב בקבוצה שזכתה בשלוש אליפויות רצופות (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
    הביא שני תארים היסטוריים לב"ש ולהפועל חיפה ולקח חלק חשוב בקבוצה שזכתה בשלוש אליפויות רצופות(צילום: ראובן שוורץ)

     

    רוסו עזב כחלוף עונה למכבי חיפה שבמדיה היה שותף לשלוש אליפויות ולעלייה לשלב הבתים בליגת האלופות. רוסו המחזיק בתעודת תושב קבע בארץ הופיע ב-409 משחקי ליגה והבקיע 65 שערים. הוא הופיע כשחקן הרכב בנבחרת קרואטיה ביורו 2004 בפורטוגל.

     

    אישטואן פישונט (הונגריה)

    פישונט שיחק בשתי קבוצות שביניהן שוררת יריבות מרה: בית"ר ירושלים והפועל ת"א, ובשתיהן היה אהוב האוהדים בזכות תפוקה מצוינת. הקשר ההונגרי הזריז והחכם זכה עם בית"ר בשתי אליפויות ב-1997 וב-1998, ואחר-כך היה בעל מניות בדאבל הגדול של האדומים מבלומפילד ב-2000.

     

    בתווך בין הקדנציות בבית"ר ירושלים ובהפועל ת"א, הועבר לאיינטרכט פרנקפורט אבל שותף שם רק ב-17 משחקים וחזר להפועל. בהמשך הוא גם שיחק תקופות קצרות באשדוד ובבני יהודה. פישונט עמד בחוד החנית של שחקנים הונגרים רבים שהגיעו לארץ באותה תקופה: סטפן שאלוי, אישטוון המאר, גאבור הולמאי, תמאש שאנדור ונוספים. סך הכל שיחק פישונט ב-182 משחקים בארץ והבקיע 37 שערים.

     

    חוד החנית של הלגיון ההונגרי. אישטוון פישונט (צילום: יוסי רוט) (צילום: יוסי רוט)
    חוד החנית של הלגיון ההונגרי. אישטוון פישונט(צילום: יוסי רוט)

     

    ניקולאי קודריצקי (אוקראינה)

    אחד הכדורגלנים הזרים עם ההשפעה הגדולה ביותר על הכדורגל הישראלי. קודריצקי האוקראיני הגיע מקבוצת דנייפרופטרובסק שעמה היה שותף לזכייה באליפות ברית-המועצות ב-1988. הוא נקלט במהרה בבני יהודה וכבר בעונה הראשונה הבקיע 14 שערים וזכה עמה בגביע הטוטו. בעונה השנייה תחת גיורא שפיגל הבקיע כבר 17 שערים בקבוצה שכללה בין השאר את חיים רביבו ואלון מזרחי וקיבל את סרט הקפטן. סך הכל שיחק קודריצקי ב-85 משחקים במדי בני יהודה והבקיע 51 שערים.

     

    מסכת חייו של קודריצקי נקטעה בלילה אחד ב-1994 כשחזר מחיפה שם נערכה מסיבה לנבחרת אוקראינה ששהתה בארץ. קודריצקי נהרג בתאונת דרכים במכוניתו צפונית לצומת רעננה.

     

     

    דיוקן לזכרו של קודריצקי מחוץ לאצטדיון בשכונת התקווה ()
    דיוקן לזכרו של קודריצקי מחוץ לאצטדיון בשכונת התקווה

     

    יעקובו איגביני (ניגריה)

    בתחילת המילניום אחרי שהתבסס כסוכן שחקנים מוביל בבריטניה, ניסה פיני זהבי להשיק פרויקט חדש: ליווי של כישרון צעיר במשך כל הקריירה. השחקן הנבחר היה יעקובו איגביני בן ה-17. זהבי ויעקב שחר רכשו את השחקן שהושאל תחילה לראשל"צ ולאחר מכן להפועל כפר סבא. באולימפיאדת סידני 2000 הוא נמנה על הנבחרת הניגרית.

     

    תחילה היה נראה שיעבור כבר בגיל צעיר לאנגליה, אך בעיה עם רישיון העבודה החזירה אותו ארצה למכבי חיפה. במדים הירוקים כבש יעקובו צמד ב-0:2 מול שטורם גראץ במוקדמות ליגת האלופות. לשיאו הגיע בשלושער ב-0:3 מול אולימפיאקוס היוונית. סך הכל הבקיע יעקובו חמישה שערים בשלב הבתים. בארץ הוא כבש 30 שערים ב-72 משחקים. מישראל המשיך יעקובו לקריירה מוצלחת באנגליה בפורטסמות', מידלסבורו, אברטון, לסטר ובלקבורן במהלכה כבש 113 שערים. איזה חלוץ.

     

     

    איזה חלוץ... יעקובו (צילום: יוסי רוט) (צילום: יוסי רוט)
    איזה חלוץ... יעקובו(צילום: יוסי רוט)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים