הממשלה אישרה את מתווה הגז המתוקן

הממשלה אישרה לפני זמן קצר את הצעת המחליטים שמבטיחה תיאורטית את יציבות מתווה הגז. ההצעה הוגשה על ידי שר האנרגיה יובל שטייניץ, והיא אמורה לחלוף על המשוכה שהציבו לפני כחודשיים שופטי בג"ץ כשלא אישרו את מתווה הגז המקורי. הטענה של השופטים הייתה שפסקת היציבות המקורית "מסנדלת" ממשלות עתידיות ולכן היא אינה חוקית.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

הממשלה מתחייבת: אם נשנה את הרגולציה בגז - הפתרון יוצג תוך 5 חודשים

דיווח: ישראל ומצרים יתפשרו על 865 מיליון דולר פיצוי לחברת החשמל

האטה חריפה: המשק צמח ב-0.8% בלבד ברבעון הראשון, נמוך מהתחזיות

התיקון יגיע בדמות החלפת פסקת היציבות המקורית. הקודמת הבטיחה חסינות רגולטורית ל-10 שנים, תוך סנדול ממשלות עתידיות. בזה החדש, המרוכך, סעיף היציבות עשוי לצלוח את המשוכות המשפטיות הקודמות.

פסקת היציבות החדשה כוללת בעיקר הצהרה שתבחן "בקפדנות כל שינוי באסדרת המקטע שעלול להשפיע מהותית על כדאיות ההשקעה של בעלי הזכויות", עם הבטחה להתאים את הרגולציה החדשה, אם תגיע, "לסטנדרטים המקובלים במדינות ה־OECD, בהן מתקיימת תעשיית נפט וגז".

נתניהו התייחס לכך בישיבת הממשלה ואמר: "ההסכם החדש מטמיע בתוכו את ההערות שקיבלנו מבית המשפט העליון. כעת הדבר החשוב הוא לא להתעכב, להתקדם ולהביא את הגז שמביא גם משאבים עצומים לאזרחי ישראל - בכל תחומי החיים. אני חושב שזה צעד חשוב ביותר, אפילו היסטורי, לכלכלת ישראל ובפרט לאזרחים, ואנחנו משתמשים במתנה שהעניק לנו הטבע לטובת המדינה ואזרחיה".

כמו כן, החימיא נתניהו לשר האנרגיה יובל שטייניץ ואמר כי "ההישג הזה קודם כל רשום לזכותך יובל. אזרחי ישראל צריכים להעריך את התרומה שלך".

השר היחיד שהתנגד להצעת המחליטים היה השר להגנת הסביבה אבי גבאי. אישור הצעת המחליטים בוצע על רקע הפגנה שהתקיימה ברחוב מטעם מטה המאבק של מתווה הגז. אלו טענו שהסיכומים החדשים בין הממשלה לחברות הגז, התבצעו בחטף, ללא דיון ציבורי וכחלק מהמהלכים הפוליטיים להרחבת הקואליציה, שהתרחשו בימים האחרונים. במהלך ההפגנה עוכב לחקירה עוה"ד גונן בן-יצחק, מראשי תנועת "ישראל יקרה לנו".

(צילום: גיל יוחנן)

מה לגבי "סנדול מחדש" של ממשלות עתידיות?

הנוסח החדש מבטל וקובע ש"יודגש, כי אין בעמדה כדי להביא למניעת התפתחותה של אסדרה במקטע, לרבות חקיקה ראשית וחקיקת משנה, הנחיות, הליכי אכיפה והחלטות של גופים מוסמכים על פי דין".

לגבי פיצוי, הממשלה אומרת ש"אם יהיו שינויים בחקיקה, שהם מהותיים בעיני המשקיע הסביר" הממשלה תבחן בחיוב "גיבוש פתרונות לקיום הכדאיות הכלכלית המקובלת בפרויקטים דומים בענף בעולם". אילו פתרונות יוצעו, מה יהיה שוויים והאם הם אמורים לרצות את החברות? לא כתוב, מה שמותיר את פסקת הבטחת הפיצוי אמורפית לגמרי.

חלק מהגופים שהתנגדו למתווה הגז כבר הודיעו שהם מתכוונים לפנות לבג"ץ, אולי אפילו הבוקר. עו"ד גלעד ברנע, שייצג בעתירות הקודמות את המחנה הציוני, שלח בסופ"ש מכתב בהול לראש הממשלה בנימין נתניהו, בו הוא קובל על הליך אישור המתווה החדש.

"עליי לומר בצער, כי עצם הבאת הצעת תיקון ה"מתווה" לממשלה בדרך ובעיתוי שהובאו, מלמד על כשלים חמורים ויסודיים במערך הייעוץ המשפטי לממשלה - הכשלים שמביאים פעם אחר פעם לפגיעה חמורה בשלטון החוק כמו גם לפגיעה בציבור", אמר ברנע.

לווייתן יתחרה בתמר על החוזים?

פסקת היציבות החדשה אולי מרככת במעט את ההגבלות החמורות שניטלו קודם, אך משאירה את כל הבעיות של מתווה הגז ללא שינוי: הוויתור על צינור גז שני ממאגר תמר לחוף עד שיפותח מאגר לווייתן, יכולת היצוא לחו"ל לפני שמאגר לווייתן מגיע לשוק המקומי ובראש ובראשונה בעיית המחיר החמורה של חוזה חברת החשמל, שמקבע אותו כיקר בשוק וזאת כאשר הלקוח הוא הכי גדול בשוק.

בהנחה שהכל יעבור, האם נובל ודלק יתחילו לפתח את מאגר לווייתן מחר? ממש לא. שתי החברות, ובעיקר נובל, ייאלצו להגיע למסה קריטית של מכירת גז מובטחת מלווייתן לפני שיחברו אותו לחוף בתוכנית הפיתוח הראשונה.

תוכנית זו זקוקה לצבר מכירות של כ־8 מיליארד מ"ק בשנה. האם החוזים הללו בהישג יד? אולי, אבל בקושי - ממשלת ירדן תהיה לקוחה (באמצעות חברת החשמל המקומית), אבל היא מוכנה לקנות רק חצי מהכמות הנדרשת. זה משאיר את נובל ודלק עם חובה "לקושש" חוזים בשוק המקומי מול חברת החשמל, החברה לישראל, תחנות כוח פרטיות שונות ואולי הרשות הפלסטינית.

כמו כן, ממשלת ישראל למדה על בשרה ועל חשבונו של הציבור לקח חשוב - כאשר מתעקשים מול חברות הגז, הציבור יכול להרוויח. לא שמתווה הגז מושלם מכל הבחינות - ההפך, הוא רחוק מזה - אבל בשיחות של שר האנרגיה שטייניץ עם אנשי נובל בשבועות האחרונים הוא נתן להם להבין שאחרי פסיקת בג"ץ הם צריכים לרדת מעץ הדרישות לקבלת חקיקת יציבות או שאין לווייתן.

אז למה אף אחד לא התעקש לפני שנה שכך זו הדרך? לנתניהו ושטייניץ הפתרונים. בחברות האנרגיה טוענים שמה ששבר את נובל סופית הוא החשש שהמחנה הציוני תיכף נכנס לממשלה ושלי יחימוביץ' תתמנה לשרת הכלכלה, עם "יד על השאלטר" של סעיף 52 שמאפשר לשיקולי מדיניות החוץ לעקוף את שיקולי התחרות.

צחוק הגורל שאולי נתניהו היה צריך לנהל מו"מ עם יצחק הרצוג כבר באפריל 2015 ולגמור את העניין, ואז היה אפשר לומר שיחימוביץ' אישרה בהפוך־על־הפוך את מתווה הגז הממשלתי.