שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא רק קברנה סוביניון: זני העתיד של ענבי היין
    האם הזנים החדשים שהתחלנו לראות בארץ הם אופנה חולפת או משהו שעוד נתגאה בו לדורות? לא מעט זני ענבים חדשים נקלטו בישראל בשנים האחרונות, וחלק גדול מהם נמצא בימים אלה בניסויים בחוות של משרד החקלאות. קבלו טעימה ממבחר זנים לא מוכרים שנזכה לפגוש בכוסות היין שלנו ממש בקרוב

    לאורך שנים ארוכות של תעשיית יין בארץ, מספר גדול של זני ענבים התאקלמו בהצלחה בכוסות היין הישראלי: קברנה סוביניון, סירה/שיראז, שרדונה, סוביניון בלאן, מוסקט, קברנה פרנק ועוד.  
      

    לא מעט מבקרי יין יטענו שזן המרלו מעולם לא נקלט טוב באקלים הישראלי, אם כי יינות רבים המרכיבים אותו הפכו ל"רבי מכר", אך יתכן כי זה מאוד אופנתי לזעוק למלצר היין "מרלו", לא רק בשל טעמו. כיום הקברנה סוביניון הפך לזן מסורתי ומקובל, ולאחרונה, בשל הצלחתו, החל לתפוס נפח מרכזי ביינות אולטרה פרימיום של מיטב היקבים.

     

    ענבים ליין מראווי (צילום: יעקב הניג) (צילום: יעקב הניג)
    ענבים ליין מראווי(צילום: יעקב הניג)
     

    אבל יש גם זנים שמעולם לא נקלטו טוב בארץ, אולי בשל האקלים החם, ואולי כי עדיין לא מצאו את השיטה המתאימה לטיפוחם. בין הזנים תמצאו פינו נואר, טמפרניו, סנג'ובזה, נביולו ועוד. רבים חושבים, כי יש לעקור חלק גדול מכרמים אלו, ולטעת זנים מוצלחים יותר. אבל יקבים גדולים ומוצלחים - וגם חלק מן הקטנים - ממשיכים לייצר ולשווק יינות מזנים אלו בסדרות העילית שלהם.

     

    חשוב לציין, כי חלק מהיקבים מצאו לנכון לחזור לזנים ההיסטוריים, אשר מתאימים באופן מושלם לאקלים המזרח תיכוני, וביניהם: קריניאן, גרנאש, סמיון ועוד.

     

    "אחרי תקופה של יותר מעשור בתעשיית היין בארץ, נוכחתי ללמוד שזנים רבים תלויי אקלים ואזור", מודה אסף פז, יינן יקב ויתקין, "זנים כמו פטיט סירה, פטיט ורדו או גוורצטרמינר יכולים לתת תוצאות טובות. קריניאן הוא זן תלוי אקלים, שיראז תלוי יבול שאינו קיצוני ועוד. זנים נוספים שמצליחים ממש לאחרונה הם גרנאש ומורבדרה".

     

    אחד מן היקבים שלמד לטפח זנים ישראליים הוא יקב רקנאטי. כך למשל אנשי היקב נתקלו במקרה בזן מראווי - זן ענבים מקומי לבן, הידוע גם בשם חמדאני. במקור, זהו זן עתיק, וקשה לדעת כמה שנים הוא קיים באזורנו, אבל ידוע שמדובר בזן מקומי, ואפשר לשער שהוא גדל פה מזה מאות ואולי אפילו אלפי שנים. הוא שרד בכמה כרמים, בעיקר בגלל שמגדלים ערבים גידלו אותו למאכל.

    מימין: ירדן פינו גריי, מראווי 2014 ורקנאטי מרסלאן 2014 (צילום: עומרי מירון, שלמה שוהם, דניאל לילה) (צילום: עומרי מירון, שלמה שוהם, דניאל לילה)
    מימין: ירדן פינו גריי, מראווי 2014 ורקנאטי מרסלאן 2014(צילום: עומרי מירון, שלמה שוהם, דניאל לילה)
      

    גיל שצברג, יינן ראשי ביקב רקנאטי, מספר כי הם מצאנו כרם מראווי שגדל בשטחים: "הכרם גדל ללא השקיה בשיטת הדלייה שנקראת 'סוכה חברונית', על ידי כורם פלסטינאי באזור חברון. מהכרם הזה הפקנו את היין הזני הראשון (ככל הנראה) בעת החדשה. למראווי אין קשר גנטי קרוב לאף זן אחר בעולם, ולכן יודעים בוודאות שהוא מקומי, ושייך לפה, לאזור הלבנט".

     

    האם כבר רקחו בארץ יין מהזן הזה בעבר?

    "זוהי הפעם הראשונה שמישהו מחייה ומפיק יין מזן מקומי, אמיתי, שנולד וגדל באזור הזה. השנה נטעו אותו בכמה כרמים, והמראויי יניב פרי רק בעוד כ-4 שנים. אנו מחפשים בלי הרף אחר זנים חדשים, ומתעתדים לטעת גם זנים חדשים: מלבד המראוויי גם ג'נדאלי (זן ארץ ישראלי, ש.ש.). אנו מאמינים שזה ייצא טוב, בעיקר מתוך ההנחה שאם הזן הזה שרד כל כך הרבה שנים באקלים שלנו סימן שיש משהו".

     

    חובבי יין? זה מה שהסומליירים של המסעדות המובילות בארץ חושבים שנשתה הקיץ:

    צילום: ירון שרון, עריכה: אסף אושי

    צילום: ירון שרון, עריכה: אסף אושי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    סיבוב דאווין

    ד"ר שיבי דרורי, מרכז מחקרי החקלאות והיין במו"פ מזרח, וכן יינן יקב גבעות, המשתף פעולה עם יקב רקנאטי במחקר אודות הזנים החדשים מסביר: "אני נגד הכרזות גורפות. לא צריך לזנוח ענבים טובים, כמו קברנה ומרלו, אבל זנים כמו מראוויי וג'נדאלי, ובעתיד מלווקי (זן ארץ ישראלי נוסף, ש.ש.), יהיו חלק מאוד משמעותי מתעשיית הענבים פה.

     

    "לא מעניין אף תייר יין לבוא לפה לטעום קברנה סוביניון – יש לו את זה בכמעט כל מקום, אבל הוא יבוא לפה אם יידע שהוא שותה יין של דוד המלך או של ישו, ואת זה אף מדינה אחרת לא יכולה לעשות. זה יגרום להרבה יקבים בארץ לשתול ענבים מסוג זה, ולהרבה תיירים להגיע לפה. התעשייה שלנו מחפשת איך לפרוץ את הריבוע – וזה העתיד של תעשיית היין בארץ".

    יקב הרי גליל (צילום: עמית גירון) (צילום: עמית גירון)
    יקב הרי גליל(צילום: עמית גירון)
     

    הקטגור הראשי ל"אופנה" זו הוא איתי להט, יינן וראש תחום יין במכללת תל חי: "לדעתי הענבים הארץ ישראליים לא יתפסו. הענבים בוודאי יכולים לגדול בישראל, אבל מלבד משהו חדש – אין פה שום דבר מעניין. חייב להיות להם ערך לאורך זמן. אני אשמח אם זה יצליח, אבל עכשיו אין לזה תוחלת ארוכת טווח. אני מאמין שהם יעשו את סיבוב האופנה שלהם ובזה זה ייגמר. סטייל סגנון שנות ה-80: אנשים ישתו, חלק ייהנו, אבל לאורך זמן, אני לא מאמיו שזה יתפוס מקום מכובד".

    כבר קרה בעבר שזן מסויים שתלו בו תקוות נכשל כאן? 

    "בעבר היה ניסיון עם הזן הארצישראלי המכונה ארגמן . הזן הזה הפך להיות נישה של כמה מומחים. בינתיים יש אחד שיודע להשתמש בזן הזה (להט רומז לכיוונו של היינן: אבי פלדשטיין, ש.ש.)".

    במה אנחנו ממש מצטיינים?

    "אני חושב שאנחנו מצליחים, יודעים ומשתפרים בזן הסירה ונגזרותיו – סירה, קברנה ו-GSM. שם עושים את הדברים המעניינים ביותר וזה ממשיך להתחזק, בסגנון אוסטרליה, דרום צרפת, כולל סגנון עמק הרון. הקהל המתוחכם יותר ויותר מקבל ממסכים מתוחכמים, וברגע שהם עם היגיון – הם יתפסו יותר בסדרות הפרימיום. זה לא עתידנות, זה משהו שמתרחש כאן בימים אלו".

     

    יותם שרון, יינן עצמאי ויועץ ליקבים, דווקא מאמין בזן אחר: "פטיט ורדו מראה את עצמו כזן מפליא לישראל, ולמגוון אזורים בארץ, ויכול לתת תוצאות טובות. הזן יכול לשמש בישראל בממסכים (בלנדים) ובאחוזים גבוהים יותר מאשר בבורדו, ובמקרים ספציפיים גם כיין זני". יותם מדגיש, כי "אם יום אחד יהיה ממסך ישראלי או יין המייצג את הזהות הישראלית, סביר להניח שהפטיט ורדו ישמש מרכיב עיקרי ביין זה".

    ענבים לפינו גריי - יקבי רמת הגולן (צילום: נועה מעוז) (צילום: נועה מעוז)
    ענבים לפינו גריי - יקבי רמת הגולן(צילום: נועה מעוז)
     

    מזרח תיכון חדש?

    פורטוגל, איטליה, ספרד ויוון שופעות זנים מעניינים, אך עדיין לא ניתן להביא אותם בצורה מסודרת לישראל, כיוון שחלק מן המשתלות הבינלאומיות לא מחזיקות בזנים המבוקשים. כך למשל, בין הזנים שיכולים היו להיקלט בארץ, אפשר למצוא ורמנטינו מסרדיניה, אסירטיקו וקסינימוברו מיוון, אנסוליה ונרו ד'אבולה מסיציליה או מונטפולצ'יאנו דה אברוצו מאברוצו שבאיטליה.

     

    בעבר היו מספר גדול של זנים בחוות של משרד החקלאות הישראלי, בחוות ניסוי של היקבים או אף בשלבי ביקבוק ראשונים לקראת צאתם לשוק – אבל רק מעט מאוד מאלו הצליחו, והרוב כשלו.

     

    דווקא יקב רמת הגולן הביא ונטע מנעד של זנים. איילה זינגר, מנהלת שיווק ופיתוח ביקב רמת הגולן, מספרת כי "היקב כבר איקלם זנים שונים בארץ, וברחבי כרמי היקב נטועים כ-23 זני ענבי יין, מעל מחצית מהם אדומים. היקב אחראי לפריחת יינות מזנים שנשמעו אקזוטיים, בעיקר למי שהיה מורגל בזני קברנה-מרלו-שרדונה עד אותו זמן, ביניהם נציין את זן הסירה, גוורצטרמינר, ויונייה, סנג'ובזה, נביולו וטינטה קאו, והיד עוד נטויה.

     

    "הקמנו משתלת גפן יין בשיתוף Entav (בנק זרעים לגפן יין, ש"ש), המאפשרת לנו לבחור בתשומת לב ומתוך הידע והניסיון שלנו בתנאי הגידול של הרמה, את הזנים והקלונים האיכותיים ביותר והמתאימים ביותר לבית הגידול שלנו".

    מגדלים את דור העתיד ביקב הרי גליל (צילום: עמית גירון) (צילום: עמית גירון)
    מגדלים את דור העתיד ביקב הרי גליל(צילום: עמית גירון)
     

    יקב נוסף שראוי לציין בהקשר הזה הוא יקב שאטו גולן, בו הושק לפני מספר שנים זן טוריגה נאסיונל, הניסיון הראשון בארץ ליצור יין המבוסס על טהרת הזן הפורטוגזי. בשלב ראשוני, היקב הכין מן הזן יין קינוח מחוזק, המזכיר חלק מיינות הפורט הטובים. רק לאחר מכן היקב ניסה את מזלו עם יינות יבשים מן הזן הזה. גם פה – הזן באופיו היבש לא התאים לחיך הישראלי, לכן טרם ברורה המשך דרכו בצורתו הנוכחית.

     

    "כשמדובר בזנים חדשים, יש כל מיני שלבים בכניסתם לארץ", מסביר ד"ר פיני שריג, יועץ כרמים ומאקלם חומר ריבוי לענבים, "יש כאלו שנכנסו ולא רואים כמעט יין מהם, כמו מורבדרה וגרנאש. נטעו כאן כמה מאות דונמים מהם, כלומר בהיקף מסחרי, אך עדיין אין הרבה יין בשלב זה. וישנם זנים שהם חדשים, כמו מרסלן. המרסלן זה זן שאפילו חדש בצרפת (נוצר כהכלאה מכוונת בין קברנה סוביניון לגרנאש - כדי להתאימו לאקלים בדרום צרפת, ש.ש). פה בארץ, הכרמים המבוגרות ביותר הן בנות שנים בודדות".

     

    בשורה התחתונה מדובר על תהליך שבו צריך להתרגל לטעם או על שיווק?

    "הגיע לכאן זן טאנאט, ונטעו ממנו עשרות דונמים, ביניהם יקבי תבור וברקן. זה זן מאוד עפיץ, וצריך הרבה כוח סבל לשתות אותו, אבל מבחינת ערכים נוגדי חימצון הוא מצוין, אז היקבים המסחריים בארץ מתעניינים בו למטרת שיווק בשל ערכיו הבריאותיים".

     

    בין שאר הזנים שהוזכרו, עלה גם גרנאש לבן, ולאחר העלמות של מספר שנים חוזר גם זן האליקנט בושה. "גם פה ניטעו עשרות דונמים", ממשיך שריג, "ומה שמיוחד זה שהוא נותן צבע בלתי רגיל, וזאת לעומת כל זן אחר בארץ". באופטימיות הוא מסכם, "פינו גרי שניטע בכרמי הצפון מראה סימנים מעודדים". אכן, ממש לאחרונה, השיק יקב רמת הגולן יין מן הבציר הראשון של זן הפינו גרי.

    זני העתיד של ענבי יין (צילום: יעקב הניג) (צילום: יעקב הניג)
    זני העתיד של ענבי יין(צילום: יעקב הניג)
     

    מדינת ישראל בהחלט מצפה שהזנים, או בשמם האחר - "התבלינים החדשים" - של שוק היין הישראלי, יניבו סגנון יין מקומי משובח. בשביל להפיק יינות סופר פרימיום תוצרת כחול-לבן, אשר יקטפו מדליות בכל תחרות בינלאומית, ויופיעו על מדפי חנויות היין המובחרות בעולם, יש להרכיב יינות בעיקר מזנים ים תיכוניים. זה הגל הראשון של ענבים שמתאקלמים בארץ או עושים עלייה, ואת עיקר התוצר מן התוצרת הטרייה - נראה ונטעם בשנים הקרובות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים