כחלון וחיים כץ הבטיחו מיליונים לביטחון תזונתי - ושקל לא הגיע

חלוקת מזון (צילום: עידו ארז)

איפה הכסף? בחודש אפריל האחרון, כמה ימים לפני חג הפסח, פרסמו שרי האוצר והרווחה הודעה לתקשורת על הקצאת 25 מיליון שקל לביטחון תזונתי. אולם ל-ynet נודע כי הכסף שהיה אמור לעבור בין היתר לעמותות לרכישת סלי מזון לנזקקים - מעולם לא הגיע אליהן.

"שר האוצר משה כחלון ושר הרווחה חיים כץ סיכמו על תוספת של 25 מיליון שקל לשיפור הביטחון התזונתי בקרב אזרחים שידם אינה משגת. התוספת תשמש לחלוקת סלי מזון בחג בפסח ובחגי תשרי ולמימון פרויקטים מיוחדים בתחום ההזנה בשאר ימות השנה", הבטיחו בהודעה.

אך בעמותות מחכים לשווא לתקציב שהובטח. הרב יעקב גלויברמן, יו"ר עמותת "יד ביד", סיפר: "יש קושי גדול לגייס תרומות מתורמים פרטיים, ויש ירידה בהכנסות בתחום הזה. העובדה שאי-אפשר להסתמך גם על הבטחות שלטוניות הופכת את המצב למסובך מאוד. המצוקה הקשה שאנו עדים לה צריכה להיות ראשונה לטיפול". 

מנדי בלוי, מנכ"ל עמותת כולל חב"ד המחלקת כ-8,000 סלי מזון מדי חודש, אמר כי חוסר הארגון בנושא נמשך כבר שנים: "אנחנו רואים שוב ושוב הבטחות שפשוט לא מתקיימות והעמותות לא יכולות לתכנן תקציב כמו שצריך".

בלשכת שר הרווחה חיים כץ סירבו להגיב. דוברת השר הפנתה למשרד האוצר. משם נמסר בתגובה רשמית כי "המענק אושר להעברה, אך ועדת הכספים בכנסת טרם אישרה זאת". 

ערן וינטרוב(. צילום: יניב נדב)

בחודש שעבר נחשפה ב-ynet התכתבות פנימית שבה מתח יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, פרופסור דב צ'רניחובסקי, ביקורת חסרת תקדים על הממונים עליו, משרד הרווחה והעומד בראשו: "מינויה של המועצה לביטחון תזונתי פג ולא קיימת כל אינטראקציה עם הנהלת משרד הרווחה והשירותים החברתיים. כל הישיבות בנושא בוטלו ונראה כי הטיפול בביטחון תזונתי, ואולי אף בעוני בכלל, אינו עומד על סדר היום של המשרד".

היסטוריה של אי מימוש הבטחות שלטוניות מאפיינת את נושא הביטחון התזונתי. כבר בפברואר 2014 הגישה המועצה הלאומית לביטחון תזונתי את המלצותיה בעלות של כחצי מיליארד שקלים בשנה. מטרתה הייתה לפתור את מצוקתן של כ-110 אלף משפחות, יותר מ-400 אלף איש, הסובלות ממחסור בסיסי במזון.

לפי דו"ח הביטוח הלאומי מפברואר 2014, 18.8% מהמשפחות בישראל סובלות מאי-ביטחון תזונתי, המוגדר במדינות המפותחות "נגישות לא סדירה למזון בכמות מספקת המאפשרת חיים בריאים ופעילים". לפי הביטוח הלאומי, שיעורן של המשפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי קל עד מתון עומד על 10.2%, ואילו שיעור המשפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי ניכר הוא 8.6%. 

יותר משנתיים חלפו מאז אך הממשלה שהקימה את המועצה לא קיימה כל דיון בעניין. בהמלצות נקבעה הזכאות לסיוע על בסיס הכנסת המשפחות הנמצאות בקרבת קו העוני, שממנה הופחתו תשלומים חיוניים כגון חשבונות חשמל ומים ושכר דירה. אם הסכום הנותר נמוך מזה הדרוש לקניית מזון, תהיה המשפחה זכאית לסיוע בסכום ממוצע של 320 שקל בחודש. כל זאת בין היתר תוך הסתמכות על איסוף מזון מגופים ממשלתיים ועסקיים.

בחודש שעבר הודיע שר הרווחה שהוא מקדם תוכנית בין-משרדית להקמת מיזם לביטחון תזונתי באמצעות הצלת מזון, והשבוע אף התקיימו פגישות בנושא עם נציגי המגזר השלישי. עם זאת, עד כה לא הוקצה תקציב כולל לתוכנית.

מנכ"ל "לתת", עו"ד ערן וינטרוב, הוסיף: "במהלך השנים ניתנו הבטחות ממשלתיות רבות בנושא האי-ביטחון התזונתי, שמצטברות למאות מיליוני שקלים, אבל בפועל הכסף לא מגיע לשטח. אנחנו מאמינים ששרי האוצר והרווחה מחויבים לנושא ומקווים שהם יפעילו את סמכותם כדי להקצות את התקציב שאושר באופן מיידי, על מנת שניתן יהיה לנצל את כולו במהלך 2016". הוא הציע כי "הפתרון היחיד לבעיה הוא הכנסת נושא האי-ביטחון התזונתי לבסיס תקציב המדינה, כבר בתקציב הקרוב, במסגרת התוכנית שמוביל מנכ''ל משרד הרווחה, להקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, מסר בתגובה: "לא הגיעה כל פנייה תקציבית כזאת ואם הייתה מגיעה היא הראשונה שהייתי מביא לאישור הוועדה ףוסביר מאוד להניח שכל חברי ועדת הכספים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, היו מאשרים אותה. בוודאי לא היה מעכב העברה תקציבית שנועדה לסייע לחלשים ביותר בחברה שידם אינה משגת אפילו מוצרי מזון בסיסיים. עיכוב ההעברה התקציבית לעמותות הללו זו שערורייה שאין כדוגמתה".