יצוא הסחורות מתרסק, אבל יצוא השירותים הוא זה שצריך להדאיג
יצוא ההייטק הוא לא הבשורה הרעה היחידה של המשק, העיניים צריכות להיות מופנות גם למגמה השלילית ביצוא השירותים שבשנים האחרונות איפשר לישראל לשמור על עודף במאזן המסחרי
קטר יצוא הסחורות של ישראל - יצוא ההייטק והתרופות - התרסק בשלושת החודשים האחרונים ב־32% (במונחים שנתיים), כך עולה מחישובים חדשים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הערכות, עיקר השינוי הוא תוצאה של ירידה בייצוא התרופות והאלקטרוניקה, או במילים אחרות הייצוא של טבע ואינטל. בשל כך, נראה שהירידה היא עניין של מחזור עסקים ולא של בעיה מובנית במשק הישראלי, אבל כאשר מסתכלים על נתוני השירותים ולא רק על יצוא הסחורות - מתקבלת תמונה שלמה יותר של ההרעה בייצוא הישראלי.
האטה חריפה: המשק צמח ב-0.8% בלבד ברבעון
מוד'יס: הצמיחה הנמוכה עלולה לפגוע בדירוג של ישראל
אנחנו רגילים לחשוב על ייצוא בעיקר במונחים של סחורות כמו תרופות, שבבים אלקטרוניים או דשנים. אבל, לאורך השנים התפתחה בישראל תעשייה שלמה של ייצוא שירותים, החל מסטראט־אפים שבונים אפליקציות, דרך תוכנות של חברות הייטק גדולות, שירותים פיננסיים שונים, תיירות ועוד. יצוא השירותים מהווה כשליש מייצוא הסחורות מישראל, אבל יותר חשוב מזה, כבר כמה שנים שהוא זה שמאפשר לישראל לרשום עודף במאזן המסחרי שלה.
החשיבות של יצוא השירותים
בשנה שעברה, לדוגמה, סך כל מאזן הסחורות והשירותים (סך כל הסחורות והשירותים שיוצאו פחות סך כל הסחורות והשירותים שיובאו) של ישראל עמד על עודף של 8.5 מיליארד שקל, כאשר מאזן השירותים (סך כל השירותים שיוצאו פחות סך כל השירותים שיובאו) עמד על עודף של 12 מיליארד שקל. מכך נובע גרעון של כ־3.5 מיליארד שקל בכל הנוגע למאזן הסחורות.
מתוך ייצוא השירותים, ייצוא השירותים העסקיים (ייצוא שירותים ללא תיירות נכנסת, טיסות וכדומה) ירד בפברואר־מרס ב־6.7% במונחים שנתיים, לאחר עלייה של 1.9% בשלושת החודשים הקודמים. אם מסתכלים על הרבעון הראשון מול הרבעון שקדם לו, אפשר לראות ירידה של 0.9% בייצוא השירותים העסקיים, אחרי עליות מזעריות של 1.3% בשני הרבעונים הקודמים.
אפשרות של האטה
ככלל, האינדיקטורים הכלכליים שפרסמה אתמול הלמ"ס מעלים שוב את האפשרות של האטה בפעילות במשק הישראלי בפברואר־מרס לעומת החודשיים הקודמים - כשכל המספרים מספרים את אותו הסיפור: ההכנסות של החברות במשק עלו בקצב נמוך יותר מאשר בעבר.
כך, לדוגמא, הכנסות של חברות התעשיה, הכרייה והחציבה עלו בתקופה הזו ב־1% בלבד (בחישוב שנתי), שש עשיריות פחות מהתקופה הקודמת; וחברות התקשורת והמידע למיניהן רשמו קיטון בהכנסות, בשיעור של 1.2%.
בינתיים שני אינדיקטורים ממשיכים להיות חזקים: סך כל ההכנסות של המסחר הקמעונאי - שכולל את כל אותן חנויות שמוכרות מוצרים לצרכנים פרטיים. הפדיון של החנויות הללו גדל ב־10.9% בפברואר־מרס (בחישוב שנתי), לעומת גידול של 2% בחודשיים הקודמים. נתון חזק נוסף הוא שיעור האבטלה, שהמשיך לרדת לרמה של 4.9% בחודש אפריל.
לפנייה לכתב/ת 
