הוא ולא אחר - המאמן שיחזיר את המכביזם

זה קרה ב-10 בנובמבר 1998, אחרי שמכבי ת"א ספגה הפסד ליגה לאותה מכבי ראשון לציון, ויורם חרוש הלך הביתה. מאותו יום נחיתה של גרשון, החלה שושלת מפוארת שהסתיימה עם גביע סופרוליג, שני גביעי יורוליג ומי סופר כמה אליפויות וגביעים. זה קרה כי האנשים במכבי לא נתנו לאמוציות לנהל אותם והחליטו, עניינית, לתת לאיש הכי אמוציונלי בסביבה לטלטל את המערכת.

טלטל את המערכת. פיני גרשון(צילום: ראובן שוורץ)

18 שנה אחרי, מכבי ת"א היא היום מועדון כדורסל מרוסק, מדוכא ומושפל. אין גביע, אין אירופה, אין אליפות כבר שנתיים ברציפות. התיקונים לא יכולים להיות קוסמטיים. אלה לא רק השחקנים, גם לא עוזר המאבטח, אלא הצוות המקצועי שמנותק מההתרחשויות וסבור ש"שיטת הפיינל פור אשמה, היו יותר מדי פציעות ובסך הכל מותר לסבול משנים לא טובות". מכבי צריכה יותר מתמיד שבעל הבית ישתגע, וכמו שהמערכת ידעה אז לקלוט את האיש הכי לא צפוי בסביבה, באותה מידה עליה למנות כבר עכשיו למאמן את ארז אדלשטיין. הוא, ולא אחר.

כן נכון, גם אני הייתי רוצה את אובראדוביץ', מסינה או את בלאט בחזרה, זה לא יקרה. שאראס הוא אופציה לא רעה אבל גם הימור גדול מדי למועדון קורס ורצוי שיגיע כעוזר קודם. אדלשטיין צריך לקבל את עמדת הניווט, לטלטל את המערכת, להחליט כבר היום איך מתכוננים לעונה הבאה. הרי אין ויכוח שהג'ינג'י הוא איש כדורסל מבריק, ידען, פרפקציוניסט, היה בכל הסרטים, אימן ברמות גבוהות, גם בשדה הבינלאומי. ברור שהוא מכיר את הכדורסל הישראלי מכל הפינות. אומרים גורמים במכבי: "כל זה נכון, אבל ארז משוגע, לא צפוי". מצוין, זה בדיוק מה שהקבוצה צריכה: טירוף, רוע במובן הטוב של המילה, כזה שיחזיר את כוח ההרתעה, את המכביזם, מאמן שיידע להתחבר גם לקהל, להדליק אותו.

יחזיר את כוח ההרתעה(צילום: רויטרס)

ואז טוענים אותם גורמים: אבל ארז לא יוכל להתמודד עם הנשיפות בעורף של שמעון מזרחי ודייויד פדרמן. אוקיי, אמרו את זה אז גם על פיני גרשון. איך זה נגמר?

אדונים נכבדים, מזרחי ופדרמן, זוהי קריאה אחרונה. יש לכם את הפתרון מתחת לפנס וכל מה שצריך הוא רק להדליק את האור. לא שמעתם על הג'ינג'י עם המפתח?

קריאה אחרונה למזרחי ופדרמן(צילום: אוהד צויגנברג)