מהפכה: 8 נשים קיבלו הסמכה אורתודוכסית לרבנות
לראשונה בוגרות לימודים תורניים בזרם השמרני זוכות לתואר רב - בדיוק כמו הגברים. הן הוכשרו על-ידי הרב דניאל לנדיס, שכתב להן: "אתן פועלות במסגרות פוסט-מודרניות". אחת הבוגרות: "אנחנו עומדות על כתפי הענקיות בתורה"
עוד צעד במהפכה הפמיניסטית במגזר הדתי: בטקס שנערך אמש (ג') בירושלים הוענקו לשמונה נשים תעודות הסמכה אורתודוכסית לתפקיד "רב" או "רבה". זוהי הפעם הראשונה שבה בוגרות לימודים תורניים בזרם השמרני זוכות לתואר רבנות מלא - בדיוק כמו הגברים.
בעשור האחרון הכשיר הרב דניאל לנדיס עשרות תלמידים להנהגה רוחנית ופסיקת הלכה. הקבוצה שסיימה את המסלול אתמול הייתה הראשונה שכללה גם נשים – ולנדיס הסמיך אותן באופן אישי. כל בוגרת בחרה את התואר שיופיע בתעודות ה"כושר" – רובן "רב", "רבה" או "רבי", ורק אחת העדיפה להישאר "דוקטור".
בשנים האחרונות נפתחה בפני נשים האפשרות לרכוש השכלה תורנית גבוהה מרבנים ומוסדות באורתודוכסיה המודרנית, ואולם בשל הרגישות הדתית, ובעיקר כדי להיבדל מהזרמים הליברליים, תנועות הרפורמים והקונסרבטיבים, הן לא הוכרזו כ"רבות" בתעודות הגמר וההסמכה.
נשים שעברו בהצלחה את מבחני הרבנות נאלצו להסתפק בתארים חלופיים ויצירתיים, למשל "מנהיגה הלכתית רוחנית תורנית" (מהר"ת), "יועצת הלכה" או פשוט "רבניות", הנפוץ בקרב נשות רבנים. אם הציגו עצמן כ"רב" או "רבה", היו בדרך כלל המסמיכים מסתייגים ומתנערים מכך.
בארצות הברית נעשה ניסיון חד-פעמי להעניק תעודת רבנות רגילה לנשים, אך הרב שיזם זאת, אבי וייס מניו יורק, שילם על כך מחיר אישי כבד וחזר בו. התאחדות הרבנים של אמריקה (RCA) והרבנות הראשית בישראל הוקיעו אותו, והוא שינה את ההגדרה למהר"ת.
גם בישראל הסמכת נשים היא מאורע נדיר, אך צירוף מקרים הביא לכך שהטקס אתמול היה השלישי בחודשים האחרונים – כל אחד של רב או מוסד אחר. כאמור, גם האורתודוכסים הנחשבים למתקדמים ביותר, אלה המכשירים נשים לתפקידים דתיים, מסתייגים מהתואר "רב" או "רבה".
לנדיס, שקבע תקדים, הוא רב אורתודוכסי בוגר YU (ישיבה-יוניברסיטי) בניו יורק, שהוסמך על-ידי הרב יוסף דב סולובייצ'יק, מגדולי מנהיגי יהדות ארה"ב במאה ה-20, והרבנות הראשית מכירה בו כרב אורתודוכסי. סבו הגדול היה צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים. לנדיס עומד בראש מכון "פרדס" בירושלים, אך ההסמכה שהעניק לתלמידיו ותלמידותיו היא אישית.
באיגרת לתלמידיו, הרבנים והרבות הטריים, תיאר הרב לנדיס את שיטתו וסיכם את המסע שעבר יחד איתם: "מהר מאוד זנחתי את השאיפה להשגת מיומנויות רבניות בלבד ועברתי למיזם חשוב יותר של הבאתכם לגדולה כתלמידי חכמים יצירתיים, בעלי יושרה, רגישות ואומץ, שיש להם גישה לבני דורם.
"אתם פועלים במסגרות פוסט-מודרניות, וככאלה פיתחתם רגישות יתר כלפי אידיאולוגיה מלחמתית וחיים ממסדיים. חיפשתם שבילים חלופיים לעבוד את השם, את התורה ואת ישראל. כרבנים עליכם לתמוך בעיקרון של כבוד האדם כעמוד התווך של מנהיגותכם ההלכתית, הוראתכם ובניית הקהילות שלכם".
הרב אביטל קמבל-הוכשטיין, אחת הבוגרות, אמרה בטקס: "קבלת הסמכה איננה רק ציון של ידע. הסמכה או רשות, ממש כמו ההלכה עצמה, היא עניין שמתרכז בבני אדם, צלם אלוקים. על בני האדם להיראות ולהישמע. להלכה ולתורה יש רגישות לשים לב לאותות האנושיים הדקים ביותר.
"על מנת שההלכה, שהיא בת קול של רצון השם, תהיה רלוונטית ובת יישום, עלינו להיות בראש ובראשונה קשובים. הכלה וכבוד האדם הם המניעים אותנו. ההלכה יכולה להוות חיץ ויכולה להוות מצע למפגש. היא יכולה להיות חומה ויכולה גם להיות גשר. בחירה בין אלו תלויה בבני האדם המשתמשים בה, המייצגים אותה".
בוגרת נוספת, הרב נעמה לויץ-אפלבאום, ציינה באופן מיוחד את אומץ הלב של "מורי ורבי הרב לנדיס", שפרץ דרך לנשים תלמידות חכמים לרכוש תארים רבניים ולהנהיג קהילות. היא הזכירה גם את "הענקיות בתורה" שבמשך דורות נאבקו למען זכותן של נשים ללמוד. "אנו עומדות על כתפיהן ואסירות תודה על ההתמדה והרצינות", אמרה. "חיכינו ליום הזה לא רק באופן אישי ופרטי אלא כציבור וכחברה. המעמד מחזק את ההכרח להשתלבות נשים בעמדות מנהיגות דתית".
לדבריה, המשימה שלה ושל חברותיה היא "לאתגר את המציאות הקיימת, לאתגר את ההלכה באופן אמיתי, ממקום מלומד ומחויב, ולתרגם את הנלמד למעשים שיטיבו עם החברה והעולם כולו".
"הצעד הבא חייב לבוא לידי ביטוי בתוך הקהילות שלנו", סיכמה לויץ-אפלבאום. "מחובתנו להיות נוכחות, מובילות, להיות בעמדות השפעה על נושאים הנוגעים לחיים של כל אחת ואחת - בנישואים, גיור, קבורה או כל נקודה משמעותית אחרת בחיים. נשים חייבות להיספר, במלוא מובן המילה, ולהרגיש שותפות מלאות לדרך".
לפנייה לכתב/ת 
