מאירופה של המלחמה ועד "קרובים קרובים": חנה מרון באיורים

החותם שטבעה בתיאטרון הישראלי השחקנית חנה מרון ימשיך להדהד עוד שנים רבות ולהחיות אותה שוב ושוב. בכל זאת, לא בכל יום שחקנית ישראלית שוברת את שיא גינס ומחזיקה בקריירה הבימתית הארוכה ביותר (83 שנה). שנתיים לאחר מותה, עולה במכון גתה שבתל אביב תערוכה לזכרה של מרון, שמנציחה את פועלה לאורך השנים. בתערוכה, שתיפתח ב-16 ביוני, מוצגים דימויים מאת האמן דוד פולונסקי, לצד איורי קומיקס מאת האמנית ברברה ילין, שמבטאים תחנות שונות בחייה של אשת התיאטרון.

חנה מרון כפי שמשתקפת באיוריו של דוד פולונסקי: 

1931: חנה (הנל׳ה) בת השמונה מגלמת את הדמות המרכזית בסצנה הפותחת את "M", סרטו האפל של פריץ לאנג, העוסק במצוד אחר רוצח ילדים. קולה של מרון הוא הקול האנושי הראשון בסרט. כל זאת מתרחש על רקע צבירת הכוח של המפלגה הנציונל סוציאליסטית בגרמניה, ששנתיים לאחר מכן תעלה לשלטון.

1944: כחיילת בלהקת הבריגדה העברית של הצבא הבריטי שרה חנה את ״כל הדרכים מובילות לרומא״, שיר שהופך להמנון של תקווה בימי מלחמה. הלהקה מופיעה ברחבי אירופה, בין השאר מול ניצולי מחנות הריכוז.

1948: בתיאטרון הקאמרי בתל אביב עולה ההצגה ״הוא הלך בשדות״, סיפור אהבתם הטראגי של אורי, לוחם פלמ"ח, ומיקה, נערה עולה - בגילומה של חנה, כל זאת מתרחש בימי מאבק היישוב היהודי בארץ בערבים מצד אחד ובבריטים מצד שני.

1952: במחזה ״ביבר הזכוכית״ מאת טנסי ויליאמס מגלמת חנה את לורה, נערה מופנמת החיה בעולם דמיוני שעומד בסתירה למציאות העירונית האפרורית בה היא שרויה עם משפחתה.

1968: חנה מככבת במחזמר הקומי ״הלו דולי״, המתאר את מעלליה של שדכנית יהודייה בניו יורק של תחילת המאה ה-20.

1971: חנה בתפקיד גיבורת הטרגדיה היוונית ״מדיאה״, המתארת את נקמתה הנוראית של אשה נבגדת. בתקופת החזרות היא יוצאת לאודישן לתפקיד אחר בלונדון. בעצירת ביניים במינכן מותקפים נוסעי המטוס על ידי טרוריסטים פלסטינים. חנה נפצעת קשה ורגלה השמאלית נקטעת. כשלבסוף עולה ההצגה, חנה מופיעה כשהיא נעזרת ברגל תותבת. לצד שובה לתיאטרון, היא הופכת לפעילה בארגונים למען שלום ולמען דו קיום ישראלי-פלסטיני.

1977: חנה משחקת את גיבורת הסרט ״דודה קלרה״, המציג בהומור תמונה של משפחה בורגנית טיפוסית ממוצא פולני.

1981: חנה משחקת את חנה - דודה אקסצנטרית בסיטקום ״קרובים קרובים״, שזוכה לאהדה גורפת מצד הצופים.

1990: במחזה ״רחם פונדקי״, דרמה משפחתית המבוססת על מוטיבים תנ״כיים, חנה מגלמת את שרה, אישה המתמודדת עם פגעי הזמן.

2011: בתפקידה האחרון על הבמה, חנה היא בובה גלובצ׳יק במחזה של חנוך לוין ״אורזי המזוודות״. הדמויות בהצגה חיות בישראל בבדידות מצמיתה ועם הזמן מתות או עוזבות את הארץ.