שתף קטע נבחר

שקד מציעה: הנשיא יוכל לחון גם בדין משמעתי

הרחבת סמכויות: לפי הצעת חוק חדשה שמגישה שרת המשפטים, נשיא המדינה יהיה רשאי לקצר גם עונשים שהוטלו על ידי בתי דין משמעתיים

האם יורחבו בקרוב סמכויות החנינה של נשיא המדינה ? הצעת חוק חדשה של שרת המשפטים איילת שקד, שתעלה ביום ראשון הקרוב לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, מבקשת להרחיב את הסמכויות גם לתחום הדין המשמעתי.

 

כיום מאפשר החוק לנשיא להעניק חנינה למי שהורשע בפלילים. כלומר, ביכולתו לבטל הרשעה או לקצר עונש בפועל של מי שנגזר דינו בבית המשפט.

 

הצעת החוק מבקשת להרחיב את הסמכות גם לתחום הדין המשמעתי, שעד כה היה מחוץ לתחום סמכויות החנינה של הנשיא.

 

אם הצעת החוק תאושר יהיה נשיא המדינה רשאי לקצר עונשים שהוטלו על ידי בתי דין משמעתיים במקצועות מוסדרים שונים - עורכי דין, רופאים וכדומה - שהחליטו להעניש בעל מקצוע בתחומם באמצעות התליית רישיון העיסוק שלו.

השרה שקד ונשיא המדינה ריבלין (צילום: מוטי קמחי, מארק ניימן, לע"מ,) (צילום: מוטי קמחי, מארק ניימן, לע
השרה שקד ונשיא המדינה ריבלין(צילום: מוטי קמחי, מארק ניימן, לע"מ,)

הצעת חוק נוספת שתעלה בוועדת השרים לחקיקה תאפשר לערכאת ערעור להטיל עונש מאסר, אף אם הוחל כבר בביצוע סוג עונש אחר.

 

כך, למשל, אם מורשע החל לרצות שעות לתועלת הציבור שנגזרו

 עליו והוגש ערעור בעניינו בדרישה להטיל עליו עונש מאסר - ערכאת הערעור תהיה רשאית להטיל עליו עונש מאסר תוך התחשבות בשעות שכבר ריצה. זאת בניגוד למצב הנהוג כיום, לפיו עם תחילת ריצוי העונש של הערכאה הראשונה, ערכאת הערעור אינה רשאית לשנות את סוג העונש.

 

בתחום העררים על סגירת תיק, מתלונן שאיחר בהגשת הערר על סגירת תיק מעבר ל-30 הימים הקבועים בחוק, יהיה רשאי לבקש הגשת ערר גם ממנהל תחום העררים במשרד המשפטים, בנוסף ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה שמתמודדים כיום עם מאות רבות של עררים בכל שנה, דבר המוביל לעיכוב בבחינת הבקשות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורי דוידוביץ' אלי סגל
שרת המשפטים שקד
צילום: אורי דוידוביץ' אלי סגל
מומלצים