שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    להיות עם חופשי באוגנדה
    אז מה יש לנו לחפש באוגנדה? צאו איתנו למסע בזמן, מתכנית באזל להקמת מדינה ליהודים באוגנדה, דרך מבצע אנטבה ועד לשבט האפריקאי אבו-יודייה. אפריקן דרייב

    בשיתוף אפריקן דרייב

     

    ימי סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 היו ימים סוערים עבור הקהילות היהודיות באירופה. תקוות ההשתלבות באירופה התנפצו והיהודים חוו אנטישמיות, פוגרומים ושנאה.

     

    הצורך במקלט לעם היהודי הפך דחוף וקריטי ורוח הלאומיות שעוררה את אירופה, לא פסחה על העם היהודי: האם לחתור לחיים יהודיים בארץ ציון? לחפש מקלט זמני? תכנית באזל דיברה על פתרון אחד ברור: חיים יהודיים בארץ ישראל. בצוק העתים, ג'וזף צ'מברליין, שר המושבות הבריטי, מציע ליהודי אוסטרי וציוני נלהב בשם הרצל, מקלט זמני: שטח בגבול אוגנדה - קניה.

    מתאים לכם לגור כאן?  (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    מתאים לכם לגור כאן? (צילום: MCT)

    כזכור, באותה עת האנגלים שולטים במזרח אפריקה במקביל לצרפתים (שם קוד: קולוניאליזם) הרצל מביא את "תכנית אוגנדה" אל הקונגרס הציוני השישי, חלק מהנוכחים פורצים בבכי, רק מלשמוע על אפשרות הוויתור על חלום השיבה לציון (מכאן זכה קונגרס זה לכינויו "קונגרס הבוכים") והרצל נשבע: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". הוא מצהיר שמדובר בפתרון זמני בלבד אבל המתנגדים לא הפסיקו לפעול לביטול התכנית ובסופו של דבר, ההצעה ירדה סופית מהפרק בקונגרס הציוני הבא (השביעי) שהתקיים בשנת 1905.

     

    דברים שרואים משם לא רואים מכאן

    ובכן, מדוע היה צ'מברליין להוט כל כך להציע ליהודים את שטחי קניה-אוגנדה? טוב לב? אהדת ישראל? ובכן, לא ממש. באותה תקופה, צ'מברליין יזם פרויקט אדיר של סלילת מסילת ברזל שיצאה ממובסה שבקניה והגיעה עד אגם ויקטוריה שבאוגנדה. למה צריך רכבת? לטובת מסחר פנימי, לטובת שיפור החקלאות לטובת תנועה של מתיישבים בריטים באפריקה ולטובת השליטה האנגלית באזור.

     

    פרויקט עצום בהשקעה אדירה של מיליוני ליש"ט אבל יש בעיה: הרווחים נמוכים, אין רצף התיישבות של תושבים לבנים, אין חקלאות מודרנית ו... אין הצדקה לרכבת. תוסיפו לזה את הפחד מפני תנועת הגירה יהודית שתגיע לבריטניה יחד עם חיבה מיוחדת להרצל וכל אלה יחד מביאים לכך, שצ'רצ'יל מזמין את היהודים לאוגנדה.

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    אבל אל דאגה, התנגדות נשמעה לא רק בקרב היהודים הציוניים: בפרלמנט הבריטי נשמעו הערות אנטישמיות נגד שילוב של יהודים במושבות הבריטיות באפריקה ובעד "יישוב אדמתנו בגזע בריטי בריא ונקי". וגם המתיישבים הלבנים עצמם התנגדו נחרצות למה שהם כינו "יהוגאנדה". ואפשר לסכם ולומר בעדינות אך בכנות, שהתכנית לא יצאה לפועל פשוט כי יותר מדי צדדים התנגדו לה, אבל מאז ועד היום, אופציית אוגנדה מדגדגת לנו... מעוררת מחשבות, נלמדת בבתי הספר ונבחנת בבחינות הבגרות, ההיית, אוגנדה? או שמא חלמנו חלום?

     

    מבצע אנטבה

    המבצע הצבאי הנועז של צה"ל להצלת חטופי מטוס אייר-פראנס טלטל את העולם כולו. מדינות המערב הגיבו בזעזוע מארוע החטיפה ובתמיכה

    גורפת בישראל. מדינות האיסלאם והגוש הקומוניסטי הגיבו בגינוי הפעולה. תכנית החילוץ הפרועה והנועזת של החטופים משדה התעופה הישן של אנטבה, אוגנדה, כללה הבאת שלושה מטוסי הרקולס בעזרתם הבריחו את החטופים דרך קניה (ששיתפה פעולה עם ישראל, אפשרה חניית ביניים לתדלוק ובית חולים שדה בשטחה), הובלת מרצדס שחורה, (העתק רכבו של הדיקטטור האוגנדי אידי אמין ) בעזרתה הוברחו הלוחמים קרוב ככל האפשר אל הטרמינל.

     

    המרצדס, אגב נרכשה לטובת המבצע מסוחר מכוניות ערבי במגרש מכוניות משומשות בתל אביב. צבעה היה לבן, והיא נצבעה בספריי שחור, כדי לחקות בדייקנות את צבע רכבו של העריץ).

    המרצדס השחורה (צילום: שאול גולן) (צילום: שאול גולן)
    המרצדס השחורה(צילום: שאול גולן)

     (צילום: שאול גולן) (צילום: שאול גולן)
    (צילום: שאול גולן)

    וכמובן, החדירה של לוחמי סיירת מטכ"ל לשדה התעופה. במהלך הפעולה נפל מפקד הסיירת שעמד בראש הכח, סא"ל יוני נתניהו ז"ל, סמ"ר סורין הרשקו נפצע קשה ונשאר משותק. ארבעה בני ערובה נהרגו ושישה נפצעו. בצד האבידות נרשמה הצלחה מסחררת, לא רק בשל הפגיעה הישירה בכל המחבלים החוטפים ובחיילים האוגנדיים ששיתפו פעולה איתם, אלא בעיקר בשחרור החטופים וצוות הטיסה והשבתם לישראל.

    קבלת הפנים הנרגשת לחטופים עם הנחיתה בישראל, אחרי מבצע החילוץ (צילום: דוד רובינגר) (צילום: דוד רובינגר)
    קבלת הפנים הנרגשת לחטופים עם הנחיתה בישראל, אחרי מבצע החילוץ(צילום: דוד רובינגר)

    בימים אלה, לרגל ציון 40 שנה למבצע, נערך ראיון עם בנו של אידי אמין המבקש להתמודד עם דמותו של אביו, העריץ האכזר, גם סביב אירוע החטיפה. לדבריו, הוא מתכנן לבוא לישראל ולשוחח עם משפחות הקשורות באותו אירוע טראומתי, כאשר פניו לשלום. דרך אגב, משתתפי מסע אפריקן דרייב, יתחילו את מסעם בשדה התעופה החדש של אוגנדה. אל שדה התעופה הישן אין גישה היום, מלבד תצפית על זירת האירוע ומגדל הפיקוח הישן.

    הטרמינל הישן. היום כבר נוחתים בטרמינל חדש.  (צילום: אביגיל עוזי) (צילום: אביגיל עוזי)
    הטרמינל הישן. היום כבר נוחתים בטרמינל חדש. (צילום: אביגיל עוזי)

     

    השבט היהודי הנסתר

    מה הסיכויים לפגוש באפריקה שבט יהודי, להיכנס לבית מדרש שאת קירותיו ממלאים ספרי קודש ולבית כנסת שבחזיתו מתנוסס מגן דוד, להיפגש עם גרשון, ציפורה ונעמי, ולראות בני נוער חובשי כיפה לומדים עברית תחת עצי הבננה? אז אפריקה, כמו אפריקה, יודעת להפתיע.

    לא מסתירים את יהדותם. שבט אבו-יודייה (צילום: דיוויד ג'ונו, Jono David) (צילום: דיוויד ג'ונו, Jono David)
    לא מסתירים את יהדותם. שבט אבו-יודייה(צילום: דיוויד ג'ונו, Jono David)

    החלוקה השבטית המקורית באפריקה היא לא לפי דתות, אלא לפי שבטים. עם חדירת המוסלמים לאפריקה (בראשית ימי הביניים) והנוצרים (שהגיעו בהמשך ) מאבקי הדתות שפלשו ליבשת הולכים ומגיעים גם אל השבטים. בשנת 1880, סמיי קאקונגולו שהיה שליט מקומי של אחד השבטים, מתנצר במחשבה שזה מה שיגרום לבריטים לתת לו להיות "קבקה"- שליט - במזרח אוגנדה. רק שהבריטים לא ממש מתרגשים מהאקט הדתי הזה וקאקונגולו הפגוע מתנתק מהנצרות ומצטרף לקהילת "מלאכי"- שהיא שילוב של הברית החדשה והישנה (כלומר, התנ"ך). הוא נחשף לעולם היהודי, מתרגש מגילוי המצוות ובסופו של דבר עובר גיור, חי חיים יהודים מלאים ואפילו עובר ברית מילה!

     

    אנשי השבט של קאקונגולו מצטרפים אליו, הם בונים בית כנסת, מתחילים לערוך טקסי ברית מילה, שומרים שבת ומאמצים מנהגים יהודיים, כמו גם חינוך יהודי והכרעת דין לפי ההלכה היהודית.

     (מתוך ויקיפדיה) (מתוך ויקיפדיה)
    (מתוך ויקיפדיה)

    כיום, מספרם של בני השבט הוא כ 800 אנשים שרואים את עצמם יהודים לכל דבר. הם אומצו על ידי קהילות יהודיות קונסרבטיביות ורפורמיות מארה"ב התומכות בלימודי השפה העברית ולימודי יהדות ואף שולחות אל הכפר מתנדבים. מנהיגי הקהילה לא מסתירים את יהדותם, ממשיכים לחיות אורח חיים יהודי מסורתי ומעורבים גם בממשל המקומי.

     

    הוי אוגנדה שלי!

    אנחנו נוסעים כדי להתרחק, כדי להתנתק, כדי לראות עולם אחר וחדש. אבל לפעמים נדמה שאי אפשר באמת להתנתק. כבלי היסטוריה והדהודים של זהות יפגשו אותנו בכל מקום ויש בכך גם קסם וערך, לא פחות מהמרחק. משתתפי מסע "אפריקן דרייב" - יבדקו מקרוב את הרעיון של תכנית אוגנדה, יחלפו ליד הטרמינל הישן בו התקיים מבצע אנטבה ויגיעו לשבט "אבו ידאיה" שם יפגשו עם אנשי הקהילה.

     

    בואו איתנו למסע אפריקן דרייב  למסע לאנשים שכבר ראו הכול.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים