שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איך לעבור את החופש עם מינימום מריבות
    רוצים ממתקים וחטיפים, רק עוד תוכנית אחת אחרונה ואין כוח היום ללכת להתקלח. ברוך הבא חופש גדול שהביא עמו גם ויכוחים וריבים על כל דבר קטן. רגע לפני שאתם מתייאשים, אפשר גם אחרת וזה תלוי רק בכם

    במהלך החופש הגדול שגרת היום יום משתנה, כאשר אחד הדברים המשמעותיים ביותר בשינוי הוא זמן השהייה המשותפת של הילדים בינם לבין עצמם ושלנו איתם. כאשר יש לנו זמן רב יותר לבלות יחד, באופן טבעי מספר האינטראקציות שלנו האחד עם השני גדל ובכל שיחה, בקשה או פעולה יש סיכוי שתיווצר אי הסכמה שתוביל למריבה או ויכוח.

     

    למה רבים בכלל?

    מאחורי מריבה או ויכוח נמצאים צורך או ערך. לכל אחד מאיתנו וכן גם לילדים שלנו, צעירים ככל שיהיו, יש מערכת שלמה של צרכים וערכים אשר ניתן להסתכל עליה כמו על "מפה פנימית" לפיה אנו מתנהגים.

     

    לדוגמה:

    אלון (בן 5): "אמא אני רוצה ממתק"

    אמא: "רק בוקר, עוד לא אכלנו ארוחת בוקר. קודם נאכל ואחר כך נראה"

    אלון: "אבל אמא נו, בבקשה"

    אמא: "אמרתי לא. הכנתי לך חביתה"

    אלון: "ואם אני אוכל שני ביסים מהחביתה, אז אפשר?"

    אמא: "אמרתי לא"

    אלון: "אבל אמא..."

     

    בין אלון לאמא שלו מתפתח ויכוח. אלון מבקש ממתק לפני ארוחת הבוקר. לאמא שלו חשוב לשמור על ערך הבריאות ומבחינתה התרגום לכך שממתקים אינם באים לפני ארוחת הבוקר. לאלון, לעומת זאת יש צורך למשהו טעים ומתוק. הצורך של אלון מתנגש עם הערך של אמא שלו.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    אז מה אמא של אלון יכלה לעשות?

    1. להכיר בצורך ולומר - "אני מבינה שמתחשק לך ממתק, אתה הרי אוהב ממתקים".

    2. להסביר את הערך היושב בבסיס ההתנגדות שלה ולומר למשל "אצלנו בבית ממתקים אוכלים רק כקינוח מאחר והם אינם מזינים מספיק" או "אצלנו בבית ארוחת הבוקר חשובה וקודמת לממתקים מאחר והיא מספקת אנרגיה להמשך הבוקר".

    3. להציע אפשרויות לבחירה "תוכל לאכול ממתק ישר אחרי ארוחת הבוקר או אחר הצהריים".

    4. להציע לילד להעלות רעיונות משלו תתפלאו עד כמה הם יצירתיים.

    5. להגיע להסכמה משותפת המביאה בחשבון את הצרכים והערכים של שני הצדדים.

     

    אם תפנו את תשומת לבכם במהלך היום למריבות שיש לכם עם הילדים, הקולגות בעבודה, בני הזוג, אמא שלכם ובין הילדים לבין עצמם תוכלו לראות את ההתנגשות הזאת בכל פעם מחדש. מדוע זה חשוב אתם שואלים? אם חשוב לכם לשמור על יחסים טובים ולנהל חיים בהם המריבות אינן מנהלות אתכן אלא להפך, פה טמון המפתח.

     

    כאשר אנו מבינים שלצד השני יש צרכים משל עצמו והוא מוכן בדיוק כמונו להתאמץ להשיגם (במיוחד כאשר מדובר בילד) או כאשר ערך מסוים חשוב לצד השני ולנו קצת פחות ואנו מוכנים לראות את זה, אז נוכל להתחיל לפתור אי הסכמות ולמנוע מהן להפוך למריבות לא נעימות.

     

    מה עושים?

    1. זיהוי הבעיה: למדו לזהות ולסמן לעצמכם בראש את אותן אינטראקציות בהן הדברים הולכים לכיוון של אי הסכמה. לעיתים תרגישו שם חוסר מנוחה מבלי לשים את האצבע בדיוק על מה מפריע לכם שם ולעיתים תדעו לזהות זאת במדויק.

     

    2. כפתור ההפעלה: כפתורי ההפעלה שלכם הם אלו המביאים לידי ביטוי את מערכת הצרכים והערכים שלכם. בכל סיטואציה שאתם חשים שהכפתור הופעל בדקו איזה ערך או צורך אוים. דוגמאות:

    יש לכם צורך בשקט כדי להתרכז במשהו? רעש, צעקות, צחקוקים יכולים להיות כפתורי הפעלה בשבילכם. יש לכם צורך בתכנון הפעילויות בכל אחד מימי החופשה? שינוי בתוכניות יכול להיות כפתור הפעלה שלכם. סדר וניקיון הם צורך וערך עליהם יש לשמור? מה קורה עכשיו בחופש כאשר יותר מבולגן מבדרך כלל? זה יכול להיות כפתור ההפעלה שלכם.

     

    אולי יעניין אותך גם:

    - ההורים שעבורם כל יום הוא חופש גדול

    - שעמום החופש הגדול - אפשר גם אחרת

    - השאלות הכי חסרות טאקט שמורות שמעו מהורים

     

    3. התגובה הפנימית: התבוננו כיצד זה משפיע עליכם ומהי התגובה הפנימית שלכם לכך. כפתור ההפעלה שלכם נלחץ. לרוב, כאשר לא מסכימים איתנו על משהו שאנו רוצים או צריכים אנו חשים מאוימים, המוח מאותת סכנה והגוף ממהר להגיב על מנת להתגונן. עוד לפני שאנחנו מספיקים להבין מה קורה עכשיו, אנחנו מגיבים.

     

    התגובה הפנימית עשויה להיות תחושה של כעס, התגוננות, פגיעה, אכזבה, פחד, אשמה ועוד. בכל מצב של אי הסכמה, היכולת שלנו ללמוד לזהות את התגובה הפנימית היא מפתח להבנה של הרגישויות שלנו. כאשר מדובר באינטראקציות עם ילדים, לדוגמה, הורים נוטים להתלונן על תחושות של כעס ואכזבה.

     

    התגובה הפנימית יכולה להיות גם מתמשכת כגון מחסור בשינה, כאבי בטן, "בטן מתהפכת" חרדה הודות לרצף של אינטראקציות שליליות עם אדם מסוים הנמשכות על פני זמן.

     

    4. הימנעו מפרשנויות ככל שניתן: אחד הדברים שאנו נוטים לעשות כאשר אנו חווים תגובה פנימית שמסעירה אותנו, הוא להעניק פרשנות מדוע הילד או הצד השני אמר את מה שאמר או עשה את מה שעשה. אך כאשר אנו עושים זאת אנו מסתמכים על מערכת ההרגלים, החוקים, הערכים והצרכים שלנו, כפי שאנו רואים אותה. כך למעשה, אנו בונים סיפור שתואם את ראייתנו את העולם ולא בהכרח איך שהצד השני תופס את הדברים.

     

    הענקת פרשנות אישית לרוב גורמת להחרפה של הוויכוח ולהסלמתו לכדי מריבה, שכן אנו משתמשים במונחי הוא עשה לי דווקא, זה היה נגדי, הוא לא רואה אותי בכלל ועוד, למעשה אנו לא מאפשרים לעצמנו להסתכל על הדברים מפרספקטיבה אחרת.

     

    5. כנסו לנעלי הילד: כיצד חווה לדעתכם הילד את האינטראקציה אתכם? איזה צורך או ערך יכלו להיות מאוימים עבורם? כיצד זה השפיע לדעתכם על התגובה שלהם?

     

    היכולת שלנו להסתכל על אינטראקציות בחיים בהן קיים בסיס לאי הסכמה מהצד שלנו ומהצד של הילדים שלנו דורשת ללא ספק אימון. כאשר עושים זאת, לומדים לנהל קונפליקטים בצורה המאפשרת לאי הסכמות להיות חלק מהחיים ומבלי שנרגיש מאוימים מהם. ההכרות עם נקודות התורפה שלנו וההסכמה להסתכלות אל הצרכים והערכים של הילד יסייעו לנו להגיב בצורה שקולה ומותאמת לסיטואציה ואט אט תוכלו להרגיש שאינכם מנוהלים על ידי האוטומט.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    שימו לב כאן עובר קו הגבול! עד לרגע זה כל מה שתיארתי הינם שלבים בקונפליקט פנימי המתרחש בתוכנו (הקונפליקט הפנימי יכול להימשך גם על פני מספר אינטראקציות או למשך תקופה). ברגע שאנו מגיבים, מתפרצים, פועלים "מהבטן" , מאשימים, גוערים, זה אומר שעברנו לקונפליקט חיצוני, אנחנו במריבה שמנהלת אותנו.

     

    זה יכול להיות משהו שהילד אמר או עשה אשר גרם לחציית גבול שמובילה לתגובה מיידית. בשלב זה התגובה תהיה בדרך כלל מוחצנת, מערבת וגוררת את הילד לתגובה מצידו, ובכך למעשה מכניסה אותנו למעגל מריבה שבו אין הקשבה ופעמים רבות יש בו פגיעה ביחסים.

     

    הרעיון הגדול הוא להתאמן בניהול הקונפליקט כאשר הוא עדיין בתוככם, שם קיימת היכולת הגדולה שלכם לשנות ולהשפיע. עם הזמן והאימון הילדים שצופים בכם מתנהלים אחרת יסגלו, גם הם התנהלות שונה ויגררו פחות למריבות וויכוחים והחופשה תהיה מהנה הרבה יותר.

     

    הכותבת היא M.A. בניהול משא ומתן ויישוב סכסוכים, מדריכת הורים ומנחת קבוצות מוסמכת מכון אדלר

     

    חשבתם פעם מה הסיבה העיקרית שבגללה החל החופש הגדול? צפו:

     

    עריכה ואפטר אפקטס: אסף קוזין מגישה: אלכסנדרה לוקש

    עריכה ואפטר אפקטס: אסף קוזין מגישה: אלכסנדרה לוקש

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:






     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים