"לבי אינו מוצא מרגוע"
אילנה ראדה לא מוותרת. תיק הרצח של בתה, תאיר, נסגר סופית בשבוע שעבר בהרשעתו של רומן זדורוב – אבל הספקות לא מניחים לה. במכתב נרגש ששלחה אתמול למשטרת ישראל מבקשת האם הכואבת לבדוק שוב את הראיות שנלקחו מהזירה
עשר שנים שלבי אינו מוצא מרגוע. אני חיה בתחושה שחקירת רצח הילדה שלי לא מוצתה עד תום ובידיעה ברורה שלא כל הממצאים הפורנזיים שנאספו בזירת הרצח נבדקו", כך פותחת אילנה ראדה את המכתב הנרגש ששלחה אתמול לראש המז"פ במשטרת ישראל, תנ"צ מרים עזורי. כמעט עשור חלף מאז הרצח, רומן זדורוב הורשע בשלוש הכרעות דין והתיק נסגר סופית בשבוע שעבר – אבל לפחות מבחינה ציבורית, ספקות רבים מרחפים סביב ההרשעה. גם האם אילנה ראדה אינה מוכנה לוותר. בניסיון אחרון היא פונה למשטרת ישראל לבדוק שוב את הראיות שנמצאו בזירה כדי לשלול את האפשרות שאדם אחר, ולא זדורוב, עומד מאחורי הרצח.
החשוד היחידי
על פי הממצאים שהוגשו לבית המשפט, בזירת הרצח נמצאו עשרות רבות של שערות. חלקן דבוקות לקירות המוכתמים בדם, חלקן פזורות על הרצפה, חלקן על האסלה. 15 שערות נמצאו בכף ידה השמאלית של תאיר ושערה נוספת בכף ידה הימנית. שערות רבות נמצאו גם על חולצתה של הילדה. בכל הבדיקות שנערכו בארץ ובארצות הברית לא נמצאה אף שערה של רומן זדורוב. חלק מהשערות שנמצאו ונבדקו אינן שייכות גם לתאיר – אך לא נבדק למי הן כן שייכות ואם אותו אדם קשור לרצח. כך לדוגמה, נאספו שערות רבות מחולצתה. תשע שערות נשלחו למעבדה בארצות הברית. רק חמש מתוכן נבדקו. שלוש מהן אינן של תאיר או של רומן זדורוב. למי הן שייכות? עד היום אין לכך תשובה.
אחרי בדיקת חמש שערות מתוך התשע, ביקשה המשטרה מהמעבדה בארצות הברית להפסיק את הבדיקות. את הבקשה הסבירה המשטרה בנימוק התמוה, שגם אם תימצא שערה של זדורוב לא תהיה לה כל חשיבות שכן זדורוב הוא בג"ח — "בעל גישה חופשית" — לזירה ולתאיר. כך כתבה חניתה גרנט, מהמחלקה לזיהוי פלילי במטה הארצי בירושלים בחוות דעתה: "לאחר ביקור בזירה ובהמשך, כשהתברר שרומן זדורוב הוא החשוד היחידי, הנחתי את חברת mitotyping לעצור את בדיקות ה-DNA. החשוד, רומן זדורוב בג"ח בבית הספר ועבד בקרבת מקום לזירה שבה נמצאה המנוחה תאיר ראדה, ולכן אין חשיבות להימצאות שערות של החשוד בזירה".
במכתב ששלחה מבקשת ראדה להשוות למאגר ה־DNA המשטרתי את הראיות שנאספו בזירה – שערות ודגימות גנטיות שונות שנמצאו, למשל, על חולצתה של תאיר ובסמוך למקום הרצח. במסמכים ובעדויות בבית המשפט הסבירו חוקרי המשטרה כי הם התקשו להפיק DNA מחלק גדול מהממצאים בזירה. בעשר השנים שחלפו מאז, חלה התקדמות גדולה בטכנולוגיה בתחום, וראדה מבקשת מהמשטרה להשתמש בטכנולוגיה החדשה כדי לנסות להפיק DNA מהממצאים ולגלות למי שייכות השערות שנתגלו בזירה, והאם יש לבעלי אותן שערות קשר לרצח.
לפני שפנתה למז"פ, פנתה ראדה לראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, שיסייע לה בבדיקה מחודשת של הראיות. ד"ר קוגל קיבל את פנייתה ובחן אותה. לאחר בדיקה מקיפה נמצא כי כל הממצאים הפורנזיים הוחזרו למשטרה.
"אני מתחננת"
"לי, כמו לרבים במדינה", אמרה אתמול אילנה ראדה ל"ידיעות אחרונות", "לא מספיקים רק ההודאה והשחזור". כשראדה אומרת "רבים במדינה", היא מתכוונת בעיקר לקבוצת הפייסבוק "כל האמת על פרשת רצח תאיר ראדה", שמונה יותר מ־250 אלף חברים. "עדיין יש לי ספקות רבים לאמיתות הדברים והייתי רוצה שלא יישארו ספקות או ויכוחים", ממשיכה ראדה, "לכן חשובה בדיקת הראיות הפורנזיות. מתוך זירה כל כך רועשת יכולים להוציא כל כך הרבה ראיות פורנזיות שיכולות אולי לשפוך אור. אולי ניתן יהיה למצוא התאמה במאגרים הקיימים במדינה. חשוב לי שיעשו את כל הבדיקות ושלא יישאר שום ספק".
מה את מצפה מהרשויות?
"תמיד אומרים לי שאין לנו דרך אחרת אלא להאמין במערכת המשפטית במדינה ואוי לנו אם נאבד את האמון. זה בדיוק הניסיון שלי, להשאיר את האמון הזה, ולא להגיד – הרמתי ידיים ואני לא מאמינה יותר באף אחד. לכן אני מתחננת מול כל המערכות, למצוא את הרוצח של תאיר זו משימת חיי. בשביל זה אני חיה. לו היו נותנים לי את הביטחון המלא שאכן נבדקו כל הראיות במלואן, כמו שבדקו את כל הראיות שקשורות לזדורוב, אולי הייתי נחה בבית ומתעסקת בכאב שלי. אבל כבר מההתחלה הייתה לי הרגשה ראשונית ואיתנה לאורך כל הדרך שהיה ליקוי בבדיקת הראיות. ובהרגשה הזאת לא הושפעתי מהציבור או משיח חיצוני".
לראדה חשוב להדגיש כי היא אינה באה לסנגר על זדורוב. "אני לא קוראת לשחרר את זדורוב ולא באה לומר שזדורוב לא אשם. אני באה בבקשה ברורה ומובהקת, שכמו שנעשו הבדיקות כלפי זדורוב, שייעשו אותן הבדיקות באותה הרצינות כלפי החיים של תאיר. כי אתם לא יכולים למחוק את החיים של תאיר. אתם לא יכולים להגיד תאיר חיה רק את השעה הזאת בבית הספר. איפה השגרה שלה? איפה מה שהיא אהבה לעשות? איפה ההתכתבויות שלה ואיפה מי שהיו איתה בקשר?
"חוקר אחד נכנס לחדר, פתח מגירה ואמר 'לא, הכול בסדר'. זהו. אף אחד לא טרח לעלעל בדף אחד בחדר. הם כן לקחו את מחשב המשפחה ועד היום לא החזירו. הם כל הזמן טוענים שהמשפט עדיין תלוי ועומד וזה מאוד מכעיס אותי, כי כשזה נוח להם הם אומרים שזה עדיין תלוי אבל כשבאים להצהרות בתקשורת הם אומרים שהמשפט תם ונשלם. זאת זכותי לקבל חזרה את הדברים ששייכים לבת שלי".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "לאחר שבית המשפט המחוזי הרשיע פעמיים פה אחד את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל, אישר בית המשפט העליון את ההרשעה, לא לפני שבחן את מכלול הראיות בתיק, ובכללן ראיות חדשות. בשבוע שעבר דחתה נשיאת בית המשפט העליון את בקשתו של זדורוב לקיים דיון חוזר בפסק הדין. 6 מתוך 7 שופטים שדנו בתיק השתכנעו חד־משמעית שזדורוב הוא הרוצח, ועבורם לא הייתה זו הרשעה גבולית כלל. צר לנו שלאחר שבית המשפט העליון פסק את דברו בקול רם וברור, בפסק דין המשתרע על כ־300 עמודים שבו נאמר כי 'אין פרט שלא נחקר, נדון ונטחן עד דק', יש הממשיכים לדון בשאלת אשמתו של זדורוב, כאילו לא ניתן פסק דין ברור ומפורט של הערכאה העליונה במדינה".
לפנייה לכתב/ת 
