שתף קטע נבחר

"שנאה מובילה למוות, אהבה מובילה לחיים". הסיפורים מהמצעד הירושלמי שעשה היסטוריה

רבנים יצאו נגדם, ראש העיר הפנה להם כתף קרה, אבל חברי הקהילה הגאה בירושלים חגגו במצעד עוצמתי, הגדול מעולם בבירה. יותם ויוחאי התחתנו בתחילת המצעד: "הרגשנו שכל ירושלים יצאה לברך אותנו". משה, מנהל מִנהל החינוך בירושלים: "הקהילה הדתית 'יצאה מהארון' של הסגירות". תמר, טרנסג'נדרית: "יצרנו תרבות גאה והובלנו את המאבקים שלה"

 

 

 

"עברתי המון דברים בשביל להגיע לפה וחוויתי המון דחיות מכל המקומות, ואפילו מהמשפחה שלי. רק כשהגעתי לקהילה וזיהיתי את עצמי ומצאתי אתכם - ידעתי לאן אני שייכת באמת ושיש לי משפחה ענקית שאני גאה בה".

 

תאלין אבו חנא, מיס טרנס ישראל 2016, היא אחת מ-25 אלף החוגגים שצבעו אמש (ה') את ירושלים בצבעי הגאווה, במצעד הגאווה הגדול בהיסטוריה של ירושלים. בתום המצעד התכנסו החוגגים מול הבמה לעמוד דקה דומייה לזכר שירה בנקי, ליהנות מהופעות של אמנים, בהם אביב גפן ודקלה, ולשמוע את דברי הנואמים השונים.

 

מצעד הגאווה הגדול מעולם בבירה (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
מצעד הגאווה הגדול מעולם בבירה(צילום: gettyimages)

 

נציגי הקהילה הגאה הירושלמית חן מטס, תומר בן דוד, משה גרוסמן ודורון מוסנזון נשאו דברים לאחר המצעד. מוסינזון אמר: "בכל שנה כשמדברים על מצעדי גאווה, תוהים למה צריך לדחוף את זה לפרצוף, כאילו עצם הקיום שלנו הוא מעשה מגונה. אגרוף לפרצןף הוא כואב, אבל לחיות עם הידיעה שהאגרוף יכול להגיע מכל מקום אם לא תסתכל, שהאגרוף מגיע לך - זה דיכוי. התחושה שאין לנו מקום בעולם הזה שכנעה מאות אלפים מאיתנו לעזוב את העולם הזה בעצמם.

 

"מה שהם לא מבינים זה שאנחנו לא עשויים מאבק. אנחנו עשויים מנצנצים! כאלה שלא משנה כמה אגרופים תטיח בהם, כמה שלא תנסה לשטוף אותם ממך, אתה לא תצליח להיפטר מהם. כי חברים וחברות, כל אחד ואחת מכם הוא קסם, הקיום שלכם אל מול החושך שסביבכם הוא מעשה פלאים. אז אתם, אלו מכם שפה ואלו שעדיין פוחדות או שלא יכלו להגיע או שעוד לא נולדו, תדעו שאין לכם במה להתבייש. אז תצעקו, ותצחקו, ותחיו כמו שאתם, כי אתם קסם ונצנצים ואנחנו כולנו כאן כדי להישאר".

 

 

מצעד הגאווה הגדול ביותר מעולם בבירה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
מצעד הגאווה הגדול ביותר מעולם בבירה(צילום: EPA)
 

 

אמש בגן העצמאות בירושלים, לאחר המצעד הגדול (צילום: AFP) (צילום: AFP)
אמש בגן העצמאות בירושלים, לאחר המצעד הגדול(צילום: AFP)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

מנחת הערב, גילה אלמגור (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
מנחת הערב, גילה אלמגור(צילום: גיל יוחנן)

חן מטס סיפרה: "יצאתי מהארון בגיל 15. הספקתי להתאהב, להתאכזב, ללמוד מי אני, מה אני שואפת ומה אני חולמת. חלומות מתגשמים, לנגד עינינו, ממש. לפני שנה דווקא התגשם לנגד עיניי סיוט. המצעד בשנה שעברה הותיר אותי מדממת מבפנים. נערה בת 16 נרצחה, חמישה נפצעו ועשרות נותרו עם טראומה כואבת. המבט של הרוצח נצרב לי בזיכרון. יש ימים שאני הולכת ברחוב ומרגישה איך עוד שנייה זר ישלוף סכין ויתקוף אותי. היינו יושבות ומתייפחות, המומות מהשנאה שחשפה פניה בצורה גלויה ואכזרית, מזועזעת מהטרור היום-יומי שקרובות משפחתו הלט"ביות של שליסל חוות. נשים גאות מקבלות בעיר הזאת יחס בעייתי. השנה הקמתי את בונא, קבוצת הנשים בבית הפתוח. הבנתי שביחד אנחנו יכולות להיות כוח".

 

משה (קינלי) טור פז הוא דתי ירושלמי, מנהל מִנהל החינוך בירושלים. "אני צועד כאן עם משפחת בנקי", הוא סיפר, "שהבת שלהם שירה נרצחה בשנה שעברה, חברים, רעים לנשק, וגם כמסר של סובלנות ובעד אנשים שנרדפים. אני חושב שהמקום שלי כאדם דתי וכאיש חינוך הוא מרכזי כאן, ולכן אני כאן.

 

ראינו במצעד הזה יותר חובשי כיפות מאי פעם.

"זה נכון. אני חושב שהקהילה הדתית 'יצאה מהארון' של הסגירות והגזענות, וקרה דבר הפוך ממה שחשבו. דווקא הצעקות נגד הולידו אנשי חינוך. פגשתי פה עשרות מנהלים, מאות דתיים, תלמידים שלי, תלמידים שלי לשעבר, שכולם פה בשם הסובלנות.

 

על הביקורת שהופנתה כלפי ראש העיר ניר ברקת שלא להגיע למצעד הוא אמר: "הרבה מאוד אנשים, גם ראש העיר וגם שר החינוך, הביעו את תמיכתם במצעד. הבחירה לצעוד או לא היא בחירה אישית, אני לא חושב שכל אחד צריך לצעוד. יש הרבה מאוד אנשים דתיים, גם בקהילה שלי, שהמצעד הזה פוגע בהם, ואני אומר להם שזה לא העניין. אנחנו פה למען הסובלנות והאחדות".

 

יוחאי ויותם שוברים את הכוס, במצעד הגאווה (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
יוחאי ויותם שוברים את הכוס, במצעד הגאווה(צילום: גיל יוחנן)

 

המצעד נפתח באירוע משמח במיוחד: חתונתם של זוג צעירים ירושלמים, יוחאי ורמן ויותם הכהן, שבחרו לחלוק את האירוע המרגש בחייהם עם אלפי החוגגים שהגיעו למצעד. יותם שם טבעת על האצבע של יוחאי ואמר את הפסוק: "אני לדודי ודודי לי", יוחאי מצדו אמר תוך כדי הנחת הטבעת "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה".

 

רגע לפני שהשניים שברו את הכוס אמר יוחאי: "גם ברגע השמח הזה אנחנו לא שוכחים את האנשים שנלחמו והקריבו והקרבנות שהם עשו כדי שאנחנו נוכל לבחור זה בזה ולבחור מול כולם. הרצח בשנה שעברה היה בשבילי ובשביל כולכם סוג של חורבן ירושלים, וברגע שאנחנו מזכירים את החורבן אי-אפשר שלא להזכיר את הפרח שנקטף בשנה שעברה. התשובה לזה היא להמשיך להילחם עבור ירושלים תומכת ומכילה בשביל כולם". בסיום החופה תפס אבא של יותם את המיקרופון והצהיר: "אני אבא מאושר, אתם ההוכחה שהאהבה מנצחת".

 

"זה היה מדהים, והרגשנו כל כך הרבה אהבה", הם סיפרו אחר כך, "הרגשנו שכל ירושלים יצאה ובירכה אותנו במזל טוב. כמות התמיכה שקיבלנו הייתה משהו שלא דמיינו אפילו שהולך להגיע. רצינו שהמצעד הזה לעומת המצעד הקודם יהיה מצעד טוב ומצעד שמח ומצעד עוצמתי, שמראה שיש מקום גם לקהילה פלורליסטית ופתוחה בירושלים. ידענו שאנחנו רוצים לחיות יחד, ידענו שזה הולך לקרות, אבל לא הרגשנו צורך להתחתן - וברגע שעלה הרעיון של המצעד הבנו שזה מה שאנחנו עושים".

 

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)
 

אורי ומיקה בנקי, הוריה של שירה ז"ל, אתמול במצעד (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
אורי ומיקה בנקי, הוריה של שירה ז"ל, אתמול במצעד(צילום: גיל יוחנן)
 

שנה אחרי ששירה בנקי נדקרה במצעד הגאווה, נשא אביה אורי בנקי בשמו ובשם אשתו מיקה נאום בתום מצעד הגאווה בירושלים. "שנה עברה בלי שירה", הוא פתח, "שנה של כאב אישי עצום אבל גם כאב וזעזוע ציבורי שלא פגו. אחד הדברים המייאשים ששמענו לא פעם לאחר הרצח היה האמירה שדווקא בגלל ששירה לא שייכת לקהילה הלהט"בית – דווקא בגלל זה הזעזוע בחברה גדול כל כך והאירוע לא נשכח מלב התודעה הציבורית. כמה מטרידה המחשבה שאם היה נרצח אחד מבני הקהילה – היה סיכון לא מבוטל שהאירוע היה הופך להיות פנים- קהילתי ולא נוגע לחברה בכללותה, בבחינת 'לנו, הסטרייטים, זה לא היה קורה'. והנה זה קרה. הסכין במקרה הזה הייתה עיוורת - היא פגעה בנוכחים ללא כל קשר לנטייתם המינית. והנה – זה יכול לקרות לכל אחד. ההקצנה וחוסר הסובלנות עיוורים לנפגעים מהם. המתינות והסובלנות הן פקיחת העיניים וההתבוננות בזולת.

 

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 

"ביום ראשון הקרוב מתחילה תקופת שלושת השבועות שבין י"ז תמוז לתשעה באב. חורבן הבית שאנו מציינים בתשעה באב אינו רק אירוע דתי. הוא אירוע לאומי מכונן בתולדות העם היהודי, אלא שיהודים רבים לא מכירים את ההיסטוריה או מעדיפים להתעלם מלקחיה. הקיום הלאומי היהודי בארץ ישראל נפסק ובית המקדש חרב, לא רק בגלל שנאת חינם, אלא גם, ואולי בעיקר, בשל הקצנה דתית ופוליטית אשר הביאה למלחמת אחים רוויית דמים בתוך חומות העיר ירושלים ובסופו של דבר לחורבן. הלקח שיש לנו ללמוד מהרצח של שירה, ומחורבננו הלאומי לפני 2,000 שנה, הוא שהמתינות היא מידה טובה לכולנו – כי ההקצנה, מכל סוג שהוא, היא שביל בטוח לחורבן".

 

"חינוך חשוב יותר מנישואים"

תמר בן דוד, טרנסג'נדרית, אמרה על הבמה: "בבואנו לצעוד בשמחה מהולה בעצב, יש לנו עוד הרבה לכאוב עליו, הרבה לעשות ולתקן. בהרבה מובנים אנחנו עוד תקועות במקום. נוער גאה נמצא במצבים קיצוניים, נשים טרנסיות כלואות בארון, מתעלמים מצרכינו. סטרייטים עוד חושבים בדרך כלל שכל רצוננו מסתכם בנישואים חד-מיניים. כל זה תוצאה של המדיניות שבה הקהילה שלנו בחרה. לא סתם הציבור מכיר רק פרצוף אחד של הקהילה שלרוב יהיה גבר לבן וסיסג'נדר. זו הקהילה שלנו שבחרה להחצין מה שיותר קל לעיכול ודורש דברים נורמליים. אבל זה לא הפרצוף שלי ולא הפרצוף של רבים מאיתנו. לנו אין את הקרקע היציבה. לא בא לנו להתיישר ולהיות נורמליות. אני רוצה להגיד, תמיד היינו כאן, טרנסיות וקוקסינליות בכל העולם בנו רשתות תמיכה מחתרתיות לעצמן בזמן שמדינות ועמותות הפקירו אותנו. מאז ומעולם היינו חלק מהקהילה הזאת, יצרנו תרבות גאה והובלנו את המאבקים שלה, ולהמשיך להתייחס אלינו כאל קומץ קטן ורועש זה לקחת חלק בהפרד ומשול שפוגע בכולנו. 

 

תדרוך לפני תחילת המצעד. מימין: המפכ"ל אלשיך, והשר לביטחון פנים ארדן ()
תדרוך לפני תחילת המצעד. מימין: המפכ"ל אלשיך, והשר לביטחון פנים ארדן

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

"קחו אחריות והסתכלו סביב במרחבים שלהן. נסו לחשוב מי חסר, מי נמצא ושותק, מי מנסה לזעוק החוצה ואין לו. ראשי ארגוני גאים, האחריות הגדולה ביותר מוטלת עליכם. אל תשכחו אותנו, תקצו יותר משאבים ואנרגיות לנושאים הפחות פיקנטיים ולקהילות המוחלשות יותר. כן, חינוך חשוב יותר מנישואים גאים. זכויות דיור והעסקה חשוב בהרבה מפונדקאות. השינוי אינו מחלחל מטה עם הרחבת הפריבילגיות. הגיע הזמן לשינוי יסודי, לסולידריות והכרה, כי תמיד היינו כאן".

 

תאלין אבו חנא, מיס טרנס ישראל לשנת 2016, נשאה דברים גם היא. "עברתי המון דברים בשביל להגיע לפה וחוויתי המון דחיות מכל המקומות, ואפילו מהמשפחה שלי. רק כשהגעתי לקהילה וזיהיתי את עצמי ומצאתי אתכם – ידעתי לאן אני שייכת באמת ושיש לי משפחה ענקית שאני גאה בה. חלמתי ורדפתי אחרי החלומות שלי והגעתי לפה, וזה אומר שכולם יכולים להגיע. לא להיכנע לאלימות. תמשיכו לחלום, תאהבו. שנאה מובילה למוות אבל אהבה מובילה לחיים".

 

עו"ד איתמר בן גביר, בהפגנה נגד המצעד (צילום: EPA) (צילום: EPA)
עו"ד איתמר בן גביר, בהפגנה נגד המצעד(צילום: EPA)

בטרם התחיל המצעד נרשמו תורי ענק בשל מספר מצומצם של עמדות בידוק, וחלק התייאשו ועזבו. לאור הכמות העצומה של המשתתפים החליט מפקד המחוז שכל באי המצעד, כולל אלו שלא קיבלו צמידים, יוכלו להיכנס, בכפוף לבידוק ביטחוני בכניסות למסלול הצעידה. עוד קודם לכן, חלק התייאשו מהתורים הארוכים והחליטו לפנות על עקבותיהם. מתחילתו של המצעד נעצרו 48 חשודים שחלקם ניסו לשבש את המהלך התקין של המצעד ובכליהם של אחרים נתפסו סכינים מסוגים שונים. כל החשודים נלקחו לחקירה במשטרה.

 

חלק מהעצורים היו פעילי ארגון להב"ה, שהיו בדרך להפגנה מול המצעד. יו"ר ארגון להב"ה בנצי גופשטיין אמר היום כי יש הומואים גם בקרב פעילי להב"ה, "כמו שיש אוכלי חזיר ויש מחללי שבת. הם לא גאים בזה. הם לא הולכים למצעד הגאווה ולא גאים בזה. יש הומואים שפנו אליי והפניתי אותם לטיפול, לחלק זה עזר ולחלק לא".

 

חברי כנסת רבים הגיעו לתמוך בצועדים, בהם יצחק הרצוג, זהבה גלאון, שלי יחימוביץ', מיקי רוזנטל ונחמן שי. יו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, נכח גם הוא במצעד: "זה יום של אהבה ושמחה. אני חושב שהיכולת לקבל אחרים היא הבסיס של חברה אנושית. מי שלא מסוגל לקבל את זה - יש לו בעיה".

 

 


פורסם לראשונה 21/07/2016 23:20

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
מפגן של סובלנות בירושלים
צילום: גיל יוחנן
צילום: AP
פרחים לזכר שירה בנקי
צילום: AP
צילום: גיל יוחנן
חתונתם של יוחאי ויותם, בתחילת המצעד
צילום: גיל יוחנן
מומלצים