"לא אומרים לילדים 'אסור' על אוכל"

בשיתוף תנובה

משפחת אטוס, חיפה

המשפחה

חדוה (44), מורה לתנ"ך ולספרות בחטיבת הביניים ובתיכון "ליאו באק" בחיפה, יעקב (53), עורך דין עצמאי בעל משרד בתל-אביב, אלון (16) עולה לכיתה י"א, רומי (13) עולה לכיתה ח', אופיר (9 וחצי) עולה לכיתה ה, מאיה (7) עולה לכיתה ב' ואיתי בן עשרה חודשים.

היכרות

חדוה עבדה כקופאית בבית-הקולנוע המיתולוגי (שאיננו עוד) "עצמון" בשכונת הדר שבחיפה, כשידיד משותף הכיר בינה לבין יעקב. התברר שיעקב כבר שם לב מזמן לקופאית מהקולנוע, ומיד זיהה אותה משם.

קיראו עוד במדור בית בריא

גישה לאוכל

אווירה חופשית, עם מודעות. "יש לנו בבית חטיפים וממתקים", מודה חדוה כמעט בגאווה. "אני מאמינה שצריך שיהיה מהכל, לא מאמינה בלהסתיר. כשכל הזמן אומרים 'אסור, אסור', בסוף זה מתפוצץ. הסוכריות אצלנו הן בצנצנות שקופות. עם זאת, צריכה להיות מודעות - ולשמחתי היא קיימת. הילדים לא ייקחו ממתק בלי לשאול. יודעים שלא אוכלים יותר מאחד ב-24 שעות".

סבתא

"לאמא שלי יש גישה שונה לאוכל", צוחקת חדוה, "בחודשים האחרונים, אחרי הלידה של איתי, היא באה אלינו וחיממה אוכל לילדים אחרי בית הספר. אם מישהו לא אכל, זה היה נורא מבחינתה. הייתי חוזרת מהעבודה והיא הייתה אומרת לי: 'זה נורא, הוא לא אכל כלום'. בעיניי, אם ילד לא אכל לא קרה כלום. הוא יאכל כשהוא יהיה רעב".

מקרר

שניים, ענקיים, מלאים תמיד. "למקרי חירום יש בהם גם מוצרים קפואים מוכנים. אם מדי פעם מתחשק לילדים נאגטס או צ'יפס בתנור. זה לא אסון".

04:30 לפנות בוקר: יעקב מתעורר להכין כריכים לילדים לבית-הספר. חצי שעה לאחר מכן גם חדוה מצטרפת אליו. "אני אחראית על התוספות", היא אומרת. "מוציאה את חטיף הבריאות שהוא שם לכל ילד ומחליפה אותו בפרי חתוך. אחר כך אני מבשלת אוכל טרי להמשך היום, אם לא בישלתי בערב קודם". ב-06:00 מעירה את הילדים.

שני מקררים בבית. שלא יהיה חסר כלום(צילום: אלעד גרשגורן)

ארוחת בוקר

חדוה מסתפקת בכוס קפה ללא סוכר, וכשמגיעה לבית הספר אוכלת מעדן עם גרנולה או מלפפון. יעקב שותה בבית כוס קפה עם כפית סוכר ועוגייה או שתיים, ולפעמים לוקח כריך (חביתה, חומוס, חלבה, גבינה בולגרית) ויוצא לתל-אביב.

הגדולים: אלון ורומי שותים קפה ואוכלים פרוסת עוגה, קורנפלקס או חטיף בריאות.

הקטנים: אופיר ומאיה אוכלים קורנפלקס עם חלב. יש מגוון סוגים של קורנפלקס, גם כאלה שנחשבים לממתקים. "אני מרשה בבוקר לאכול מה שרוצים", מסבירה חדוה. "מאיה למשל שברה לאחרונה את השיניים בנפילה בקייטנה, אז היא טובלת כל בוקר עוגיות בחלב, כדי שיהיו רכות. מבחינתי בבוקר העיקר שהם לא ייצאו על בטן ריקה".

צהריים

חדוה אוכלת ירקות שהביאה מהבית או סלט ("יעקב אלוף בלחתוך דק דק"). יעקב מחמם במיקרוגל במשרד אוכל שהביא מהבית - דג, שניצל, בולונז, מג'דרה או תפוחי אדמה בתנור. "הוא לא אוכל בחוץ", אומרת חדוה. "לא אוהב".

ילדים

כשהם חוזרים בצהריים מבתי-הספר, לכל אחד מחכה במקרר צלחת אישית עם שמו, ובה מה שביקשו בערב קודםולפי הכמות שמתאימה לכל אחד מהם. "אני לא שפוטה שלהם", מדגישה חדוה, "אני מכבדת את הרצון שלהם. שיאכלו מה שהם אוהבים". מכינה קציצות בשר מטוגנות, מג'דרה (שני הגדולים), פסטה עם רוטב אדום (רומי) או אורז בלי רוטב (אופיר).

אופיר: רזה לגילו ובררן באוכל. "הוא לא אוהב הרבה דברים: פירה, אפונה, שעועית, בצל ושום שרואים אותם בתוך הרוטב. לאחרונה הוא התחיל לגלות את הסלמון, ואני שמחה מזה".

שתייה מתוקה

חדוה ויעקב שותים רק מים, אבל בבית יש גם מיץ פטל – ובסופי שבוע גם משקאות תוססים ("אני מעדיפה שישתו ולא יתייבשו").

מפריע

חדוה הייתה רוצה לחזור לגזרה. "את עודפי המשקל שנשארו לי מההיריון האחרון אני לא מצליחה להוריד", היא אומרת. "מתחילת החופש הגדול אני משתדלת לבצע הליכות בחוף הים, ומקווה שזה שיעזור".

משפחת אטוס מתנהלת באופן כללי מצוין. נראה שהאווירה הכללית בבית סביב האוכל רגועה ונעימה וזה הדבר הכי חשוב כששואפים לבית בריא! מחד, הם לא "עושים ענין" מהאוכל, ומאידך, אוכלים בד"כ אוכל בריא ומשאירים מקום שפוי והגיוני ל"חטאים".

בכל זאת, יש 2 נושאים בהם הייתי ממליצה למשפחת אטוס לא "להתגמש":

הנושא העיקרי הוא השתייה המתוקה. שתייה מתוקה היא אחד הגורמים העיקריים להשמנת ילדים. נכון שכרגע לא נראה שיש בעיה כזאת במשפחה, אבל אל לנו להיות שאננים בעניין כי היא יכולה כמובן תמיד להתפתח.

כוס שתייה מתוקה מכילה 5 כפיות סוכר, ושתייה מתוקה על בסיס יומי, מסכנת את הילדים לא רק בעששת, אלא גם במחלות רבות כגון סכרת בהמשך. בנוסף, שתייה מתוקה עלולה להיות גם תחליף לאכילת מזונות אחרים שמכילים רכיבי תזונה חיוניים לגדילתם והתפתחותם.

ההמלצה - להימנע לחלוטין ולמצוא דרכים לעודד שתיית מים.

הנושא השני הוא ארוחת הבוקר. זה נכון שמבחינות מסוימות אולי עדיף לאכול עוגייה מלצאת על קיבה ריקה, אבל חשוב לדעת שלארוחת הבוקר יש חשיבות גדולה באספקת אנרגיה זמינה לפחות לשעתיים הבאות, וארוחת בוקר "מתוקה" גורמת לעלייה מהירה ברמות הסוכר בדם, ולאחריה לירידה מהירה שגוררת חוסר שקט וחשק לעוד ועוד מתוק.

ההמלצה - לשנות את ההרגל של ארוחת הבוקר "המתוקה" לארוחה בריאה ומזינה!

חשוב! כשרוצים לערוך שינוי של הרגל קיים בבית, אסור שזה יעשה בכח באופן שיעורר אנטי אצל הילדים. הדרכה מאיש מקצוע יכולה לעזור לעשות את זה נכון ולהגדיל את הסיכוי שזה יצליח.

הנקודה היותר משמעותית שאני רוצה להתייחס אליה אצל משפחת אטוס היא דווקא ה...סבתא! גם כשלאם (כמו חדווה) יש גישה בריאה ומשוחררת בנוגע להאכלת הילדים, אך למבוגר אחר משמעותי בחיי הילדים (כמו הסבתא במקרה זה) יש גישה שעלולה להיות בעייתית, אני ממליצה לנסות לטפל בזה.

במקרה של משפחת אטוס צריך לשים לב שהסבתא לא תפגע באווירה הנינוחה והמאפשרת השורה בבית סביב נושא האכילה והמאפשרת לילדים להקשיב לתחושות הרעב והשובע הטבעיות שלהם, ותשרה לחץ ומתח שעלולים להוציא את האוכל מתפקידו העיקרי כמזין את הגוף, ותיקח אותו למקום שמסית את הילדים מאותה הקשבה חשובה.

ברור שהסבתא באה מכוונה טובה ומאהבה גדולה, אולם חשוב להבהיר לה ברגישות ובעדינות (!), ש"בבית שלנו כל אחד אוכל כשהוא רעב" ושאנחנו מבקשים לא לעשות מזה עניין.

ועוד כמה עצות:

בהנחה שלא מדובר בבעיה אמיתית, בעיית הבררנות של אופיר יכולה להיות שלב התפתחותי תקין שככל שלא נעשה ממנה עניין כך תחלוף מהר יותר.

אם מודאגים מכך שהוא רזה מדי, צריך לעקוב אחר עקומות הגדילה שלו, ולטפל רק אם הוא "שבר" באיזה שלב בגדילתו את העקומות. במידה ולא, יש פשוט להניח לו להיות "מה שהוא".

לחדווה אני ממליצה לנסות לאמץ את האווירה הנינוחה שהיא משרה בבית גם פנימה לגבי עצמה. בכל עלייה וירידה במשקל, ללא קשר לסיבה שגרמה לכך, הגוף משתנה. גם אם חזרנו לאותו משקל בדיוק אחרי עליה שהייתה, הגוף לרב לא יראה בדיוק אותו דבר.

עם העלייה בגיל, כדי לחזור לגוף שהיה לנו פעם, צריך "לעבוד בזה". עם עבודה כמורה, 5 ילדים בבית והשכמה בארבע וחצי בבוקר כדי לבשל לכל ילד מה שהוא אוהב, עושה רושם שחדוה צריכה לבחור בין לוותר על משהו מכל הנ"ל לבין לקבל את הגוף עם עוד כמה קילוגרמים יותר בהשלמה ואהבה.