עזבו אתכם מטפו חמסה שום בצל, עזבו אתכם מחשש לדבר על מין הילוד או ההמתנה הכרוכה ברכישת חיתולים או עריסה. באמריקה כמו באמריקה גם הישראליות נהנות מעוד סיבה למסיבה ואימצו בשנים האחרונות את מסורת ה'בייבי שוואר'.

פעם, בתרבויות שונות, היה זה מעגל לידה, מעין טקס ומפגש אנרגטי שנועד לחזק את ההריונית ולברך את הגודל בבטנה. עם השנים והאמריקניזציה, הסיבה וההוצאה לפועל נראים ומרגישים קצת אחרת.

דקלה גורן דקל, ישראלית מברוקלין ובלוגרית של לייף סטייל ואופנה, תלד בקרוב את ילדה השלישי. אחרי מספר שנים בניו יורק ועם לא מעט חברות מקומיות, החליטה בפעם לראשונה לחגוג את השוואר. "ישראלים לא נוהגים לחגוג לפני, כך גם נהגתי עם הבנים שלי, אבל הפעם, כשהחברות סיפרו שזה מקובל, חשבתי שיהיה כיף לערוך מסיבה".

דקלה לא התאימה את עצמה לכל הכללים המוכרים של מסיבות מסוג זה. לפי מה שמספרת לנו קרן פרסל, מעצבת האירועים ובעלת החברה Simply perfect, האמריקאיות מקפידות על כמה קווי מתאר שמאפיינים את מסיבות הבייבי שאוור, או כפי שהיא מחדשת לנו, הבייבי ספרינקל. "בדרך כלל כשזה הילד הראשון, המסיבה מכונה בייבי שאוור, אבל כשזה השני והלאה זה כבר נקרא טפטופים, ספרינקל".

דקלה, כמומחית לייף סטייל, ידעה מה היא מחפשת, אבל קרן מספרת שכמעט תמיד לא ההריונית היא זו שאמונה על הפקת האירוע כי אם נציגה מטעמה. "זו למעשה ברוב המקרים מעין מתנה ליולדת. עכשיו אני מארגנת בייבי שוואר שיזמה גיסה של יולדת, אבל זה משתנה. האירוע בדרך כלל יתקיים בתקציב מוגבל יותר אבל חשוב למארגנת שהוא ייראה מושקע ביותר. היוזמת היא ברוב המקרים גם המארחת. אמונה על הזמנת האורחות ורשימת המתנות לצורך שליחת כרטיסי התודה מאוחר יותר".

קרן מספרת שבקרב אוכלוסיה אמריקאית, לבנה ברוב המקרים, מי שמשלם זו החברה הטובה או קרובת משפחה. חברות מסורתיות יותר נשארות במסגרת משפחתית. "הודים למשל, יערכו את המסיבה במסגרת משפחתית כשהדגש יהיה על הטקסיות והאוכל. המסיבות הפופולאריות הטיפוסיות לעומת זאת הן לנשים בלבד".

דקלה גורן דקל מספרת שהיה מוזר לחלק מהנשים הישראליות להגיע בלי בני הזוג, אבל היה בזה משהו מאוד נכון ונעים. "הפעילויות מאוד מתאימות לחברות", היא מסבירה. "הכל סביב הבייבי. אני הייתי במסיבה פעם שצריך היה להביא בה תמונות שלך כתינוקת וכולן היו צריכות לנחש מי זו מי ודברים כאלו. אני בחרתי ללכת למקום אחר". את הרעיונות של דקל היא העבירה בסופו של דבר להפקה ישראלית מקומית של Lovley Events NYC והאירוע כולו עוצב והופק בהתאם, "ארגנתי סדנא לשזירת זרי פרחים וכל אחת הכינה". לבקשתה של דקלה כמו הצבעים שבחרה לעיצוב האירוע, כך גם הפעילויות, עוצבו בקו ניטרלי שיכול היה להוביל מסיבה מכל סוד שהוא. פרסל מתארת מסיבות מסוג אחר.

מוזר לישראליות לבוא בלי בני הזוג. דקלה גורן דקל צילום: Matan Tzinamon

"למסיבות מהסוג הזה, כמו כל מסיבה, יש טרנדים וברוב המקרים הם נשמרים. יש למשל שתיה חריפה שברוב המקרים תהיה שמפניה או רוזט ומימוזות. יש שעות וימים מסויימים, ברוב המקרים ימים שבת או ראשון בשעות הבוקר או הצהריים. האוכל המוגש יהיה במנות קטנות ואסתטיות, אוכל קל יותר ולא משמין. אחד האלמנטים העיקריים", היא מספרת, "הוא העיצוב. הצבעים יכולים להיות כחול ורוד והם יבואו לידי ביטוי בכל פרט ופרט מההזמנות ועד המפיות ואפילו האוכל עצמו. יש גם אנשים שלא לא יודעים מה מין הילוד ואז יש צבעים נייטראלים כמו מנטה ועוד. לפעמים העיצוב יכלול נושאים מסויימים. מטוסים או פרפרים או כל דבר אחר, ושלא כמו שאנחנו הישראלים רגילים, יש גם אמהות שרוצות שהשם העתידי של הילוד הוא שיוביל את המסיבה, יהיה תלוי, יודפס ועוד".

אליאן עזר נשואה לאמריקאי ובימים אלה היא עומדת ללדת את בתם הראשונה. כשחמותה הציעה לה בייבי שוואר היא התלבטה. "אני מגיעה מבית מסורתי. גדלתי בחשש מחגיגות מוקדמות. אני זוכרת שהוזמנתי כאן לבייבי שוואר של גיסתי ונדהמתי. היה פשוט כיף. חברותא של מסיבת רווקות, אבל רגועה. הכל מאוד פוזיטיבי, מאוד נעים והתרשמתי מהיופי שיש בזה. החגיגיות הזו שרק עכשיו בהריון שלי הבנתי כמה היא מתאימה לתחושה המיוחדת שיש לך. החלטתי שאני רוצה גם".

אליאן מספרת שכמעט כל האורחות במסיבה היו ישראליות וחוץ משתי חברות שהחליטו לתת לה את המתנה רק אחרי הלידה כולן זרמו בקצב השוואר. "נהניתי מכל רגע. אני לא רואה בזה שום דבר מרתיע. יש פינוק ליולדת, כבוד לתהליך שאת עוברת. זה מאוד אמריקאי במובן הטוב של המילה. בכל זאת בחרנו לחיות כאן".

חגיגה שמתאימה לתחושה המיוחדת לקראת לידה. צילום: Matan Tzinamon

גם דקלה מסכמת את החוויה בהנאה. "היה כיף ונהניתי מהאירוע וגם מזה שיש המון סטייל מסביב לזה. אני לבשתי משהו נוח ותואם לאירוע, אבל אני יודעת שנהוג ללבוש שמלות מקסי, פרחוניות, וברוב המקרים כלם מיישרים קו".

הקו העיצובי השולט היום, כפי שמדווחת פרסל, הוא טרנד מסיבות התה. "המון נשים מבקשות עיצוב מאוד מסורתי של טי פארטי, כולל הכלים, הסידורים".

פרסל מתמחה בהפקת אירועים לאלפיון העליון בניו יורק והסביבה ומספרת איך זה עובד. "בדרך כלל יוזמנו בין 15-30 נשים. חברות, בנות משפחה. הן יגיעו בשמלות קוקטייל, סנדלים. מרביתן לא מכירות זו את זו ובתחילת האירוע יוקדש זמן למינגלינג. אחרי זה כולן מתיישבות לפתיחת המתנות. בחירת המתנות נעשתה ברוב המקרים מבעוד מועד וכל המוזמנות נחשפו לרשימה שמבקשת היולדת. יש כאלו שנרשמות בחנויות כמו בייביז אר אס, ביי ביי בייבי או ג'יגל, ויש את היוקרתיים יותר עם צעצועי כסף מטיפאניס ופריטים מבארניס, מתנות שיכולות להגיע גם לאלפי דולרים".

במהלך האירוע, אי אפשר בלי תכנית אמנותית. דקלה בחרה בשזירת זרים, אבל ברוב המקרים החברות מכינות את הפעילויות. "החברות שלי הכינו כמה משחקים”, משתפת אליאן, ”כל מיני ברכות, עשינו תחרות הלבשת חיתול וכאלה, אבל אנחנו גם קבוצה של בנות חצי ממה שתיכננו לעשות לי לא עשינו כי דיברנו ודיברנו במעגל שהזכיר קבוצת תמיכה ועידוד". פרסל מוסיפה באירועים שלה גם עץ מיוחד שצבוע בצבעים הנבחרים ועליו תולות המוזמנות את המשאלות שלהן עבור הרך שטרם נולד. "זו גם מתנה שנשארת איתם ועוברת לחדר הילד, כמו עץ משאלות".

קרן מספרת שכל מסיבות הבייבי שאוור שערכה בניו יורק עד כה היו של אמהות בנות 32 ומעלה. "נשים כאן מתרכזות בקריירה בשלב ראשון ובשלב של הלידה הראשונה, המסיבות יכולות גם להיות מושקעות יותר". בימים אלו יותר ויותר ישראליות מצטרפות גם בישראל לטרנד, אך בארה"ב קשה להגיד לא.