מעוררות גאווה / טור
ירדן ג'רבי לא הייתה זקוקה להופעה של פעם בחיים כדי לזכות במדליה עליה חלמה מיומה הראשון בג'ודו – זה רק מעיד עד כמה היא ספורטאית ענקית. אליס שלזינגר הפסידה בקרב על המזרן אבל ניצחה בקרב חשוב הרבה יותר. ביום אחד, שתי ספורטאיות ישראליות העניקו לנו המון דברים להתגאות בהם
הרגע בו ירדן ג'רבי הפכה לשם שגור בכל בית כשהוכתרה לפני שלוש שנים בריו לאלופת העולם, הגיע בסיומו של אחת מתצוגות השיא של ספורטאי ישראלי אי פעם. ג'רבי של אותו יום קסום פשוט רקדה על המזרן וסיפקה מופע ג'ודו מרהיב, עוצמתי, תכליתי – חמישה קרבות, חמישה איפונים. מושלם.
יש מדליה! חגיגה אולימפית ב-ynet
ג'רבי הראתה שאפשר גם אחרת / פלג
גם הנשיא וראש הממשלה התקשרו לברך
וגם: הלילה הענק של מייקל פלפס בבריכה
אתמול, ג'רבי לא נזקקה להופעת חייה כדי לזכות במדליה האולימפית הנחשקת. למעט הקרב הספציפי על מדליית הארד שייזכר כאחד המבריקים והאינטליגנטיים ביותר בקריירה שלה, ג'רבי לא הציגה אתמול יכולת שיא. היא עברה את מריסט אספינוסה הקובנית בזכות הברקה אחת, הפסידה למריאנה סילבה בקרב מעורר מחלוקת, התקדמה בבית הניחומים מול יריבה סינית מעט נאיבית ולאחר מכן הבריקה כאמור בקרב על הארד. יום קרבות מצוין, אבל לא מופע הקסם של הזכייה ההיא באליפות העולם.
הדרך למדליה אולימפית לא עוברת רק בשנים של אימונים מפרכים, אלא גם בבניית מעמד בענף ובהתבססות קבועה בצמרת. קשה מאוד לצפות מספורטאי שבמהלך קמפיין אולימפי נמנה על הצמרת התחתונה של הענף, לעשות את הזינוק המיוחל לפסגה דווקא באולימפיאדה על שלל לחציה ורעשי הרקע הנספחים אליה.
אולימפיאדה, ויסלחו לי הרומנטיקנים, היא לא קרקע פורייה במיוחד להפתעות. מבין שמונה המדליות האולימפיות בהן זכתה ישראל עד כה, היחידה שהיוותה הפתעה אדירה הייתה זו של אורן סמדג'ה ב-1992. יתר המדליסטים הישראלים זכו לעמוד על הפודיום באליפות העולם בטרם טעמו את טעם התהילה האולימפית.
ואחרי שנגענו במקצועי, ביום כזה חייבים גם לגעת ברגשי. ג'רבי היא לא אחת שמסתירה רגשות. תהיו בטוחים שלא מעט ילדות שראו אותה אתמול פורצת בבכי של אושר ומזנקת אל עבר היציע אחרי הזכייה במדליה, כבר ביקשו מההורים שלהם להירשם לחוג ג'ודו. ג'רבי היא לא רק ספורטאית נהדרת - היא גם שגרירה מצוינת לספורט. רהוטה, אינטילגנטית, כריזמטית, אנושית. את הסחף החיובי שההישג של ג'רבי יכול ליצור, אסור לספורט הישראלי לפספס.
והייתה עוד ספורטאית ישראלית אתמול בתחרויות הג'ודו. קשה להעלות על הדעת לאילו תעצומות נפש נזקקה אליס שלזינגר כדי לצאת מחושך לאור, לעבור מסכת עינויים שחרגה מכל גבול במאבק מול איגוד הג'ודו ולהישאר עומדת על שתי רגליה כשהיא עושה את מה שכל כך נלחמה להמשיך לעשות ועוד בבמה החשובה ביותר.
"מבחינתי הנקודה היום לא הייתה משמעותית בחיים שלי, היו לי נקודות כל כך הרבה יותר חשובות", היא אמרה באחד מהראיונות המרשימים ביותר הזכורים לי של ספורטאי רגע לאחר הפסד. הפסד? אני חוזר בי. אף הפסד ספציפי בקרב באולימפיאדה או בכל תחרות אחרת, לא יכול למחוק את הניצחון של אליס - הניצחון בקרב על הזכות לעשות את הדבר שהיא אוהבת יותר מכל.
לפנייה לכתב/ת 
