שתף קטע נבחר

 

בפינת השוק: רווח וכאב

עד כמה שאוהדי יובנטוס התאכזבו מהבשורה על עזיבת פוגבה, כל הצדדים הרוויחו מהמכירה שלו ליונייטד. מדור ההעברות השבועי עם המרעננת הרשמית באנגליה וגם: הקיץ האפור שעובר על בירת האופנה

שיא ההעברות נשבר ואף אחד לא נפל מהכיסא. אולי העיסוק במשחקים האולימפיים, אולי הקרקע שהוכנה כבר במשך שנים והוכשרה עם המעבר של היגוואין ואולי פשוט כי זה הגיוני. אין שום סיבה בעולם שמנצ'סטר יונייטד לא תקנה שחקן טוב שהיא זקוקה לו, כל עוד יש לה את האמצעים לעשות זאת. השבוע החולף השלים את החזרה של יונייטד לשורה הראשונה והזכיר עד כמה מילאן רחוקה משם.

 

 

סחורה חמה - פול פוגבה - מנצ'סטר יונייטד - 110 מיליון אירו

המספרים מדהימים, מטורפים, משנים את חוקי המשחק, תקראו לזה איך שתרצו אבל דבר אחד הם לא - דמיוניים. זה היה רק עניין של זמן עד ששיא ההעברות שטיפס וטיפס, יישבר פעם נוספת. והעסקה הופכת להגיונית עוד יותר כשמבינים שכל הצדדים הרוויחו ממנה.

 

מבחינת השחקן זה ברור. כדי להיות הטוב בעולם, הוא צריך לשחק במועדון עם הכי הרבה אוהדים בעולם ועם מאמן מהטובים בעולם. עם כל הכבוד לאלגרי, קשה לשים אותו בשורה אחת עם ז'וזה מוריניו.

 

גם מבחינת יונייטד, המהלך היה החותמת האחרונה לכך שהיא חזרה למועדון הגדולות. המצלמות מחפשות תמיד את פוגבה, זלאטן ומוריניו לא רק בגלל הסטאר קווליטי שלהם, אלא פשוט כי הם ראויים לכך והם בין הטובים ביותר בעולם במה שהם עושים.

 

שוב באדום. פול פוגבה ()
שוב באדום. פול פוגבה
 

 

ונותרה הזווית של יובנטוס. האוהדים בוודאי היו מעדיפים שהוא יישאר אבל למען האמת, פוגבה לא היה האיש שבזכותו היא הגיעה לגמר ליגת האלופות וגם לא האיש שבלעדיו היא לא מסוגלת לעשות זאת. הגברת הזקנה היא קבוצה מאוזנת וכל עוד היא תשמור על האליפות, היא תוכיח שהיא לא נפגעה משמעותית.

 

הדומיננטיות של פוגבה גדלה עם השנים בטורינו אך תמיד הוא היה זקוק לשחקנים שישלימו אותו בקישור. הוא לא מנהל משחק כמו אנדראה פירלו ולא אחראי כמו סמי חדירה. הוא לא מחלץ כדורים כמו ארתורו וידאל ולא היה לו את החופש אילו ליובה לא הייתה שלישיית הגנה מעולה כל כך.

 

פירלו נתן לפוגבה חופש לצאת קדימה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
פירלו נתן לפוגבה חופש לצאת קדימה(צילום: רויטרס)

 

כל הדברים האלה מכריחים את מוריניו (שהתחייב לשחק עם רוני וזלאטן כשני חלוצים) להתאים אליו את יונייטד. רק כך פוגבה יצליח להביא את הטכניקה, העוצמה והקילריות שלו לידי ביטוי. האופציה לשחק עם שלושה בלמים נראית מופרכת, מה שהופך את הבחירה בקשר שלצידו למסקרנת הרבה יותר.

 

מייקל קאריק ומורגן שניידרלין הם האפשרויות הדפנסיביות ונראות מעט מוגבלות מבחינת גיוון המשחק. לעומת זאת, אנדר הררה ופלאיני עשויים להתברר כלא מספיק הגנתיים. שוויינשטייגר בדרך החוצה ולכן עושה רושם שקאריק הוא בכל זאת האפשרות הטובה ביותר.

 

קאריק יתפוס את המקום בקישור? (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
קאריק יתפוס את המקום בקישור?(צילום: רויטרס)

 

פתרון נוסף עשוי להיות הצבתו של פוגבה במקום אחד משחקני הכנף (מרסיאל ולינגארד פתחו במגן הקהילה). משם פוגבה יצטרף לקישור ביציאה קדימה ובבניית המשחק ויפנה שטח למגנים. אולם המערך הזה פוגע במחיטריאן מכיוון שלשחק עם שני שחקני כנף שנכנסים לאמצע, בתוספת לרוני וזלאטן שיורדים לאחור, ייצור עומס גדול.

 

לא ברור איך השדים האדומים ינקזו את כל האפשרויות לתוך הרכב אחד אך בניגוד לשנים הקודמות, מדובר בצרות טובות. מה שבטוח הוא שפוגבה יהיה ב-11 הפותחים ושמוריניו הוא האיש הנכון למצוא את העשרה הנוספים המתאימים ביותר.

 

תסמכו על מוריניו (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
תסמכו על מוריניו(צילום: רויטרס)

 

סחורה פגומה - גוסטבו גומס - מילאן - 8.5 מיליון אירו

אנחת רווחה נשמעה בקרב אוהדי מילאן בסוף השבוע שעבר. המשא ומתן הסתיים במכירת המניות של סילביו ברלוסקוני לקבוצת רכישה סינית. המועדון המפואר יצא לדרך חדשה אחרי 30 שנה בידיו מעוררות המחלוקת של הבעלים הוותיק. בשחקנים ובקהל ניטעה תקווה לעונה שונה מזו שחוו בשנתיים האחרונות.

 

כמה שעות לאחר מכן, אוהדי מילאן הופתעו שוב. אך הפעם ההודעה לא הובילה לאנחת רווחה, אלא יותר לחזרה לקרקע. והקרקע במילאנו רעועה כמעט כמו הדשא בסן סירו. אדריאנו גליאני (הוא בינתיים עדיין כאן) הכריז על בלם הרכש שהקבוצה כל כך זקוקה לו - גוסטבו גומס - ובמוחם של האוהדים נוצר בוודאי הומאז' לאברם גרנט. גוסטבו מי?

 

גומס וגליאני (צילום: מתוך האתר הרשמי של מילאן)
גומס וגליאני(צילום: מתוך האתר הרשמי של מילאן)
 

ב-6 במאי, 1993 נולד גוסטבו גומס בסן חואן באוטיסטה שבפרגוואי. את צעדיו הראשונים בכדורגל עשה בכלל בלי נעליים, כך הוא מספר, ובגיל 14 הצטרף למחלקת הנוער של ליברטד. שלוש שנים בקבוצה הבוגרת סללו את דרכו בקיץ 2014 ללאנוס הארגנטינית איתה זכה באליפות המקומית.

 

הרוסונרי שילמו בעבורו 8.5 מיליון אירו ומיד זכו לביקורות (שוב) על קמצנות וחסכנות יתר. אחרי הכל, מדובר בסכום נמוך בהרבה מאלה שהוזכרו כדי להביא את שקודרן מוסטאפי מוולנסיה (40 מיליון) או מתאו מוסאקיו מוויאריאל (20 מיליון). מילאן נתנה פעם נוספת משקל כבד יותר להיבטים הכלכליים והתפשרה על האפשרות השלישית ברשימה.

 

האופציה השלישית. גוסטבו גומס (גטי אימג'ס) (גטי אימג'ס)
האופציה השלישית. גוסטבו גומס(גטי אימג'ס)
 

קבוצת הרכישה הסינית עדיין לא הזרימה כסף למלא את הכיסים ובמילאן לא היו יכולים לחכות יותר לבלם. ביחס לתג המחיר, גומס (1.85 מ') המצטיין במשחק ראש ומביא הרבה מאוד שקט, עוד עשוי להתברר כרכש מוצלח אבל הוא בוודאי לא ירפא את המגיפה שהוציאה את מילאן מאור הזרקורים.

 

מאז האליפות עם זלאטן איברהימוביץ' לפני כשש שנים, מילאן לא הביאה אף שחקן שובר שיוויון. כזה שמשנה את יחסי הכוחות. למעשה, הרוסונרי לא הצליחו להביא גם אף שחקן שמסוגל להפוך לכזה. כמעט תמיד מדובר בשחקנים טובים שקרובים למיצוי הפוטנציאל ולא הרבה מעבר. זה בדיוק הסיפור גם של הרכש הנוסף הקיץ, ג'יאנלוקה לפדולה, חלוץ בן 26, מהליגה השנייה.

 

גומס במדי פרגוואי (גטי אימג'ס) (גטי אימג'ס)
גומס במדי פרגוואי(גטי אימג'ס)

 

במשך עשרות שנים, נחשבה מילאן לקבוצה עם הבלמים הטובים בעולם אבל כיום היא לא מצליחה להשיג אפילו את הבלם הטוב ברשימה שלה. בירת האופנה כבר לא באופנה.

 

סימן שאלה - אנדרה אייו - ווסטהאם

אצטדיון מתקדם - יש. מאמן מוכשר - יש. חיזוק לסגל - יש. הקיץ של ווסטהאם נראה כמו הצלחה גדולה והתקוות של הפטישים גדלו בזכות המעבר לאצטדיון האולימפי ובעקבות העונה שעברה בהדרכת סלאבן ביליץ', בה סיימו במקום ה-7 (לפני ליברפול וצ'לסי).

 

נראה מבטיח. סלאבן ביליץ' (צילום: AP) (צילום: AP)
נראה מבטיח. סלאבן ביליץ'(צילום: AP)

 

לכך מצטרף הרכש הנפלא אנדרה אייו, שבגיל 26 כבר האמין שיהיה בקבוצת צמרת באירופה. עם הגנים של אביו, שחקן העבר הגנאי, עבדי פלה והפריצה המוקדמת במארסיי, אף אחד לא ציפה שהקריירה שלו תיתקע בצרפת. ההחלטה לעבור לליגה האנגלית התגלתה כנכונה ותואמת את סגנונו ובעונה שעברה סיים עם 12 שערי ליגה בסוונזי.

 

אייו יכול לשחק כמעט בכל העמדות בחלק הקדמי. בסוונזי אייש בדרך כלל את האגף הימני או את עמדת החלוץ ובצרפת שיחק באגף שמאל ואפילו באמצע. הוא משלים בווסטהאם חלק קדמי דינמי מאוד הכולל איתו את דימיטרי פאייט (אם יישאר) וסופיאן פגולי המסוגלים להחליף ביניהם עמדות ללא הפסקה.


סקורר נפלא. אייו (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
סקורר נפלא. אייו(צילום: gettyimages)

אייו הוא הסקורר הטוב מבין השלושה ולכן צפוי לקבל לא מעט חופש פעולה. אסור לשכוח גם את אנדי קארול ששיקם את הקריירה ונותן מספרים יפים. מעל כולם מנצח המאמן הצבעוני סלאבן ביליץ' שהתרגל לליגה האנגלית וצריך להרכיב מחדש את הפאזל.

 

אילולא ההתחזקות המטאורית של ה"גדולות הישנות" באנגליה, ווסטהאם הייתה נלקחת באופן רציני בתחזיות להגיע למקומות 1-4. אבל בעונה הקרובה בפרמייר ליג, המשימה נראית בלתי אפשרית והפטישים יכוונו לכרטיס לליגה האירופית. לעומת זאת, האצטדיון האולימפי צפוי להיות מוקש משמעותי בהכרעת הקרב על האליפות.

 

אייו. יכניע שוב את יונייטד?  (צילום: getyyimages) (צילום: getyyimages)
אייו. יכניע שוב את יונייטד? (צילום: getyyimages)

 

הבסטה הישראלית - רועי קהת - מכבי חיפה

המאמנים האחרונים של מכבי חיפה לא הצליחו להפוך את הקבוצה למרתיעה. כזו שבאה כגדולה ומתחילה משחקים ביתרון פסיכולוגי. בהיעדר אנשים כאלה על הקווים, היו זקוקים הירוקים לשחקנים שיהיו שוברי שוויון בליגה שלנו אך גם כאלה הם לא הצליחו למצוא או לייצר.

 

כעת רועי קהת מגיע ולא רק בשביל להוסיף את החלק הכל כך חסר בקישור של רנה מולנסטיין, אלא גם כדי להיות שובר שוויון. אז נכון, 12 שערים בעונה בקריית שמונה הם הישג מרשים יותר מהרקורד של חן עזרא בנתניה או פיראס מוגרבי בסכנין, לדוגמה לפני שהגיעו, אבל גם שמעון אבוחצירה פרח בחממה של איזי ונבל בכרמל.

 

רועי קהת (צילום: מתוך טוויטר)
רועי קהת(צילום: מתוך טוויטר)

 

קהת מגיע בגיל 24, רגע לפני השיא ואחרי עונה מחשלת באוסטריה שגם אם לא הפכה אותו לשחקן טוב יותר, בוודאי שיפרה את הצד המנטלי אצלו. העונה הקרובה תוכיח האם הוא מסוגל להחזיר את מכבי חיפה לצמרת, כפי שעשו אליניב ברדה ומאור בוזגלו כשחזרו לבאר שבע. אם לא יצליח, כל התקוות של האוהדים הירוקים ייפלו על האיש החדש והמנוסה על הקווים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים