לוחמי הברזל: הרובוט הקרבי הראשון בצה"ל
חשיפה: חטיבות החי"ר בצה"ל יקלטו בקרוב רובוט קרבי ראשון, שיצטרף ללוחמים ויישא חומרי נפץ. הרובוט, תוצרת ישראל, יודע לעלות מדרגות, לצלם ביום ובלילה ואפילו להאזין לאויב. השלב הבא, רובוט לוחם, כבר מעבר לפינה. הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
לילה, הקסבה בשכם. כוח צנחנים נכנס לערוך סריקות בעקבות מידע מודיעיני על מעבדת מטעני נפץ של חמאס. הלוחמים נעים בסמטאות, יורדים ועולים במדרגות. כשהם מתקרבים למיקום המדויק נפתחת אש לכיוונם. הכוח משיב אש בזמן שאחד הלוחמים נעצר, מוריד תרמיל גדול ושולף ממנו משהו שנראה מכונית צעצוע. הוא מוציא גם שלט רחוק גדול ומוקשח, והכלי מתחיל לנוע.
הרובוט מתקדם עשרות מטרים כשהוא נעצר לפני גרם מדרגות, שולח זרועות קדימה לאזן את משקלו ומתחיל לטפס למעלה, בזמן שהמפעיל צופה כל הזמן בתמונה שהוא משדר לאחור. בתום הטיפוס הוא מגיע לדלת. המפעיל מורה לו להיצמד אליה, ובאמצעות השלט מעלה את מוט המצלמה - עד שזו פוגעת בידית הדלת ופותחת אותה. הכלי מתקדם, עד שעל מסך המפעיל נראית קבוצה של פעילי חמאס, רוכנים על שולחן עבודה, שעליו מונחים חוטים ולבנת חבלה. מפקד הכוח מציץ בסיפוק בצילום ומושיט את ידו אל מכשיר הקשר.
שנים דיברו על מהפכת הלוחמים הרובוטיים, שפירנסה אין-ספור סופרי מדע בדיוני ומפיקי סרטים בז'אנר. אז לוחמים כאלה עדיין אין לנו, אבל ב-2016 כבר פועל בחטיבה הטכנולוגית בצה"ל מדור רובוטיקה, שיגדל בעתיד הלא רחוק לענף, ובבית הספר ללוחמה בטרור כבר החלו להכשיר לוחמים להפעלת רונ"י: רובוט נישא ייעודי - הרובוט הקרבי הראשון שייקלט בצה"ל במספרים גדולים.
עשרות רובוטים כבר הוזמנו מחברת ROBOTEAM הישראלית, ומדובר בעסקה שאחריה יגיעו כלים נוספים. חיל ההנדסה כבר מפעיל רובוטי סיור לגילוי וזיהוי מנהרות, למשל, אבל זו הפעם הראשונה שחטיבות החי"ר מתחילות לקלוט כלים כאלה. הרובוטים יוצאים מהיחידות המיוחדות ומגיעות לצבא הגדול. "ידיעות אחרונות" קיבל הצצה ראשונה להכנות.
יקטין את הסיכון
ROBOTEAM הוקמה בידי יוסי וולף ואלעד לוי, יוצאי יחידות מיוחדות בצה"ל. ה-MTGR שפיתחו, ראשי תיבות של "מיקרו-רובוט טקטי קרקעי", נע על שרשראות, ומצויד בשני מנועים חשמליים שמעבירים את הכוח לארבעה גלגלים מניעים, בפינות הכלי, לצורך העבירות. סוללת ליתיום מספקת למכשיר אנרגיה לעבודה של יותר משעתיים, והכלי מצויד בחמש מצלמות יום ולילה ומיקרופון.
לצד מצלמות הווידיאו, שמסוגלות לתעד את המתרחש ב־360 מעלות סביבן, חלק מהמצלמות מאפשרות למפעיל לעקוב אחרי מצבו ולתכנן את המשך הנסיעה והפעילות. הוא מסוגל לנוע במהירות של 3.5 קמ"ש ולשאת מטענים במשקל של 10 ק"ג .הוא גם מצויד בזרועות המאפשרות לו להרים ולשאת חפצים. מארז עדשות המצלמה המתרומם מעליו יוצר תחושה של פרצוף, סוג של ET מכני, כשהחלק התחתון נראה כמו הכלאה בין טנק לדחפור די-9 מיניאטוריים. משרד ההגנה האמריקני כבר הזמין 250 כלים כאלה, בחוזה בשווי 25 מיליון דולר, לטיפול בחומרי נפץ.
"הרונ"י יקטין את הסיכון לחיי לוחמים ויאפשר לכוחות בשטח לגלות מה ממתין להם מעבר לפינה ואף רחוק יותר", אומר רס"ן אהוד, ראש מדור רובוטיקה בחטיבה הטכנולוגית. "הוא פועל לצד הלוחמים, הוא מסוגל לנוע איתם בשטח, עם יכולות עבירות גבוהות, מסוגל לצלם ביום ובלילה, להאזין, ולספק יכולות סיור חשובות ללוחמה עירונית. זה לא כלי זול, מדובר בעלות של עשרות אלפי דולרים לאחד, בגלל הטכנולוגיה המתקדמת".
הוא מסוגל גם לירות במחבלים?
"ברור שלרובוטים יהיו עוד תפקידים בשדה הקרב. אבל הפעלת רובוטים קרקעיים מורכבת בהרבה מהפעלת כלי-טיס מאוישים מרחוק, כי בסביבה הקרקעית יש הרבה יותר מכשולים ואי-ודאויות מאשר בשמיים. לכן חשוב להדגיש שמדובר ברובוט, אבל כזה שמופעל מרחוק בידי אדם. הוא לא מקבל החלטות לבד, והוא לא עושה שום דבר שהמפעיל האנושי שלו לא פוקד עליו.
"לפני שנמשיך הלאה, אנחנו רוצים להתנסות קודם עם הרונ"י, לקבל את הפידבקים מהלוחמים, לצבור ניסיון בהפעלה ובתחזוקה של כלים כאלה בשטח, ולהבין בדיוק מה אנחנו יכולים לעשות איתם בפועל, ולאלו כיוונים ללכת בעתיד. יש לנו כבר מחשבות על רובוטים לוחמים, ויש אפילו דגמים בקנה. גם הרונ"י יכול לבצע תפקידים נוספים - לשאת, למשל, כמות מסוימת של חומר נפץ עבור הכוח, במקום שאחד הלוחמים יישא אותו על גופו, יסתכן בעצמו ויסכן את הכוח במקרה של פיצוץ לא מתוכנן".
טנק הרובוט הרוסי
עם זאת, גם הרונ"י יכול לשמש למשימות קרביות, כפי שהוכיחה בחודש שעבר משטרת דאלאס שבארה"ב, כאשר התמודדה עם אירוע שבו ירה צלף, הרג חמישה שוטרים ופצע 12 איש. לאחר שכוח המשטרה לא הצליח לחסל את האיש, חייל לשעבר בצבא האמריקני, העמיסו השוטרים מטען חומר נפץ על אחד מהרובוטים המשמשים אותם לטיפול בחפצים חשודים, הסיעו אותו עד לקרבת הצלף ואז פוצצו את המטען. הרובוט הושמד, אבל הצלף חוסל.
צה"ל כבר מפעיל עמדות לחימה מרחוק, כמו ה"רואה-יורה" בגבול עזה, מערכת שפותחה בידי רפאל ומאפשרת ירי מעמדה לא מאוישת. גם צבאות אחרים בעולם מתחילים לבחון רעיונות לרובוטים לוחמים. הצבא הרוסי, למשל, חשף בשנה שעברה רובוט במשקל של 7 טון, מעין טנק קטן ולא מאויש, שמסוגל לנוע בשטחים קשים, חמוש בתותח ובטילים. נראה שזו תהיה התצורה גם בצבאות אחרים, לא רובוטים דמויי אדם מסיפורי המדע הבדיוני, אלא כלים שנעים על שרשראות ונשלטים מרחוק, ללא יכולת להשלים בעצמם את כל המעגל של זיהוי מטרות.
בבית הספר ללוחמה בטרור של צה"ל, במתקן אדם שבמרכז הארץ, כבר החלו להיערך להכשרת מפעילי הרונ"י. סגן דנה היא הראשונה שממלאת תפקיד של ראש תחום רובוטיקה, ותחתיה משרתות כבר שלוש מדריכות. "מגיעות אלינו פניות של חיילים ששמעו על הפרויקט ורוצים לשרת כמפעילי רובוטים", היא מספרת. "היחידות עצמן הן אלה שיבחרו את מי ישלחו אלינו לעבור את ההכשרה, כמו שנעשה במקצועות חי"ר אחרים".
התחזוקה מזכירה יותר מהכל טנק, אם כי כי בקנה מידה קצת אחר, כאשר המושגים די חופפים, בעיקר בגלל המבנה הדומה. ההבדל הוא, שכאן לא צריך נגמ"ש מנוף מיוחד כדי לסייע בהרמת ובהחלפת מנוע. המפעיל צריך לדעת לשמור על מתח זחל ולהחליף במידת הצורך את השרשראות, בפעולה קצת פחות פיזית מהחלפת שרשרת של טנק, אך מדויקת יותר. הוא לומד להחליף מנוע ולנקות ולתחזק את הכלי. "זה אולי נשמע כמו אחזקה של טנק, אבל זה לא יותר מסובך מלפרק ולהרכיב אם-16", מבטיחה דנה.
נושאי הבשורה
בתיכונים רבים בארץ כבר קיימות מגמות רובוטיקה, ותלמידי תיכון מתחרים ביניהם בתחרויות ארציות בתכנון, בניית והפעלת רובוטים. דנה טוענת, כי ניסיון טכנולוגי יכול לסייע, אבל המפעיל הוא קודם כל לוחם, וההפעלה אינה מורכבת יותר מאשר אמצעי לחימה אחרים. רק שכן צריך כאן כושר פיסי וממדים מסוימים: הרובוט עצמו שוקל כ-7-8 ק"ג, תלוי בתצורה, אבל ביחד עם ערכת ההפעלה והתרמיל מדובר על משקל לא זעיר בכלל של 13 ק"ג.
לכן, כמו בעלי תפקידים אחרים, כמו קשר ובעיקר מפעיל מקלע נגב, מדובר כאן על לוחם שמסוגל להתמודד עם המשקל הרב. לנושא המקלע קוראים בצה"ל "נגביסט" (שהחליף את המאגיסט הוותיק). ואיך יקראו למפעיל הרובוט? זה לא משהו שנקבע בפקודות מטכ"ל, אבל יש דברים שנקבעים בשטח. ולכן אחד ממקצועות הלחימה המבוקשים ביותר בצבא עומד להיקרא פשוט: "רובוטריק".
רק שהרובוטריקים הראשונים עדיין בטירונות. "למפעילים הראשונים יהיה תפקיד חשוב מאוד, שמחייב אותנו גם מבחינת ההכשרה שלהם", אומרת דנה. "הרובוט מספק לחטיבות יכולות חדשות. זה אמצעי שהמפקדים לא גדלו עליו ועדיין לא התנסו בו באימונים ולא בקרב. בניגוד להרבה אמצעים אחרים, המפקד לא יודע כאן יותר מאשר המפעיל הפשוט. לכן יש כבר עכשיו הרבה עניין גם מצד מפקדים לבוא, ללמוד ולהכיר. המצב הזה יחייב את המפעילים לשמש כנושאי הבשורה וכמי שלפחות בשנים הראשונות יהיו המומחים לשימוש בכלי - מה הוא יודע לעשות ומה לא, ומתי כדאי להשתמש בו. וברור שכמו בכל כלי חדש, ה'שטח' כבר יבוא עם רעיונות חדשים שאנחנו לא חשבנו עליהם. אנחנו רק בהתחלה של עידן הרובוטים".
הכתבה התפרסמה במוסף "ממון" ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
