הערבים נוהרים לבוסניה המוסלמית. והיא מודאגת
האביב הערבי סילק את מצרים ותוניסיה מרשימת יעדי הנופש המבוקשים, ואת מקומן הולכת ותופסת בוסניה. עשירי המפרץ נוהרים לסראייבו, קונים בתי קיץ ומזרימים כסף חיוני לכלכלה המקומית, אבל במדינה החילונית שבה רוב מוסלמי יש מי שדואג: עם הכסף באים גם בורקות וקניונים שאוסרים אלכוהול
עבדאללה א-סנוסי נהנה מהבריזה באתר נופש ליד סראייבו, שבו קנתה משפחתו דירה כדי לברוח מחום הקיץ בארצה, כוויית. הוא רק אחד מאלפי ערבים מהמפרץ שקונים לאחרונה נכסים בבוסניה, ושהשקעותיהם במדינה מפלגות את דעת הקהל המקומית.
עשירי המפרץ גילו את בוסניה ההררית, שמחצית מאוכלוסייתה מוסלמית, אחרי שהאביב הערבי ערער את היציבות ביעדי נופש מסורתיים אחרים כמו לוב, תוניסיה ומצרים. המגמה לוותה בהגדלת מספר הטיסות למדינה, בפתיחת אתרי נופש חדשים ובהסרת מגבלות הנוגעות לאשרות כניסה.
סוכני נדל"ן בבוסניה ואנשי עסקים מקומיים בירכו על התנופה הכלכלית שמביאים איתם העשירים הערבים למדינה, אבל בוסניה היא מדינה חילונית שבה מוסלמים רבים שותים אלכוהול ולובשים בגדים בסגנון אירופאי, ובנייתו לאחרונה של קניון חדש על-ידי משקיעים סעודיים, שהחליטו לאסור בו מכירת אלכוהול, מדאיגה את חלקם. ההופעות הראשונות במרחב הציבורי של בורקה, הבגד המכסה לגמרי את גופה של האישה המוסלמית, והופעתן של גלימות ערביות, מוסיפות לדאגה.
"אנשים מהמזרח התיכון באים לכאן בגלל הטבע, מזג האוויר הטוב ומחירי הנדל"ן והסחורות האחרות שהם נמוכים למדי", אומר סנוסי בן ה-28, העובד בענף התקשורת בכוויית. "מוסלמים רבים מרגישים שזה מקום טוב עבורם, הם מרגישים שהם נמצאים בין בני עמם, הם מרגישים כאן בנוח", הוא אומר באתר הנופש שנבנה על-ידי משקיע מכוויית ושנפתח בשנה שעברה. רוב יושביו הם מבקרים מהמפרץ.
מספר התיירים המגיעים לבוסניה מאיחוד האמירויות עלה ל-13 אלף בשבעת החודשים הראשונים של השנה. בשנה שעברה היה מספרם 7,265 בלבד, וב-2010 באו לבוסניה רק 65 תיירים מהאמירויות. לבוסניה אין לשכת תיירות לאומית מסודרת שיכולה לספק מידע מדויק מספיק, אבל לפי הערכות לא-רשמיות מספר התיירים הערבים שבאים לבוסניה הוא 60-50 אלף בשנה, וכרבע מהם רוכשים נכסים במדינה. התיירים האלה מזרימים כסף חשוב למדינה, שכלכלתה עדיין לא התאוששה מהמלחמות של שנות ה-90.
"הסרבים יתנתקו, הם לא רוצים מוסלמיסטן"
עם זאת, מוסלמים בוסנים רבים, המתפללים רק במסגד או בבית, נדהמו לראות קבוצה של גברים ערבים בגלימות מסורתיות מתפללת בחוץ באתר נופש פופולרי ליד סראייבו בשנה שעברה. אחרים כעסו כששמעו על הקניון במימון סעודי שאינו מגיש אלכוהול או חזיר. "אני לא שמחה שהם באים לכאן", אומרת אמינה, רוקחת מוסלמית מסראייבו בשנות ה-50 לחייה. "אני מודאגת מההשפעה שיכולה להיות להם על ילדינו אם הם יישארו כאן".
בוסנים רבים זוכרים עדיין את הלוחמים הערבים שנהרו למדינה בשנות מלחמת בוסניה, ב-1995-1992, כדי להילחם עם הבוסנים המוסלמים נגד הסרבים והקרואטים. הלוחמים ההם הביאו איתם נוסח נוקשה של האיסלאם. בסוף המלחמה הפסיקו כמה מסעדות ובתי קפה בעיר העתיקה, מימי האימפריה העותמנית שהתפרסה עד לבירה הבוסנית, להגיש אלכוהול ובשר חזיר, ותושבים אומרים כי לאחרונה המוצרים האלה נעלמו גם מתפריטיהם של בתי קפה אחרים.
עיסאד דורקוביץ', פרופסור ללימודי ערבית באוניברסיטת סראייבו, כתב בשבוע שעבר במאמר באתר החדשות "דפו" כי קניית הנכסים על-ידי תיירים מהמפרץ עלולה לפגוע באיזון הדתי והעדתי הרגיש בבוסניה. "לא מדובר כאן בתיירים שבאים והולכים אלא באנשים שנשארים באופן קבוע בנכס שלהם", הסביר. לדבריו הדבר עלול לעודד בקרב הסרבים בבוסניה רצון לנתק את החבל שבו הם חיים משאר בוסניה: "הם לא ירצו לחיות במוסלמיסטן".
סוכני תיירות ונדל"ן מתייחסים בביטול לדאגות האלה ואומרים כי המדינה צריכה לברך על הכסף המוזרם אליה כדי לשקם את הכלכלה. לדבריהם המבקרים הערבים באים רק בקיץ, כשהם רוצים לברוח מהחום בארצות מוצאם. "אני תוהה מדוע אנשים רבים כל כך מפקפקים בהשקעות הערביות במקום לנצל אותן", עומר עבד אל-מוסטפה, מנכ"ל סוכנות תיירות שמושבה בסעודיה. "לדעתי זה עצוב מאוד". רבים בענף
רוצים שבוסניה תשפר את חוקיה כך שיעודדו הגעה של תיירים ומשקיעים למדינה.
מירסדה גוסטבצ'יץ', העובדת בחנות ליד האתר שבו שוכן בית הקיט של משפחת א-סנוסי, אינה מבינה על מה כל המהומה. "לא אכפת לי שערבים באים לכאן – אני לא יודעת למה אנשים מודאגים מזה. זו מדינה שהחיים בה קשים ואנחנו משתוקקים להרוויח יותר כסף", היא אומרת.
לפנייה לכתב/ת 
