שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מאבק הגננת: "צריך יותר אנשי חינוך ממוצא אתיופי"
    רחלי אינגדאו חקרה את היחס בישראל לגננות עם צבע עור שונה, וגילתה שהורים רבים היו מעוניינים להעביר את הילדים לגן אחר. "זו שליחות", היא מסבירה. "רק מפגש בין תרבויות יקטין את הדעות הקדומות"

     

    מאבק הגננות האתיופיות: "זו שליחות"

    מאבק הגננות האתיופיות: "זו שליחות"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "במחקר שלי נמצא שהורים שלא חוו היכרות עם גננות ממוצא אתיופי אוחזים בדעות קדומות. אם הייתה להם אפשרות להוציא את הילד שלהם מגן שמנוהל על ידי גננת ממוצא אתיופי הם היו עושים את זה תיכף ומיד", כך אמרה היום (ב') רחלי אינגדאו בראיון לאולפן ynet, בעקבות מחקר שערכה לתואר השני שלה במכללת לוינסקי, על ההתמודדות של הורים וילדים עם מחזה נדיר יחסית בישראל: גננות יוצאות אתיופיה.

     

    המחקר של אינגדאו, גננת בעצמה, פורסם היום במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות". לדבריה, התגובות המופתעות – ולא פעם הפוגעניות – שסופגות היא וגננות אחרות, מגיעות לא רק מהורים: "למשל אני עם הילדים שלי מהגן בחצר. ילדים עוברים ואומרים להם: יש לכם גננת כושית. הילדים ניגשים אליי ואומרים: רחל, הם אמרו שיש לנו גננת כושית. אז אני מסבירה להם שזה כיף, איזה צבע עור יפה יש לי, זה כמו שוקולד".

     

    - עוד לפני המילים, ביום הראשון יש בטח את המבט התוהה או החושש.

    "ממש ככה. אני כל הזמן הולכת עם התחושה שצבע העור שלי זה כרטיס-הביקור הראשוני שלי ואני חווה כל מיני תגובות".

     

    - מה התחושה כשאת שומעת ורואה את התגובות האלה?

    "מרגיז אותי מאוד, כי המדד לא נכון מבחינתי. זה לא מדד אם הצבע שלי הוא כזה או אחר. המדד הוא אם יש לי הסמכה מתאימה, אם יש לי מספיק ניסיון בתחום, אם שמעו עליי".

    רחלי אינגדאו (צילום: דנה קופל) (צילום: דנה קופל)
    רחלי אינגדאו(צילום: דנה קופל)

    - החלטת לא רק להתעסק בתחושות אלא ממש ללכת לחקור את זה במסגרת התואר השני. מה גילית שם?

    "שהתחושות שלי ושל החברות אחרות שהן גננות ממוצא אתיופי הן אמיתיות".

     

    - הייתה לך שאלת מחקר וקיווית שההשערה תסתיים במסקנות קצת אחרות?

    "כשבחרתי לעשות את המחקר ידעתי שאולי אני אקבל תשובה כזאת. הכנתי את עצמי נפשית. זה לא פשוט, אבל אני מבינה שזה סוג של שליחות. אני צריכה לעשות את זה בשביל כל החברה,

    כדי שיכירו ויידעו, בשביל לנפץ את הדבר הזה".

     

    - אז איך פותרים את זה?

    "כשיהיו כמה שיותר היכרויות ומפגשים בין תרבויות, זה יקטין את העניין של הדעות הקדומות והסטריאוטיפים. צריך לאפשר שיהיו יותר אנשי חינוך ממוצא אתיופי ולתת להם את התמיכה בהתאם".

     

    - ומשרד החינוך מגבה אתכן?

    "מאוד. יש לי מפקחת מדהימה והיא מאחוריי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים