שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "הבן שלי לא עוסק בשום פעילות גופנית"

    ירין בן ה-8 לא אוכל כמעט פירות ולא עושה שום פעילות גופנית במהלך היום, מה שמדאיג מאוד את אמו. הדיאטנית רותי אבירי מסבירה איך לגרום לו להתנתק מהמסכים ואיך להתחיל לאכול בריא

    בשיתוף תנובה

     

    משפחת אלבז־וייס, באר־שבע

     

    בני הבית:

    אפרת אלבז־וייס (38), גרושה טרייה, סגנית מנהל סניף ברשת מועדוני בריאות וכושר גדולה, ירין וייס (8 וחצי), עולה לכיתה ג', וצ'ייסר (7), כלב מגזע שיצו ("אבל גברי ומחוספס").

     

    גירושים:

    לפני כחודשיים וחצי, לאחר כ־14 שנות נישואים, התגרשה אפרת מבעלה יובל וייס (38), מנהל סניפים ברשת גדולה למוצרי חשמל. "בחור מקסים ומוכשר", היא מגדירה אותו בחום.

     

    רוגבי (פוטבול אוסטרלי):

    ענף הספורט הקשוח והגברי שבו החלה אפרת את דרכה, והפכה לשחקנית היחידה בארץ. "כשהייתי בת 14 אדוארדו קברל עלה מארגנטינה לבאר־שבע, והקים בה קבוצת רוגבי עירונית.

     

    הרוב היו נערים, אבל הגיעו גם כמה נערות שפרשו מהר מאוד. אני שרדתי. ארבע שנים הייתי בנבחרת צוק איתן: אפרת היא אחותו של דורון אלבז, שהתפרסם כאשר במהלך מבצע "צוק איתן" הקים בהתנדבות על גבול רצועת עזה תחנת רענון לחיילים, שם דאג להם לכל טוב בסיוע מערך מתנדבים שגייס.

     

    טיפולי פוריות:

    באמצעותם נולד ירין. "מעולם לא הייתה לי בעיית משקל", אומרת אפרת, "אבל מאז הטיפולים כל הנושא הבריאותי השתבש, כולל המשקל".

     

    המהפך:

    עד לפני שנה הייתה אפרת הבעלים של עסק מצליח — "השוק של פרנצ'סקה" — לממרחי בריאות שפיתחה וייצרה בעצמה. שש שנים הפעילה את העסק, עד שסגרה. "השילוב של עבודה קשה המון שעות ביום, בשילוב הסטרס והגירושים, גרמו לי לסגור את העסק ולחזור לאהבה הבסיסית שלי — ספורט. התקבלתי לעבוד כמדריכה בסניף גדול של רשת מכוני כושר ובריאות, ובתוך זמן קצר קודמתי לתפקיד סגנית המנהל".

     

    ארוחת בוקר:

    אפרת קמה ב־05:30 ושותה כוס נס על חלב סויה, בלי סוכר. ירין מתעורר ב־07:00 ושותה כוס שוקו. לפעמים הוא גם אוכל קערית קורנפלקס עם חלב.

     

    ארוחת עשר:

    ירין לוקח לבית הספר כריך, לחם לבן עם טחינה. הוא מאוד אוהב טחינה, "יכול לחיות רק על זה", צוחקת אפרת. היא עצמה אוכלת ב־11 סלט קצוץ במשרד עם שתי כפות בורגול או עדשים.

     

    ארוחת צהריים:

    ירין אוכל בצהרון מנה בשרית עם תוספת אורז, פסטה, פתיתים או קוסקוס. "אני לא באמת יודעת מה הוא אוכל", אומרת אפרת, "הוא ממש לא מגוון ולא מנסה מאכלים חדשים". אפרת אוכלת בעבודה חזה עוף עם אורז או סלט עדשים עם בטטה. "אם לא הספקתי להכין ולהביא איתי אוכל אז אני קונה ירקות מוקפצים או סושי".

     

    ארוחת ערב:

    חביתה, סלט, גבינות, טוסט, ותמיד יתקבל אצל ירין בברכה גם לחם עם טחינה.

     

    פירות וירקות:

    ירין כמעט ולא נוגע. הירק היחיד שהוא מוכן לאכול, ורק עם הרבה מלח, הוא מלפפון.

     

    לא אוכל פירות וירקות. ירין ואמו אפרת (צילום: ישראל יוסף) (צילום: ישראל יוסף)
    לא אוכל פירות וירקות. ירין ואמו אפרת(צילום: ישראל יוסף)

     

    נשנושים:

    "יש בבית מגירה עם הכל", מודה אפרת. "המון חטיפים מלוחים. ירין אוכל חטיף כזה כל יום. מתוקים אין לנו בכלל. ירין הוא ילד של מלוח, ואני לא אוכלת סוכר".

     

    אוכל בחוץ:

    פעם בשבוע מזמינים פיצה, ופעם בשבוע מזמינים סושי.

     

    שתייה:

    אך ורק מים.

     

    ספורט:

    ירין מתמקד יותר ב"ספורט אצבעות" במשחקי האקס־בוקס, לדברי אפרת. "מדי פעם הוא זז ממקום ישיבה אחד לאחר", היא נאנחת. "הוא ממש לא פעיל. המרחק מבית הספר שלו אלינו הביתה הוא חמש דקות הליכה, אבל אוי ואבוי אם לא אגיע לאסוף אותו במכונית".

     

    אצל אבא:

    גם בימים שבהם נמצא ירין אצל אביו הוא אוכל את אותם דברים כמו אצל אפרת. "המאכל האהוב עליו הוא פסטה עם טחינה", מתארת אפרת, "וזה גם מה שהוא אוכל אצל יובל. לפעמים גם ג'חנון עם ביצה קשה".

     

    הכי מפריע:

    "לאורך השנים ויתרתי לירין על אכילת פירות וירקות, ועכשיו זה מציק לי", אומרת אפרת, "אצלי, גם בגלל הגיל, חילוף החומרים כבר לא כמו שהיה, וגם לי יש רגעים של בריחה לפחמימות ריקות".

     

      

    הורים רבים כמו אפרת מתלוננים שהילדים לא זזים מהמסכים ומסתבר שיש לא מעט דברים שאנחנו יכולים לעשות בקשר לכך:

     

    הדבר הראשון יהיה להכיר ולהודות בעובדה שילדים לא יעשו ספורט כי "זה בריא", אבל אולי כן ירצו לעשות ספורט כי "זה עוזר להם להיות גדולים וחזקים" או "להיראות טוב בעיניי המין השני", (תלוי בגיל כמובן..).

     

    הדבר השני יהיה להבין שילדים עושים דברים ומתמידים בד"כ רק באלו שגורמים להם הנאה ולכן צריך "לעבוד" בלמצוא לפעמים פעילויות יותר יצירתיות מ"חוג כדורגל", שאולי הילד לא אוהב גם אם כל החברים הולכים, כמו למשל רכיבה על סוסים או למצוא ילד גדול יותר, מעין חונך שיהווה דמות עבור הילד להזדהות איתה, שיעשה פעילות כלשהיא עם הילד מספר פעמים בשבוע.

     

    חשוב לדעת שאם אנחנו רוצים שהילד יעשה ספורט כי זה בריא, אנחנו בהחלט צודקים. לפעילות גופנית השלכות גדולות ומשמעותיות על הבריאות. אולם אם יש לנו ילד עם עודף משקל ואנחנו רוצים שיעשה ספורט כדי שירזה, אין מה לתלות בזה תקוות. מחקרים מראים שכדי שפעילות גופנית תעזור רק למנוע השמנה, עליה להיעשות 6 פעמים בשבוע, שעה בכל פעם ובעצימות גבוהה. רב הילדים כמובן לא יעמדו בזה.

     

    דבר נוסף שאני ממליצה זה לשנות את התפיסה שלנו מ"לעשות ספורט" או "פעילות גופנית", ל-"להניע את הגוף" ופשוט לנסות ליצר תנועות שלא היו שם קודם ויהיו קטנות ככל שיהיו. למשל ללכת ברגל, לרכוב על אופניים או על סקייטבורד, לשחק בכדור בפארק, לצאת לטיולים ארוכים או קצרים ליד הבית, להוציא את הכלב או אפילו רק להוריד את הזבל.

     

    בעניין הזה, אני ממליצה לאפרת להפגין יותר אסרטיביות וסמכותיות ולהנהיג חשיבה שונה שאומרת שאצלנו בבית עושים כל מה שמקדם את בריאותנו ולכן אצלנו בבית הולכים ברגל לבי"ס. אפשר ללוות אותם אם אנחנו חוששים שיילכו לבד או סתם מוצאים בזה זמן איכות להיות ביחד, אבל ברגל!

     

    ועוד קצת טיפים-

    ברמה של הדוגמה האישית, אפרת מספקת די והותר. היא באה מרקע של ספורט וחיה ונושמת ספורט אפילו בעבודתה כיום. אין ספק שירין סופג את האווירה של אהבת הספורט וגם אם כרגע אינה משפיעה, יש סיכוי טוב שתשפיע בעתיד על רצונותיו וחשקיו לעסוק בספורט כלשהו.

     

    בנוגע למשקל של אפרת, היא עברה מלהיות מדריכת ספורט לתפקיד ניהולי והייתי ממליצה לה לא לוותר לגמרי על ההדרכה שהיא כ"כ אוהבת ולמצוא את עצמה בתפקיד משרדי, אלא לשלב בין השניים.

     

    הדבר הכי בולט כדורש שינוי בתזונה של ירין זה דווקא החטיף המלוח היומי. חטיף כזה יכול לעתים להכיל חוץ מהרבה קלוריות ושומן, גם כ-50% מכמות המלח המותרת ביום. עודף מלח בתפריט מהווה גורם סיכון למחלות לב, לחץ דם ואפילו השמנה.

     

    אני ממליצה לאפרת לנסות להמיר את החטיף הקנוי למשל בפופקורן ביתי או בירקות שורש פרוסים דק וקלויים בתנור כמו צ'יפסים וכך גם לגעת קלות באי אכילת הירקות של ירין.

     

    בנוסף נראה שירין אוכל המון טחינה. טחינה היא אמנם שומן "בריא", אבל צריך לזכור שגם אוכל בריא יכול להפוך ל"לא בריא" כשהוא נצרך בכמויות גדולות מדי, ובוודאי אם אותו אוכל הוא שומן שגם מכיל הרבה קלוריות ועלול בעתיד גם לסכן בהשמנה.

     

    ילדים להורים גרושים נאלצים לעתים להתמודד עם שני בתים ועם שתי דעות, גבולות וחוקים שונים גם בענייני האוכל והתזונה ולמצוא עצמם מאוד מבולבלים. ברור שבמקרים כאילו ההורים לנסות להשיג מקסימום הסכמות כדי להעביר לילדים מסרים ברורים וחד משמעיים. לשמחתי במקרה של ירין, עושה רושם שאין בעיה כזאת.


    הכתבה מוגשת בשיתוף תנובה

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ישראל יוסף
    משפחת אלבז וייס. הילד לא עוסק בספורט
    צילום: ישראל יוסף
    צילום: יובל חן
    רותי אבירי
    צילום: יובל חן
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים