שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר: טיפול במים מסייע בהתפתחות פגים
    ד"ר חגית פרידמן הלכה עם בתה לחוג שחיית תינוקות אחרי הלידה, והחליטה לחקור את השפעת המים על פגים. לאחר מחקר בנושא היא אומרת: "פעילות מים יכולה לשפר את ההתפתחות העצבית של פגים"

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לידתו של פג היא לא פעם אירוע מורכב עבור הורים, אז מה עושים אחרי שהתינוק בא לעולם ואיך משפרים את בריאותו? מחקר חדש מגלה כי פעילות מים המותאמת לתינוקות צעירים שנולדו פגים יכולה לחזק את תפקודי מערכת העצבים ולקדם את התפתחות המוח. המחקר נערך על ידי ד"ר חגית פרידמן, מומחית בהתפתחות מערכת העצבים וחוקרת בבית הספר למדעי החברה והרוח במכללה האקדמית כנרת ובחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה.

     

    ד"ר פרידמן שערכה את המחקר בהתנדבות מלאה, מספרת: "כשנולדה בתי הקטנה חיפשתי מסגרת לבילוי זמן איכותי איתה, ומצאתי חוג לשחיית תינוקות. במהלך השיעורים שמתי לב להשפעה של העבודה במים על התינוקות וההורים, ובעקבות זאת החלטתי ללמוד את הנושא במשך כשנתיים, ובסיומן הוסמכתי להדרכת פעילות במים לתינוקות. משם החל המחקר בשיתוף עם כמה מחלקות במקביל במרכז הרפואי שיבא תל השומר: הבריכה השיקומית, מחלקת נוירולוגיה ילדים והפגייה".

     

    המחקר נמשך שנתיים והשתתפו 46 תינוקות - 23 בקבוצת ניסוי ו-23 בקבוצת ביקורת. טכניקת העבודה התבססה על תרגילים מותאמים לתינוקות ופגים, על פי השלב ההתפתחותי של התינוק. הפגים צולמו בוידיאו לפני ובמהלך הטיפולים במים, עד גיל 56 שבועות הריון (כלומר, עד גיל ארבעה חודשים מלידה במועד). הערכה התפתחותית של התינוק נעשתה לפי מאפיינים של תנועות ספונטניות של התינוק וקריטריונים נוספים. גיל הפגים לביצוע ההתערבות הטיפולית במחקר נבחר, כך שינוצל רוב חלון הזמן שבו יש למוח של הפגים גמישות גבוהה מאוד עם מעגלים מוחיים זמניים שמבססים את התפתחות קליפת המוח.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    שיפור ניכר במצב הפגים

    "כשאנחנו מתייחסים לפגים אנחנו מדברים על חוסר בשלות של כל המערכות אצלם בגוף, במיוחד מערכת העצבים שנחשפת לעולם הרבה לפני שהיא בשלה, הרבה לפני שהיא מוכנה וצריכה להמשיך את הליך ההתפתחות בתנאים פחות טובים מאשר ברחם", אומרת ד"ר פרידמן. "ואנחנו חשבנו וגם הראינו שבמחקר בעזרת ההתערבות במים אנחנו יכולים לתמוך ולשפר את התהליך ההתפתחותי של הפגים".

     

    ממצאי המחקר בכלים הנוירו התפתחותיים האלה העלו, כי פעילות מים יכולה לשפר התפתחות עצבית של תינוקות. כך למשל, כ-80%-90% מהפגים שקיבלו טיפול במים שיפרו את הציון הנוירו-התפתחותי שלהם בסיום תקופת ההתערבות במים, לעומת 20%-30% מהפגים שלא קיבלו טיפול במים. למשל, תינוק שאובחן עם סימנים מוקדמים של שיתוק מוחין, וסבל מנוקשות שרירים ומתח בגוף. במהלך הטיפולים במים הנוקשות של השרירים פחתה בצורה משמעותית והיה אפשר לקדם את התפתחות התינוק בעזרת תרגילים שונים במים כאשר הוא נהנה ולא סובל מכאבים.

     

    לתינוקת אחרת הייתה נטייה להעדיף צד אחד של שדה הראיה. הראש שלה היה מסובב ומוטה כל הזמן לאותו הכיוון. במהלך הפעילות במים אפשר היה בעדינות וללא התנגדות או כאב ותוך זמן קצר יחסית, לגרום לה לסובב את הראש גם לצד השני ולהפעיל את שני צידי הגוף באופן מאוזן יותר. תינוק אחר התעלם מהניסיונות של אימא שלו או של אחרים לתקשר איתו בתחילת תקופת הטיפולים במים, לקראת סוף התקופה הוא הגיב אל הסביבה.

     

    אולי יעניין אותך גם:

    - המתנות הכי הזויות שנשים קיבלו אחרי לידה

    - חושבים על יועצת שינה? לא בטוח שזה הפתרון

    - הורים לתינוקות? 9 המוצרים שיקלו על חייכם

     

    ממצאי המחקר הראו, כי פעילות מים המותאמת לתינוקות צעירים שבסיכון היא קודם כל התערבות בטוחה, שלא מגדילה סיכון לפגיעה בריאותית או לנזקים כלשהם כתוצאה מחשיפה למים בגיל מוקדם אצל תינוקות שנמצאים כבר ממילא בסיכון בריאותי. בנוסף, המחקר הראה כי פעילות מים מותאמת לתינוקות צעירים יכולה לשפר התפתחות עצבית של פגים.

     

    תנאים אופטימלים לתינוק במים

    "כאשר התינוק צף במים עם תמיכה, מערכות שמתפקדות לא בצורה אופטימלית מחוץ למים, משתחררות במרכאות, יכולות לתפקד טוב יותר", מסבירה ד"ר פרידמן. "גם הנשימה, גם מערכת העצבים, ואז גם אם אנחנו עושים מעט מאוד יחסית, כטיפול ההשפעה של זה היא מאוד גדולה. גם בחלון הזמן ההתפתחותי וגם בגלל היכולות של המים.

     

    - זה מאיץ את תהליך ההתפתחות אצל אותם תינוקות?

    "אני לא בטוחה שזה מאיץ, אני לא בטוחה שזה מה שאנחנו רוצים, להאיץ. די לנו שניתן את התנאים האופטימלים לתינוק מבחינת נשימה, מבחינת תפקוד מערכת העצבים. ביחד עם עוד כמה תרגילים שחושפים אותו למצבים שבגלל הגיל הצעיר שלו הוא עוד לא יכול להתנסות בהם מבחינה תחושתית, מבחינה תנועתית וזה כבר יעשה את העבודה".

     

    - אנחנו מדברים על פגים. זה אומר שהגיל האמיתי שלהם לא זהה לגיל של הלידה. מאיזה גיל את ממליצה להכניס את התינוק למים?

    "אנחנו במחקר לקחנו לעצמנו רף צעיר ביותר של 36 שבועות הריון, שזה כבר השלב שבו הפסקות הנשימה הספונטניות שאופייניות לפגים, נעלמות, לכן הנחנו שזה שלב שבו כבר לא מסוכן להכניס את התינוק למים".

     

    - כלומר אם התינוק נולד בשבוע 30 או 32 ממתינים 4 שבועות ואז מתחילים את הטיפול?

    "עד שבוע 36, ואז כבר בפגייה הכנסנו אותם למים".

     

    - וראיתם מייד את השינוי?

    "ראינו בהתנהגות את ההשפעה והיו לנו כמה תחנות זמן לאורך המחקר שבהן בחנו את ההתפתחות, כדי שתהיינה תחנות זהות בזמן לכל הפגיםן".

     

    - את ממליצה לעשות את זה לבד, או רק בליווי רופא או גוף מטפל מקצועי?

    "המחקר הזה כמובן לווה על ידי נוירולוג התפתחותי, על ידי רופאים ועל ידי אנשי מקצוע בתחום ההידרותרפיה. חשוב לעשות את זה בליווי, לעשות את התרגילים הנכונים, לעשות את המעקב הנכון, בוודאי".

     

    - אז מה השורה התחתונה, המלצתך להורים שכרגע נאלצים להתמודד עם פגים?

    "לחפש ולבקש את האפשרות לעבוד עם התינוק במים משלבים מוקדמים יותר".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet






     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    המערכות בגוף מתפקדות טוב יותר במים
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים