דרישת השרים מפייסבוק: להסיר מילים מסיתות

השרים שקד וארדן ממשיכים במאבק. מייסד פייסבוק צוקרברג והשר ארדן

מאז החלה אינתיפאדת היחידים, נערכו מגעים בין נציגי מנגנוני אכיפת החוק בישראל לבין נציגי פייסבוק במטרה לנטר תכנים מסיתים, בעיקר לאחר פיגועים. עם זאת, "הקו החם" שנוצר היה על בסיס וולונטרי מטעמה של פייסבוק - שאינה כפופה לחוק הישראלי - והדבר גרם לקשיים. במקרים רבים הסכימה פייסבוק להסיר תכנים, אולם היו מקרים שהחברה לא נענתה לבקשות. כתוצאה מכך הופצה בסוף מושב הקיץ של הכנסת הצעת החוק הממשלתית בנדון, "חוק הפייסבוק", וכן עברה בקריאה טרומית הצעת חוק משלימה של ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני) ואחרים שקוראת להטיל קנס כספי על מנהל אתר אינטרנט שלא יסיר תוכן המסית לטרור.

"חוק הפייסבוק", שנחשף לראשונה ב"ידיעות אחרונות", מציע כי ליועץ המשפטי לממשלה יהיה הכוח לבקש מבית המשפט המחוזי להורות על הסרת תכנים מסיתים מהרשת. בית המשפט יהיה רשאי, לבקשתו, להורות לחברות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל להסיר תוכן המהווה עבירה פלילית ושיש בו סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה.

"גופי טרור עושים שימוש פסול בזירת האינטרנט". שקד(צילום: גיל יוחנן)

השרה שקד מסרה: "אנחנו מפעילים היום כלי של 'דמוקרטיה מתגוננת'. טוב היה אילו לא היה צורך בחוק שכזה וספקיות האינטרנט היו פועלות באחריות גדולה יותר מזו הקיימת היום. גופי הטרור וארגונים פוגעניים עושים שימוש פסול בזירת האינטרנט. על מנת לבלום את ההתפשטות יש לפעול במהירות וביעילות ולעדכן את החקיקה הקיימת לאתגרים המקוונים החדשים העומדים בפנינו. ישראל נמצאת בחזית המאבק העולמי בטרור, וככזו, היא לא יכולה להישאר מאחור בחקיקה נגד תכנים פוגעניים".

השר ארדן אמר כי "חלק גדול מהמחבלים בגל הטרור האחרון שאבו השראה למעשיהם מההסתה ברשת,. מאחר שפייסבוק, לצערי, לא ממהרת להסיר תכנים מסיתים ורק חלק מהבקשות של משטרת ישראל להסרת תכנים נענה בחיוב - החוק הכרחי כדי לתת לגורמי האכיפה את הכלים הנדרשים להסרת תכנים שעלולים להוביל לטרור ורצח". 

ההערכה בקרב גורמי אכיפה בישראל היא שפייסבוק חוששת מהחוקים הממשלתיים המצויים בקנה, והיא מבקשת לסכל את החקיקה שעלולה להוביל אותה תדירות להשיב להליכים בבתי משפט. על פי הצעת החוק, בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו לחברות להסיר תוכן.

פייסבוק מסירה כיום תכנים שעל פי הקודים שלה ניתן לראות בהם הסתה מובהקת: קריאות עידוד לרצח, חטיפות ועוד, ודברי שבח למי שכבר ביצע פיגוע. כשמדובר בתכנים שישראל רואה בהם הסתה, הפנייה נעשית בקו החם ולעתים לא נענית. ניתן למצוא פוסטים והתכתבויות הקוראות בצורה ברורה למשתמשים להפוך לשהידים, וסרטוני הדרכה עם הוראות מדויקות ומפורטות לרצח. בין הסרטונים ניתן לראות תיעוד אימאמים במסגדים המסיתים בדרשותיהם לטרור, וסרטונים עם הנחיות ברורות כיצד לבחור סכין, להשחיזה ולהניפה, בצירוף הדגמות למקום הדקירה המיטבי.

תזכיר "חוק הפייסבוק" קובע כי אף שהעדיפות היא לקיים דיון במעמד שני הצדדים, בית המשפט רשאי לתת את הצו אף במעמד צד אחד, בהתקיים התנאים שבחוק, והמדינה גם תהיה רשאית לבקש מבית המשפט להציג מידע חסוי שלא בנוכחות ספקיות התוכן ובלי לגלות להן את תוכן המידע החסוי. בנוסף, בית המשפט לא יהיה כפוף לדיני ראיות, ויהיה רשאי לקבל ראיה שאינה קבילה במשפט. לאחר מתן הצו, עניין הסרת התוכן יפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

החוק יעמוד לצד האפשרויות הפליליות - ולא כחלופה להן. בשונה מהדין הפלילי המכוון נגד מפרסם התוכן ותוצאתו ענישת המפרסם, הכלי המוצע נועד לאפשר התמודדות יעילה ומהירה עם התוכן המזיק עצמו, על מנת להקטין את הסיכון הנשקף ממנו. השרים שקד וארדן נפגשו לפני כחצי שנה עם בכירים בפייסבוק העולמית, והדגישו כי בגל הטרור האחרון נמצא קשר ישיר בין הסתה ברשת לבין ביצוע הפעולות המכונות "טרור היחידים".

בדברי ההסבר לתזכיר החוק נכתב כי "ההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בשנים האחרונות והשימוש הגובר ברשת הפכו כלי חשוב להגשמת הזכות החוקתית לחופש הביטוי, המהווה אבן יסוד לשיטת המשטר הדמוקרטית בישראל. לצד זאת, יש המנצלים את הרשת לביצוע עבירות פליליות חמורות, כגון פרסום דברי הסתה לאלימות או לטרור, עבירות מין ועוד. לעתים, בשל המאפיינים של האינטרנט והרשתות החברתיות - הנגישות, האנונימיות, ועוד - פרסומים מסוימים עלולים לגרום לנזק משמעותי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה".