שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "המירוץ למיליון": שלום, ותודה על הפיצוחים
    כל כך הרבה חוקי יקום התכופפו במהלך העונה הזו, למה הם לא הצליחו להציל את יעל ויוסיאל? חבל, הגיע להם לרוץ עד הגמר. בינתיים עמית ורז מוכיחים שקיבוץ מכין אותך לכל הדברים החשובים בחיים

     זה היה עצוב. עצוב מאוד. דווקא כשהיה צריך אותה הכי דחוף על אמת, נקודת הסיום ללא הדחה בדיוק הסתכלה לצד השני ונאלצתי להיפרד מהפייבוריטים שלי, יעל ויוסיאל. לכל אורך תלת-הפרק בשבוע הזה ניסיתי לפשפש בטסטמוניות ולהבין מבין השורות אם אכן הספוילרים צדקו והם הלכו הביתה ולא הצלחתי. חוץ מהעיניים האדומות של יעל לא זיהיתי כלום, ומאיפה לי לדעת שהיא באמת בכתה ולא, נגיד, סתם נתקעה בלי סטילה?

     

    ההדחה מהמירוץ

    ההדחה מהמירוץ

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    האם אתגעגע ליעל ובעיקר, לטס פייס איט – ליוסיאל? האם טוקטוקים נוסעים לאט? ברור שכן. למירוץ אמנם יש תאריך סיום (26 בספטמבר, הכינו מראש את תקרובת הפרסומות האהובה עליכם) אבל כל כך הרבה חוקי יקום התכופפו במהלך העונה הזאת שאני לא רואה סיבה למה שרשת לא תמשיך את העונה גם אחרי הגמר. ואין ספק שהיא תחסר מאוד את שיחות האייר-טלפון ליוסיאל, את המצוד אחרי הגבר של יעל, את האופן שבו לכל דבר בחיים יש מקבילה בעולם הפיצוחים.

     

    נעמתם לנו מאוד ()
    נעמתם לנו מאוד
     

    זאת הייתה משימת המחסום שעלתה להם ביוקר. וזה עצוב כי הבחירה של יעל נועדה לשמור את יוסיאל כרזרבה למשימות מחסום עתידיות, אבל היא הובילה לזה שלא יהיו להם משימות עתידיות, מחסום או לא, וחבל. נעמתם לי מאוד, שניכם. הגיע לכם להגיע לגמר אחרי כל העצורים וקללות המוניות ומפחי הנפש שספגתם במהלך העונה הזאת. אבל אתם עוד צעירים ויש לכם עשרת-אלפים שקל לפוצץ (למה שלא תצאו לחופשה בקמבודיה כמו ש"המירוץ" ממליץ? היא אמנם לא מעצמת ג'ודו אבל קורים שם דברים מדהימים כמו ג'וקים בשמן עמוק והמון מדרגות), ושמעתי שליעל כבר יש חבר ויוסיאל כבר התקבל לבית ספר למשחק ויאללה, תגידו תודה שלא ביילין כותב את הטור הזה.

     

    את המקום הראשון לקחו שוב עמית ורז, שכרגע חזרו לדרגת פייבוריטים. אמנם השתן קצת עלה להם לראש במשימת הרפסודה אבל הם חטפו חזרה מהר מאוד כשיצאו ממנה אחרונים ובכלל, זה היה לפני מאה שנה, מי זוכר. הם גם אכלו לא מעט קש בפרקים האלה למרות שכל המשימות בלי יוצא מן הכלל הן משימות שתפורות עליהם כי הן דורשות כוח פיזי או קואורדינציה או חמש יחידות בדקדוק לטיני, וזה כמו בגד"ש או כמו בדגייה וכמו בשומר הצעיר ובכלל מסתבר שקיבוץ מכין אותך לכל הדברים החשובים בחיים, אולי חוץ מהפרטה.

     

    עמית ורז. בגד"ש קשה יותר ()
    עמית ורז. בגד"ש קשה יותר
     

    שלושת הפרקים הרצופים האלה המחישו שני דברים. הראשון - פרסומות זה באסה. השני – התזוזות התכופות והקיצוניות בהיררכיה של הזוגות בתוך המשימות כבר מעידות על סוג של חולי. זוגות שמגיעים אחרונים למשימה ויוצאים ממנה ראשונים או שניים ולהיפך הם כבר לא מקרה נדיר. באופן כללי אין לי התנגדות למתח בסדרות ריאליטי וגם לא לריבוי משימות, האורך של הפרקים מצריך את זה וזה עדיף על מריחה.

     

    הבעיה שלי מתחילה כשההיררכיה הזאת נבנית בצורה כמעט אקראית. כשהזוגות משחקים "כיסאות מוזיקלים", מתרוצצים קרוב יותר או פחות לכסאות והשאלה היא רק על איזו משימה תיפול נקודת הסיום. אני מנחשת שהסיבה היא הצפה של משימות מזל. כבר הפסקתי להתלונן (רק פה, כן? בלב אני ממשיכה) על דילול כמעט מוחלט של משימות אקסטרים, אבל כשאין לך כסף לאקסטרים או למשימות מורכבות יותר ואין לך מספיק סוגים של משימות (מחסום, צומת, קיצורי דרך ושאר סוגי משימות שנופנפו מהפורמט המקורי), אתה יותר ויותר נוטה להישען על מתח קל שנובע ממשימות מזל, והזוגות זולגים בהתאם ממשימה למשימה. זה אולי הולם מדינה (סליחה, מעצמת ג'ודו) שמאמינה שסמסים לרב יביאו מדליה או מתעקשת שאסונות קורים כי השבת חוללה, אבל למירוץ הם לא ממש מועילים.

     

    בפרק הבא: חתיכות בבגדי ים במושבת העונשין בחצי הגמר.

     

    ג'וזי ואלכס. אוהבים כסף ()
    ג'וזי ואלכס. אוהבים כסף
     

    בקטנה:

    "אי אפשר להחליף אבא כמו שאי אפשר להחליף קבוצה" – עמית, שדרך אגב החליף קבוצה מגליל עליון ומשם לבאר שבע ומשם לחולון. אז איפה היינו?

     

    "ההפקה עשתה כסף יפה" – לי על משימת הג'וקים. ההפקה בתגובה: השקענו את הכסף במלגה למתולתלות צעירות.

     

    "אנחנו מאוד אוהבים כסף, אם לא, לא היינו מגיעים למירוץ למיליון" – הצרפתים ברגע מרענן של כנות. מה, לא באתם לפה לעשות חברים?

     

    "עם אמא הייתי מגיע" – רז יודע באיזה צד של המשפחה מרוחה החמאה.

     

    "דג, כל כמה ימים הוא מת" – אביב בתזה חדשה שמשלבת בין תורת האבולוציה לניו אייג'.

     

    "אני יודעת דבר אחד על קמבודיה: אנג'לינה ג'ולי מעמיסה פה ילדים" – טל, אתה רואה בנט? חמש יחידות בתורת הסלב זה לא פחות חשוב.

     

    "אתה אוכל את הכריות, אחי" – ג'וזי לאלכס. That's what he said!

     

    "זוג פרסים הולכים הביתה על משימה של מטבעות" – שירת הברבור של יעל שהפגיזה באבחנה עדתית, כי לה מותר.

     

    "מישהו החליף בטעות בנזין וסולר, ומת" – יעל רגע לפני הסוף, משתוקקת לנס. ברור, זה קורה לי כל הזמן. היו שלום, צהובים!

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים