אפקט "ברקזיט": יהודי בריטניה רוצים אזרחות גרמנית
חרדת הפרישה מהאיחוד האירופי הובילה יהודים בממלכה לשגרירות הגרמנית, בדרך לדרכון. הם מודעים לרגישות המשפחתית ולא רוצים להתנתק מהיבשת: "אמא מתהפכת בקבר, אבל חשוב שהדלת תישאר פתוחה"
בשביל הרבנית הלונדונית ג'וליה נוברגר, להחלטה הדרמטית של בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי היה היבט אישי במיוחד: היא החליטה להשיג אזרחות גרמנית, למרות העבר הכואב של משפחתה תחת המשטר הנאצי.
ג'וליה, כמו יהודים בריטים אחרים, הגיבה בבהלה להכרעה במשאל העם. הם החליטו לנצל את החוק הגרמני שמאפשר לאלו שנשללה מהם אזרחות גרמנית בין 1933 ל-1945, ולצאצאציהם, לקבל אותה בחזרה.
"זה היה ה'ברקזיט' שגרם לי לעשות את זה. עכשיו באמצע שנות ה-60 שלי, אני מרגישה כאילו עשיתי את הפיוס שלי עם גרמניה והצעד הזה רק יקרב אותי", אמרה ג'וליה. ב-1937 ברחה אמה של ג'וליה מגרמניה והגיעה לבריטניה. דרכון גרמני יבטיח לג'וליה גישה מלאה לאיחוד האירופי ויתרונותיו, שיישללו מהבריטים אחרי יישום ה"ברקזיט" - חופש לנסוע ולעבוד בכל 27 מדינות הגוש.
כ-260 אלף יהודים חיים בבריטניה. חלק מהם מתנגדים נחרצות לרעיון לבקש מגרמניה אזרחות. גם בשביל ג'וליה הבקשה רגישה ביותר לנוכח ההיסטוריה. "הבת שלי שאלה אותי 'למה את רוצה לעשות את זה אחרי כל מה שהם עשו לנו?'", אומרת נוברגר, רבנית בכירה בבית הכנסת של מערב לונדון וחברה בבית הלורדים. "עמוק בפנים יש בי גם גרמנייה", היא מסבירה.
בקשת האזרחות של ג'וליה נמצאת בתהליך. הדרכונים הישנים של סבה וסבתה מצד אמה נמצאים אצלה. על כל אחד מהם מופיע נשר שחור, צלב קרס והאות J באדום – שמסמנת כי מדובר בדרכון של יהודי. משרד החוץ הגרמני אמר כי מאז משאל העם ביוני השגרירות בלונדון קיבלה כ-400 פניות בנוגע לאזרחות גרמנית - בהשוואה ל-20 בלבד בשנה שעברה.
כמו יהודים אחרים שרוצים להשיג אזרחות גרמנית, גם נוברגר מתכוונת להישאר בבריטניה. היא אחת ממספר בני משפחה שנמצאים בעמדות בכירות בממלכה – בעלה הוא אקדמאי מוביל וגיסה הוא נשיא בית המשפט העליון.
יותר מ-17 מיליון בריטים הצביעו ב-23 ביוני בעד יציאה מהאיחוד האירופי מסיבות רבות, בהן כמיהה לשלוט במספר המהגרים שמגיעים לממלכה. מנגד הצביעו 16 מיליון בעד הישארות. רבים מהם חרדים לגבי ההשלכות של היציאה מהאיחוד האירופי. הרשויות בדאבלין דיווחו על בקשות אזרחות רבות של בריטים ממוצא אירי אחרי משאל העם.
בכנס שנערך לאחרונה בהשתתפות כמאה חברים של "איגוד הפליטים היהודים" בלונדון דנו החברים בצעדים שאחרי ה"ברקזיט" וברעיון להשיג אזרחות גרמנית. מייקל ניומן בן ה-41, אמר כי "בהתחלה הרעיון זעזע רבים. כולנו לא יודעים מה יהיה בעתיד ורוצים להבטיח שלנו, ובעיקר לילדינו, עדיין תהיה גישה לאירופה".
"כשהילד הגיש בקשת אזרחות הזדעזעתי"
הצעירים היהודים רואים באזרחות גרמנית צעד פרקטי. למבוגרים ניצולי השואה או בני הדור השני כמובן שהמהלך קשה הרבה יותר. "כשהילד שלי אמר לי אחרי ההצבעה שהוא הגיש בקשה (לאזרחות) הזדעזעתי ואמרתי שאמא שלי מתהפכת בקבר", אמר פרנק הארדינג, בשנות ה-70 לחייו. הוריו נמלטו לאנגליה בסוף שנות ה-30.
פרנק מספר שההחלטה של בנו הרגישה לו בהתחלה כמו בגידה בהוריו, שהחרימו מוצרים גרמנים ולא הכניסו אותם אף פעם הביתה. עם זאת הוא אמר שכעת הוא מבין את ההחלטה של בנו, וחושב שזה חשוב שהדלת לאירופה תישאר פתוחה לדורות הבאים. "זו בהחלט צורה של פיוס, אבל עדיין לא החלטתי אם גם אני אגיש בקשה", אמר הארדינג.
"איגוד הפליטים היהודים" מעריך שכ-70 אלף יהודים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה הגיעו לבריטניה לפני שמלחמת העולם השנייה פרצה. לאוסטריה יש חוק שזהה לחוק הגרמני לחידוש האזרחות,
אך הרשויות בווינה לא הגיבו לבקשות לפרסם מידע על מספר הבקשות בבריטניה מאז משאל העם.
מספר בקשות האזרחות עשוי לעלות בהמשך. רבים מהמשתתפים בכנס של "איגוד הפליטים היהודים" בלונדון אמרו כי הם מחכים שתנאי היציאה של בריטניה מהאיחוד יתבהרו לפני שיקבלו החלטה סופית. המו"מ על התהליך עדיין לא התחיל, וצפוי להימשך שנתיים. אנטוני גרנוויל, סופר ובן לפליטים יהודים מאוסטריה, אמר כי אינו בטוח שבקשות האזרחות היו רבות כל כך בזמנים רגילים. "ה'ברקזיט' גרם ליהודים הבריטים לשקול את האפשרות הזו".
לפנייה לכתב/ת 
