אפורות רק על המפה. המדינות שיכריעו - טראמפ או קלינטון
טקסס, קליפורניה, ניו יורק, אילינוי, אורגון ומיסיסיפי - אף אחת מהן לא תקבע את זהות הנשיא הבא, והדבר נכון לגבי רוב המדינות בארה"ב. אז מי כן קובע? הכירו את קומץ המדינות שמתנדנדות מדי בחירות עד ההצבעה בקלפי. המפתחות בפנים
המדינות הכחולות הולכות עם הדמוקרטים, האדומות עם הרפובליקנים, ורק האפורות עדיין מתקשות להחליט - אבל הן אלה שיכתירו את הנשיא או הנשיאה הבאים של ארצות הברית : קשה לשים את האצבע על הרגע שבו כל זה התרחש, אבל נתוני הסקרים האחרונים משקפים עבור הילרי קלינטון את תחילתה של מפולת פוליטית, לא פחות. המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב מאבדת תמיכה בקרב אוכלוסיות שהכרחיות לניצחונה, אלה שבנו את קואליציית הניצחון של ברק אובמה בקמפיין 2008 ועשו היסטוריה כשנתנו יד לבחירת נשיא שחור ראשון בתולדות ארה"ב.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
קלינטון מאבדת תמיכה בקרב היספנים וצעירים, ובאופן די מפתיע גם בקרב שחורים. סקר של העיתון "לוס אנג'לס טיימס" חשף כי התמיכה במועמד הרפובליקני דונלד טראמפ בקרב שחורים עלתה משלושה אחוזים ל-19.6 אחוזים. עלייה דרמטית זו התרחשה לאחר שטראמפ הודה לראשונה כי "אובמה נולד בארצות הברית, נקודה".
במשך שנים נלחם טראמפ נגד אובמה, בין היתר על ידי הפצת טענות שהוא נולד בקניה ולא בארה"ב. איל הנדל"ן מניו יורק אף מימן חוקרים ועורכי ספרי שוליים כדי שיחפרו באדמות אפריקה במטרה להביא בדל של הוכחה לטענתו. אלא שהם לא הצליחו במשימתם משום שאובמה נולד בהוואי. ברגע שטראמפ שם סוף לסיפור הזה והצהיר שאובמה הוא יליד ארה"ב, הוא הצליח להרגיע את זעמם של השחורים כלפיו, שכעת נרתעים ממנו פחות.
רוצה להיות נשיא? תנצח באוהיו
אוהיו היא מדינה גדולה וחשובה במערב התיכון שמהווה לפעמים את לשון המאזניים במערכות הבחירות לנשיאות. מאז 1972, כל מועמד שנבחר לנשיאות ניצח במדינת אוהיו וגרף את האלקטורים שלה. שום מועמד רפובליקני לנשיאות לא הגיע לבית הלבן מבלי לנצח באוהיו. במערכות הבחירות ב-2000 וב-2004 ניצח ג'ורג' בוש הבן את אל גור וג'ון קרי, ובבחירות ב-2008 וב-2012 גבר ברק אובמה על המועמדים הרפובליקניים ג'ון מקיין ומיט רומני. על פי ממוצע הסקרים האחרון, טראמפ מוביל על פני קלינטון באוהיו בפער של פחות משני אחוזים, שלא מבטיח לו את הניצחון במדינה.
קולורדו נחשבה במשך שנים רבות למדינה שמרנית שהעניקה את קולה למועמדים הרפובליקניים, אולם בשנים האחרונות היא משכה אליה אוכלוסייה היספנית גדולה, שבדומה למיעוטים אחרים בארה"ב מצביעה לרוב לדמוקרטים, אך נכון לעכשיו המרוץ צמוד ביותר במדינה זו כשיתרונה של קלינטון הצטמצם מעשרה אחוזים לפחות מארבעה אחוזים.
מישיגן, פנסילבניה וויסקונסין נכנסו במערכת הבחירות האחרונה לרשימת המדינות המתנדנדות, אף שהרפובליקנים לא זכו במישיגן ובפנסילבניה מאז 1988 (בוש האב גבר על מייקל דוקאקיס הדמוקרטי), ובוויסקונסין מאז 1984 (רונלד רייגן גבר על וולטר מונדייל). הסיבה לכך פשוטה: המרוץ בין טראמפ לבין קלינטון במדינות אלה די צמוד ויכול להסתיים בניצחון של כל אחד מהם.
בשתי מדינות מתנדנדות אחרות, צפון קרוליינה (15 אלקטורים) ופלורידה (29 אלקטורים), טראמפ מוביל על פני יריבתו. קלינטון אמנם מובילה בפנסילבניה (20 אלקטורים), אבל גם במדינה זו הפער מצטמצם. בשל העובדה שיש בה ציבור גדול של גברים לבנים חסרי השכלה אקדמית, קבוצת התמיכה הגדולה ביותר של טראמפ, מעריכים הסוקרים כי אם תימשך המגמה הכללית של ירידה בפופולריות של קלינטון, הרי שהיא בהחלט לא יכולה לישון טוב בלילה בקשר לפנסילבניה.
דבר נוסף שוודאי מדאיג את המטה של קלינטון הוא שבכל מדינות המפתח היא מאבדת תמיכה בקרב צעירים והיספנים.
סקר ארצי שערך מכון Quinnipiac מראה כי בקרב צעירים עד גיל 34, קלינטון מובילה על פני טראמפ בפער של חמישה אחוזים. רק לפני חודש היא הובילה בקרב אוכלוסיה זו בפער של 24 אחוזים.
באוהיו (18 אלקטורים), מדינה מתנדנדת הנחוצה לניצחון של כל אחד מהמועמדים, איבדה קלינטון בחודש אחד שישה אחוזים של תמיכה בקרב הצעירים. במדינת מישיגן, גם היא מדינת מפתח חשובה, הובילה קלינטון לפני חודש בקרב צעירים בפער של 24 אחוזים, וכעת הוא עומד על שבעה אחוזים בלבד.
טראמפ חייב לנצח בפלורידה
המספרים הנמוכים של המועמדת הדמוקרטית בקרב צעירים במדינות המפתח מהווים בעיה גדולה לקמפיין שלה. כדי להבין עד כמה קולות הצעירים נחוצים לניצחון צריך להתבונן בתוצאות בחירות 2012: אובמה קיבל אז 60 אחוזים מקולות הצעירים ויריבו הרפובליקני מיט רומני קיבל 37 אחוזים בלבד. הקולות של הצעירים הזולגים מקלינטון עוברים בעיקר לשני המועמדים של המפלגות הקטנות, גארי ג'ונסון מהמפלגה הליברטריאנית וג'יל סטיין מהירוקים, אבל שני אחוזים מהם עוברים לטראמפ - וכאשר מדובר במדינת מפתח זה יכול להיות קריטי. מסיבה זו פנה אובמה בסוף השבוע בקריאה נרגשת לצעירי ארה"ב ללכת ולהצביע עבור קלינטון, ואמר כי אם לא יבחרו בה יהיה זה עלבון עבורו. כך עשתה גם רעייתו מישל אובמה. בכלל, בני הזוג הנשיאותי הפכו מעתה ועד ליום ההצבעה ב-8 בנובמבר לחיילים ממושמעים בקמפיין של קלינטון והודיעו כי יופיעו כמה שיידרש והיכן שירצו בהם.
כדי לנצח בבחירות לנשיאות ארה"ב צריך אחד המועמדים לזכות ב-270 אלקטורים. טראמפ לא יכול לנצח בלי פלורידה, אוהיו ופנסילבניה. אובמה ניצח בשלוש מדינות אלה פעמיים, ב-2008 וב-2012. אף מועמד רפובליקני לא ניצח כאמור בפנסילבניה בשלושת העשורים האחרונים. אולם, אם טראמפ ינצח בפלורידה ואוהיו, עדיין יש לו מסלול להשיג 270 אלקטורים גם אם יפסיד בפנסילבניה. לשם כך הוא צריך לנצח בווירג'יניה.
וירג'יניה, "האימא של הנשיאים", לא בכיס של קלינטון
וירג'יניה, המכונה "האימא של הנשיאים" בשל העובדה ששמונה נשיאים לשעבר נולדו בה, בהם ג'ורג' וושינגטון, תומס ג'פרסון וג'יימס מדיסון, היא מדינה שמרנית וכפרית ברובה, ששבשנים עברו העניקה את תמיכתה בעיקר למועמדים הרפובליקניים. אולם, הבנייה החדשה במדינה והשינויים הדמוגרפיים בחלקה הצפוני, בפרברי וושינגטון הבירה במקומות שבהם ממוקמים מבני ממשל פדרלי רבים, הביאו לזרימה של ציבור ליברלי ומשכיל לווירג'יניה. בעזרת ציבור זה הצליח אובמה לבצע מהפך ב-2008 ולנצח את ג'ון מקיין בפער משמעותי (52 אחוזים מול 46 אחוזים), ובבחירות לאחר מכן ניצח גם את הרפובליקני מיט רומני (51 אחוזים מול 47 אחוזים). טראמפ מקווה לחזור על הישגיו של ג'ורג' בוש הבן במדינה - הוא ניצח בה פעמיים - ולעשות מהפך בעצמו, אם כי כרגע קלינטון מובילה עליו ביתרון קטן, ובמדינה מכהן מושל דמוקרטי, טרי מק'אוליף, שוודאי שלא יקל על המועמד הרפובליקני להשיג את יעדו.
טראמפ צריך לנצח גם בנוואדה (6 אלקטורים), קולורדו כאמור, אייווה וצפון קרוליינה, ואם רק לפני שלושה שבועות נראה היה שדרכו לניצחון בבחירות חסומה, הרי שאירועי השבועות האחרונים הפכו אותה לאפשרית.
צפון קרוליינה - המדינה הכי לא צפויה בבחירות?
צפון קרוליינה תהיה כנראה גם בבחירות הקרובות אחת המדינות הכי לא צפויות בתוצאה הסופית שתתקבל בה. ב-2012 ניצח בה מיט רומני את הנשיא המכהן אובמה, שארבע שנים קודם לכן ניצח בה את ג'ון מקיין. אף שבצפון קרוליינה אוכלוסייה אפרו-אמריקנית גדולה ולבנים עם השכלה אקדמית, שנוטה לתת את תמיכתה לקלינטון, טראמפ מצליח לתת לה קרב ובכמה סקרים מוביל עליה במדינה.
בשלושת השבועות האחרונים מעדה קלינטון והתמוטטה תרתי משמע: היא הסתבכה באמירה מעליבה כשכינתה את מחצית מתומכי טראמפ "המגונים", גזענים ושונאי זרים, וכעבור יומיים נפלה בטקס לזכר פיגועי 11 בספטמבר בניו יורק, נעלמה לכמה שעות ורק לאחר מכן התברר שהיא נחה בבית בתה צ'לסי ושאובחנה כמה ימים קודם לכן בדלקת ריאות, אבל לא טרחה לספר על כך לתקשורת. כל זה הצטרף לבעיות הידועות של קמפיין הבחירות של קלינטון. היא נתפשת כמועמדת חלשה, לא מצליחה לייצר התלהבות ולהדליק את הרחוב, והרגשות השליליים כלפיה רבים - כ-60 אחוזים סבורים שהיא אינה אמינה. רגשות אלה הלכו והתעצמו בעקבות פרשת המיילים, שאף שאינה מובנת על כל פרטיה לציבור, הרושם שנותר בעיקר הוא שקלינטון היא לא אדם שאפשר לסמוך עליו.
אף שלטראמפ יש כאמור מסלול לנצח בבחירות, הוא לא יוכל להגיע ל-270 אלקטורים אם קלינטון תנצח בשתי המדינות הגדולות וירג'יניה ופלורידה ובנוסף תחזיק אצלה גם את פנסילבניה.
בפלורידה, "מדינת השמש", שהזוכה בה יגרוף 29 אלקטורים, יש שני ציבורים גדולים שמכריעים: הלבנים חסרי ההשכלה, שהולכים עם טראמפ, וההיספנים שברובם הולכים עם קלינטון, אבל כעת נרשמת זליגה של חלק מהם לעבר טראמפ. אליהם יש להוסיף את קולות המצביעים העצמאים, שמהווים כ-30 עד 40 אחוזים מהבוחרים. מסיבה זו מנסה טראמפ להציג את עצמו בימים האחרונים כאדם מתון.
מאז שנת 1972, מי שניצח במדינת פלורידה ניצח בבחירות לנשיאות - פרט לשנת 1992 שבה ניצח הנשיא ג'ורג' בוש האב, אבל הפסיד לביל קלינטון בבחירות. בשתי מערכות הבחירות ב-2000 וב-2004 ניצח בפלורידה ג'ורג' בוש הבן (את אל גור וג'ון קרי, בהתאמה), ובשתי מערכות הבחירות האחרונות (2008 ו-2012) שבה המדינה הדרומית לידיים דמוקרטיות עם ניצחונותיו של אובמה על מקיין ורומני. נכון למרוץ הנוכחי, קלינטון וטראמפ מנהלים מרוץ צמוד ביותר בפלורידה על קולותיהם של ההיספנים, הגמלאים הרבים שמתגוררים בה וכן היהודים שאף שמהווים אחוז קטן יחסית משיעור האוכלוסייה (4-3 אחוזים) מצביעים בשיעור גבוה בבחירות לנשיאות.
מחר (יום ב') בלילה ייערך העימות הראשון מתוך שלושה בין המועמדים לנשיאות ארה"ב. עימותים אלה אמורים לספק הזדמנות נוספת למועמדים להפוך את הקערה על פיה ולצאת ממצב של מרוץ צמוד ולהגדיל את הפער. אם בעימותים לא תירשם נקודת מפנה לטובת אחד המועמדים הרי שמה שעשוי להכריע את הכף הוא יום הבחירות עצמו: להילרי קלינטון יש מערכת משומנת היטב של אנשי מטה ומתנדבים בכל אחת ממדינות המפתח בארה"ב. לטראמפ יש מעט מאוד ביחס לקלינטון משום שהוא חשב שהוא ורק הוא לבדו יכול לנהל קמפיין לנשיאות ובה בעת להיות המועמד.
לפנייה לכתב/ת 
