בעיות ראייה או קשב וריכוז? כך תבחינו
אם הילד מתחמק משיעורי בית, מאבד ריכוז מהר במהלך השיעור וסובל מחוסר שקט, יכול להיות שיש לו בעיית ראייה. איך נדע שהוא לא רואה טוב ומתי כדאי לקחת אותו לבדיקה? סימנים שכדאי להכיר
בשיתוף מכבי ממבט ראשון
מרגע שתינוק יוצא אל אוויר העולם, עיניו מתפקדות כמצלמות לכל דבר שמעבירות את התמונה למוח ושם מפוענח ונאגר המידע החזותי שנאסף. כשהמידע החזותי אינו זורם כשורה אל תאי המוח ומונע מהם למעשה להתפתח, עלולות להיווצר שלל לקויות שעשויות להעיב על איכות חיי הילד במידה ולא יאובחנו ויטופלו בזמן.
"ילד שסובל מבעיות ראייה מאבד את היכולת לעבד את המידע ולקשר את מה שהוא רואה עם המידע שנמצא במוחו. כתוצאה מכך, מהר מאוד הוא מאבד עניין ונוצר מצב של בלבול במאגר הזכרון שלו, תופעה שגורמת לו למשל להפריע בכיתה", מסביר האופטומטריסט אבי לויה מ'לויה אופטומטריה', רשת מכבי ממבט ראשון. "בדיקת ראייה מקיפה היא הדרך הטובה ביותר לאבחן אם מדובר בבעיית התנהגות או בבעיית ראייה, ואת סוג הטיפול הנדרש".
כתיבה איטית ומרושלת
"להורה ולמורה יש חלק חשוב באבחון ליקויי ראייה", אומרת האופטומטריסטית מיכל ברקו, בעלת מכון 'קשר עין', רשת מכבי ממבט ראשון. "כל פעם שמתעורר משהו חשוד אצל ההורה, משהו שלא נראה לו, אסור להתמהמה, אלא פשוט לקחת את הילד לבדיקה".
ברקו מונה מספר סימנים המעידים לליקויי ראייה אפשריים בגיל בית הספר: "אחד הסימפטומים המובהקים לבעיות ראייה טמון בתלונות של הילד על קשיים בהעתקה מהלוח למחברת שגורמים לו להימנע מהפעולה או להעתיק רק חלק מהחומר, כיוון שחלק מהשורות והמילים קופצות לו במהלך הקריאה והכתיבה. מאותה סיבה הילד נמנע מהכנת שיעורי בית וממשימות הדורשות קריאה ובמיוחד קריאה מאומצת ואפילו ממטלות כמו ציור, השחלת חרוזים, גזירה וכדומה. התופעה באה לידי ביטוי גם בקצב קריאה איטי לצד חוסר יכולת לקרוא את הניקוד, כתיבה איטית ומרושלת, והחזקת חומרי הקריאה קרוב מדי לפנים".
עוד היא מוסיפה, כי "סממן נוסף שמעיד על ליקוי ראייה פוטנציאלי הוא תנועות ראש מיותרות במהלך הקריאה והכתיבה מהלוח. הקושי העיקרי הטמון כאן הינו בתנועת המעקב אחר המתרחש והדבר בא לידי ביטוי בהזזה מרובה של הראש בעת קריאת ועיבוד החומר הכתוב, כיווץ העין בתדירות גבוהה, קימוט לא רצוני של המצח, היפוך אותיות ומילים, איבוד הריכוז, קושי בהבנת הנקרא ולימוד טקסט חדש".
חוסר שקט ומצמוץ יתר
ברקו מציינת כי "פעמים רבות מתבטאת בעיית הראייה בקושי במעבר מראייה רחוקה לקרובה, באחיזה קרובה של חפצים, תלונות על עייפות, חוסר ריכוז, כאבי ראש בזמן קריאה, עיניים דומעות או להבדיל יובש בעיניים. קושי נוסף הנובע מראייה לקויה הוא היכולת להבחין בין תמונות וצורות בעלי הבדלים קלים, בלבול בין מילים עם התחלות דומות, קשיים באבחנה בין רעיון עיקרי לשולי בטקסט והתקשות בתפיסה בסיסית מתמטית של גודל עוצמה ומיקום".
לויה מוסיף ש"היפראקטיביות, חוסר שקט ומנוחה, תלונות על צריבה בעיניים, ראייה מטושטשת או כפולה, מצמוץ יתר והפרעות חוזרות ונשנות בכיתה, הם גם סימנים המעידים על בעיית קוצר הראייה ממנה סובל הילד". לעומת זאת, הוא מציין שאין כל בעיה אם הילד מתקרב מאוד למסך הטלוויזיה, אלא אם כן הוא מתלונן שאחרת אינו יכול לראות את המתרחש".
לטפל בבעיה בזמן
"הראייה היא המפתח להתפתחותו הכללית של הילד לא רק בבית הספר אלא גם האישיות, היציבות וההסתגלות לחיים קשורים באופן הדוק ביותר להתפתחות הראיה", מבהירה ברקו ומוסיפה כי "למרות המודעות ההולכת וגדלה, כמות רבה של ילדים מפוספסת מבחינה אבחונית ומשלמת על כך מחיר לא מבוטל. אני נתקלת בילדים בגיל 6-7 עם מספרים גבוהים מולדים, כלומר סובלים מפזילות, עיניים עצלות וטשטוש ראיה, ולהוריהם אין כל מושג שהילדים זקוקים למשקפיים.
"אם הילדים הללו היו מטופלים כראוי בגיל שמונה חודשים או אפילו שנה, חייהם היו שונים לגמרי ולא היו נאלצים להתמודד עם הלקות המאוד קשה. בשורה התחתונה: היה ניתן למנוע את כל חוסר השקט, ההיפראקטיביות וחוסר הנוחות שנגרמו לאותם ילדים על לא עוול בכפם. שלא לדבר על היחס של הסביבה והטענות הבלתי פוסקות שמופנות כלפיהם על כך שהם לא מתאמצים מספיק".
בשיתוף מכבי ממבט ראשון
לפנייה לכתב/ת 
