מחפשים טיול לכל המשפחה? משרד ירושלים ומורשת מחדש ומשחזר עבורכם מגוון אתרים

כאשר מחפשים טיול משפחתי המתאים לילדים, בני נוער וגם להורים, חשוב לקחת בחשבון פרמטרים כמו נגישות והתאמה לילדים, מקום לנוח ולאכול, ואפשרות לסייר במשך זמן מועט יחסית. לצד זאת, השאיפה של כולנו היא להנחיל לבני המשפחה ערכים חיוביים באמצעות הפעילות, כגון הערכה של הטבע, ערכים חברתיים חשובים, או ערכי ציונות בריאים.

משרד ירושלים ומורשת פועל בשנים האחרונות לשימור ופיתוח אתרי מורשת בכל קצוות הארץ באמצעות תוכנית "ציוני דרך", וכעת הוא מזמין אתכם ליהנות מכך במהלך תקופת החגים. היכן תוכלו לנצל את מזג האוויר של הסתיו ולהעביר יום של טיול נעים, קליל ומעשיר? אספנו עבורכם את כל ההמלצות החמות.

אזור הצפון - מחנה המעפילים עתלית

מחנה המעפילים עתלית ע"ש משה סנה הוא אתר לאומי משוחזר המספר על ההעפלה המאורגנת של יהודים לארץ ישראל, החל משנת 1934 ועד הקמת המדינה. במהלך תקופה זו נכלאו במחנה מעפילים ופעילי היישוב שנלכדו על ידי הבריטים, ביניהם לוחמי המחתרות.

הצלחתה של תופעת ההעפלה מרשימה במיוחד: למרות ההגבלות והצמצומים של רישיונות העלייה לארץ מצד הבריטים, יהודים בכל העולם פעלו באופן בלתי לגאלי להעלות יהודים לארץ ישראל, בתופעה שקיבלה את השם "ההעפלה". בין השנים 1934 ל-1948 הגיעו לארץ ישראל יותר מ-100,000 מעפילים בדרכי הים והיבשה.

אוניית מעפילים בעתלית(צילום: חיים צח, לע"מ)

השלטון הבריטי נאבק במבקשים לעלות ארצה ללא אשרות כניסה ובמסגרת זו הקים בארץ ישראל ומחוצה לה מחנות מעצר למעפילים. מחנה המעצר למעפילים בעתלית היה מחנה המעצר המרכזי בארץ ישראל, אשר החזיק עשרות אלפי מעפילים. לאחר כל התלאות שעברו בדרכם לארץ ישראל מצאו עצמם המעפילים שוב מאחורי סורג ובריח, והפעם על אדמת ארץ ישראל.

לאחר שננטש ונזנח בשנות ה-70 של המאה הקודמת, בדומה לגורלם של אתרים נוספים מראשית ההתיישבות, הוכרז המחנה ב-1987 במעמד נשיא המדינה חיים הרצוג בתור אתר לאומי. במהלך השנים הפך המחנה למרכז חינוכי ללימוד מורשת ההעפלה, והוא מהווה עוגן לשימור הסיפור, שימור המורשת והזיכרון של אחת התקופות המשמעותית ביותר בתולדות העם.

בין מוקדי העניין במחנה המשוחזר ניתן למנות את מוזיאון האנייה, המדמה מסע העפלה לישראל בעזרת מולטימדיה, צריף החיטוי המשופץ והמשוקם, צריף המגורים המשוחזר, ו-"בנתיבי ההעפלה", מרכז המידע והמחקר לתולדות ההעפלה ע"ש אלוף מורדי (מוקה) לימון, הכולל ארכיון מידע ממוחשב של מסמכים, קטעי עיתונות, צילומים ועדויות מפי מעפילים ופעילי עלייה.

במסגרת תכנית "ציוני דרך", יזם אגף מורשת במשרד ראש הממשלה בשיתוף עם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, תכנית פיתוח חדשה לאתר. ״תכנית האב״ החדשה למתחם צפויה להוות מנוף לפיתוחו העתידי של האתר כמרכז ביקור חווייתי וערכי מרכזי לנושא ההעפלה לישראל. היא כוללת בין היתר תכנון ואפיון מחודש של כל האתר, שיפור חוויית הביקור, שחזור מבנים, יצירת תצוגות, המחשות ועיצוב נופי של המסלולים. התחזית היא ליותר מ-100,000 מבקרים בשנה לאחר יישום התכנית.

• איפה? מצפון לישוב עתלית, סמוך לכביש החוף ולמחלף עתלית
• איך מתקשרים? 04-9841980
• מתי להגיע? א'-ה' 9:00-17:00, ו' 9:00-13:00
• חשוב לדעת: ביקורים בתיאום מראש בלבד (גם לבודדים). לא ניתן להיכנס למיצגים ללא הדרכה מקומית
  

אזור המרכז - מקווה ישראל

מקווה ישראל הוא בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל, אשר הוקם בשנת 1870 על מנת לחנך את הנוער בישראל לחיי חקלאות והתיישבות, ולהקנות לו השכלה כללית, תרבות יהודית וחינוך עברי בהתאם למורשת ישראל.

מקווה ישראל(צילום: מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל)

תכנון בית הספר היווה מודל ייחודי וראשוני בארץ ישראל, והיו לו השפעות משמעותיות לאורך השנים בתחומי החינוך, חקלאות, הכשרה חקלאית ותעשייתית, ביטחון התיישבות ועוד.

סיפורו של בית הספר מתחיל ב-1867 אז פנתה קבוצת צעירים מירושלים ל"כל ישראל חברים" בפריז בתיאור חיי העוני והדלות בארץ, וביקשו להקנות להם כלים לעבוד את האדמה. מזכיר הארגון, קרל נטר, התגייס באופן אישי למשימה, קיבל את אישור הארגון ויצא לישראל ללוות את תהליך הבנייה עד להקמתו. נטר גם הפך למנהלו הראשון של בית הספר.

מאז הקמת המדינה, שגשג בית הספר והמשיך לספק דורות של בוגרים מצוינים. כיום לומדים בבית הספר מעל אלף תלמידים, והוא מתמקד בלימודי מדעי הטבע, הסביבה והביוטכנולוגיה.

בין האתרים השונים במקווה ישראל ניתן למנות את שער ירושלים, השער ההיסטורי של המוסד, בית הכנסת מהמאה ה-19, הנמצא בחצר ההיסטורית של המקום, ומתבלט בסגנון אדריכלי מעורב, מרתפי היקב משנת 1893 החצובים בסלע הכורכר ואשר בהם פעלו מתנדבי ה"הגנה", הגן הבוטני ועץ הפיקוס הבנגלי המפורסם שניטע ב-1888.

במסגרת תכנית ״ציוני דרך״ של אגף מורשת במשרד ראש הממשלה, הוחלט לקחת חלק בתוכנית אב מקיפה לכפר הנוער, הכוללת תכנית שימור והפעלה של האזור ההיסטורי. הפרויקט הוא מיזם משותף של אגף מורשת עם מקווה ישראל, קרן רש״י, כל ישראל חברים, חמ״ת, לשכת תכנון מחוז ת"א, המועצה לשימור אתרים, משרד החינוך, משרד החקלאות, מתכננים ויועצים.

מטרות התוכנית הן הנחלת הערכים והמורשת של מקווה, החזרת מעמדה כאבן שואבת לתלמידיה ולציבור כולו, הנגשת המתחם ההיסטורי הייחודי, הנוף והשטחים הירוקים לטובת תושבי האזור, ומתן מענה על הצורך ביציבות כלכלית, ביצירת הכנסות שיתמכו באחזקת האתר ההיסטורי ויאפשרו את המשך קיומו של כפר חקלאי עצמאי. התכנית תכלול תיעוד ותכנון, שיקום ושימור של המבנים ושל המתחם ההיסטורי, עם דגש על מבנה היקב, בית הכנסת ושדרת הדקלים הידועה של בית הספר.

• איפה? רחוב מקווה ישראל 32, חולון
• איך מתקשרים? 03-5030489
• מתי להגיע? א'-ה' 8:00-16:00, ו' 8:30-12:00
• חשוב לדעת: הביקור בתשלום ובתיאום מראש
  

אזור ירושלים - חפיר מצודת דוד

מצודת ירושלים, המכונה "מגדל דוד", היא אחת מהמבנים ההיסטוריים הקדומים ביותר בירושלים. תפקיד המצודה היה להגן עליה בנקודת התורפה הטופוגרפית שלה, שאפשרה מעבר נוח יחסית אל העיר עבור כובשים, שודדים וגורמים עוינים אחרים.

חפיר מצודת דוד(צילום: מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל)

בנייתה החלה בתקופת בית ראשון והמשיכה לאורך השנים - בתקופת החשמונאים, בימי חזקיהו, בתקופת המלך הורדוס וכמעט בכל תקופה. המוסלמים שכבשו את ירושלים בשנת 638 יצרו לראשונה מצודה סגורה במקום, והצלבנים, אשר כבשו את ירושלים בשנת 1099, הקימו באזור את ארמון מלך ירושלים.

באותה תקופה קיבלה המצודה את התוואי הכללי הקיים עד היום, ואז נוסף גם חפיר שהקשה את הגישה לחומות. במהלך הכיבוש העות'מאני, נוספו שער חיצוני, גשר ורחבת משמר למצודה. בתוך המצודה נבנה מסגד חדש וצריח, אשר קיבל את שמו "מגדל דוד" וקיים עד היום כאחד מהסמלים הידועים של העיר.

לאחר מלחמת ששת הימים ואיחודה של ירושלים תחת שלטון ישראלי, הוחלט על הפיכת המקום למוזיאון לתולדות ירושלים. ביזמתו של מירון בנבנישתי, שהיה סגן ראש העיר וטדי קולק, ראש העיר, נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות ובמקום הוצבה תערוכה חדשנית וחווייתית המתארת את תולדותיה של העיר המיוחדת ומרתקת הזו.

בשנת 1989 נפתח במקום מוזיאון מגדל דוד – המוזיאון לתולדות ירושלים, בסיועם של קרן ויויאן קלור – דאפילד וקרן קלור באמצעות 'קרן ירושלים'. בחדרי המשמר של המצודה ממוקמת תערוכת הקבע של המוזיאון, המציגה את סיפורה של ירושלים על פני 4000 שנה, מהתקופה הכנענית ועד לאיחודה מחדש של העיר בשנת 1967.

בחצר המצודה נמצאים שרידים ארכיאולוגיים, המתעדים כל תקופה ותקופה בתולדות העיר, החל בשרידיה של מחצבה מימי בית ראשון, דרך חומת חזקיהו, החומה החשמונאית, המגדל ההרודיאני והצריח העות'מאני.

במסגרת תכנית "ציוני דרך" של משרד ירושלים ומורשת יחד עם הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), הוחלט לתמוך בהכשרת החפיר של המצודה לביקורי הקהל הרחב. מתחת לחפיר התגלו שרידים קדומים מימי בית ראשון ושני, לרבות הממצא המרשים והחשוב ביותר – גרם מדרגות מונומטלי המוביל לבריכת ענק, שהיה חלק מארמונו של הורדוס.

הממצאים החשובים נלקחו בחשבון בפרויקט הכשרת החפיר, אשר כלל הסדרת מסלול למעבר קהל, מערך שילוב והסברה, תחקיר, אוצרות והקמת מיצגים ואמצעי המחשה, טיפול בתשתיות, עבודות שימור ועוד. האתר נפתח למבקרים באופן רשמי ב-2014, והוא מהווה כעת עוד חלק מפסיפס המיצגים המרשימים שמציע האתר למבקריו.

• איפה? העיר העתיקה בירושלים, סמוך לשער יפו
• איך מתקשרים? 02-6265333, *2884
• מתי להגיע? א'-ה' 9:00-16:00 (באוגוסט עד 17:00), ו' וערבי חג 9:00-14:00, שבת 9:00-14:00 (יולי עד 16:00, אוגוסט עד 17:00)
  

אזור הדרום - צריף בן גוריון

צריף בן-גוריון אשר בקיבוץ שדה בוקר, היה ביתו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל ושל אשתו פולה בשנים 1953-1973. לאחר מותו של בן-גוריון הצריף הפך למוזיאון המנציח את המנהיג ומורשתו.

צריף בן גוריון(צילום: חיים צח, לע"מ)

צריף המגורים של בן-גוריון מבטא יותר מכול את האיש שהפך את המופת האישי לסגולת מנהיגות. בן-גוריון ורעייתו פולה גרו בצריף מאז שנת 1953, עת התקבלו כחברים בשדה-בוקר. במרוצת השנים הורחב הצריף כדי להתאימו לתנאי העבודה של בן-גוריון ולצרכי האירוח של הזוג.

הצריף נשמר במתכונתו המקורית, למעט שינויים ותוספות קלות, שנועדו לאפשר למבקרים נגישות לחדריו, בהם ניתן למצוא את המתנות שקיבל במהלך השנים ואת הספרייה שמשקפת את תחומי העניין הרבים של האיש. המוזיאון בצריף הוקם כאתר על פי בקשתו של בן-גוריון בצוואתו: לפתוח את צריף המגורים שלו ושל פולה אשתו לציבור הרחב.

ברחבות ההסבר שבכניסה לאתר, מוקרן מיצג היסטורי חדש המספר על חייו של דוד בן-גוריון ועל יחסו לנגב. במסגרת תכנית ״ציוני דרך״ של משרד ירושלים ומורשת, הוחלט להרחיב ולחדש את התערוכות הקיימות באתר צריף בן-גוריון ולמצבו כמוקד מוזיאלי אזורי מרכזי. הפרויקט בוצע בשיתוף עם קרן היסוד, המכון למורשת בן-גוריון ובסיוע התורמים שְרוּל ומרינה פּרָייס ונוֹרְמַה דְרִימֶר.

(צילום: חיים צח, לע"מ)

במסגרת הפרויקט נבנו באתר שלושה חדרי תצוגה חדישים המציגים בדרכים שונות את משנתו ואת דמותו של דוד בן-גוריון:

• בית הגבס, הבית הראשון שנבנה בקיבוץ, אשר מציג את בן-גוריון וקיבוץ שדה בוקר ובחזון הנגב.
• צריף המוקדש למשנתו של בן-גוריון במבחן הזמן, הכולל בין היתד פעילות ממוחשבת בנושאי הנגב, צה"ל ותפקיד הנוער. על הקיר מוצגים מכתבים נהדרים של בני נוער לבן-גוריון.
• צריף השומרים, בו מוקרן סרט על מנהיגותו של בן-גוריו ופניו השונות של בן-גוריון המנהיג.
  

האתר, שנחנך מחדש ב-2014, מזמין את המבקרים למפגש עם דמותו, הגותו וחזונו של בן-גוריון, ועם נושאים הרלוונטיים גם להיום- חזון הנגב, התיישבות, חלוציות, הקמת חברה מתוקנת, מנהיגות, צה"ל, עלייה, קשר ליהדות העולם, מיעוטים בישראל וישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

• איפה? צריך בן-גוריון, קיבוץ שדה בוקר
• איך מתקשרים? 08-6560469
• מתי להגיע? א'-ה' 08:30-16:00 ו' וערבי חג 8:30-14:00 ימי שבת וחג 10:00-16:00.
• חשוב לדעת: יש להגיע עד שעה לפני שעת הסגירה