מיכל עושה תיקון עולם
השחקנית והיוצרת, מיכל בירנבאום, ישבה בבית כנסה בוושינגטון הייטס ושמעה מהרב סיפור מזעזע על נשים מהגרות שעובדות בתנאים קשים בבתים חרדיים. את הכעס היא הופכת עכשיו לסרט
ערב אחד, בבית הכנסת בוושינגטון הייטס, סיפר הרב המקומי על בחור חרדי ששכר, כפי שרבים כמוהו עושים, מהגרות לעבודות ניקיון ועל אף עבודתן הקשה סירב לשלם להן. השחקנית והיוצרת הישראלית מיכל בירנבאום ישבה בין ספסלי בית הכנסת וליבה לא נתן לה מנוח. ״הרב סיפר את הסיפור שבעיקר אז, באווירת פסח, נגע לליבי מאוד״.מדובר בפרשה ידועה ורק לאחרונה, במסגרת עסקת טיעון, נאלץ הצעיר החרדי לשלם לעובדות.
מיכל, שמגיעה מבית דתי בבני ברק, לא נשארת נאמנה לטייפקאסט שהמסגרת הציבה בפניה. ״מגיל צעיר היה לי קשה בבית ספר חרדי, וההורים שלי הרשו לי ללכת לתיכון בנות שהייתה בו מגמת תיאטרון״. מיכל נשבתה בקסם המשחק, ובעוד צעד שלא תואם את המסלול לתוכו גדלה, החלה לשרת בגלי צה״ל. ״התקבלתי בלי פרוטקציותוהייתי כתבת תרבות ותוכניות דוקו״.
3 שנים הייתה על מדים ובסיומן ניסתה להשלים את הפער ועם מלגה שקיבלה עלתה על מטוס לניו יורק ללמוד גמרה במדרשה. בהמשך החליטה לממש את חלומה וללמוד משחק. אחרי שנתיים של לימודים אינטנסיביים כבר הספיקה לעלות על במות של הופעות בפסטיבלים מקומיים, תיאטרון של מחזות מקוריים, ׳הדיבוק׳, סינדרלה, ואפילו תפקיד קטנטן בסרט הוליוודי לצד אמה רוברטס והצגה שעסקה בתהליך ההתנתקות.
בזכות הסיפור ששמעה בבית הכנסת, נחשפה בירנבאום לתופעה יומיומית קשה בשכונות היהודיות בברוקלין. ״מסתבר שיש פינת רחוב מוכרת שבה בכל בוקר מתאספות נשים, מהגרות, רבות מהן אמהות, ומחכות שמישהו יגיע להציע להן עבודה. ניקיון, אתרי בניה״.
מיכל החליטה להשתמש בכלים שעומדים לרשותה כדי להביע מחאה על התופעה, שככל שנחשפה אליה יותר, עוררה את זעמה. ״הפרשה עצמה עליה סיפר הרב הייתה מכעיסה וכואבת. כשיצרתי קשר עם ארגון the justice workers, ששכנע את אותן עובדות להגיד את התלונה, הבנתי כמה הבעיה גדולה״.
הכעס על הניצול וחוסר הצדק בתוך בתים חרדיים ובסביבה כולה הובילו את בירנבאום להשתמש בכלי החזק ביותר שלה, היצירה. ״החלטתי שהמסר יעבור הכי חזק דרך סרט עלילתי״.
את העלילה בנתה מיכל סביב הסיפורים הקשים שנחשפה אליהם. ״בתהליך העבודה הגעתי לפגישות הארגון של העובדות, תיעדתי אותן, הצטרפתי למאבק שלהן ב-1 במאי והגעתי לשימוע שנערך מול הבחור החרדי שמיאן לשלם. הן תיארו לי איך נראה היום שלהן. במידה רבה, זה ממש דומה לזנות. בוחנים אותן מכף רגל ועד ראש. לצעירות קל יותר לקבל עבודה כי נראות כאילו יש להן כוח לעבוד, באופן קבוע מתמקחים איתן על הכסף, בידיעה שכל אחת מסביב תרצה להציע מיד מחיר נמוך יותר כדי לקבל את העבודה. מעניין לראות שהן בתחרות, אבל עדיין מתחשבות אחת בשניה״. רבות מהן גם אמהות, מפרנסות משפחה ומיכל מתארת ניצול קשה. ״הן מספרות שלפעמים גברים מנסים לנצל אותן גם מינית. הרבה פעמים גבר בבית לבד ויש סיטואציות לא נעימות״.
בשיתוף עם חברתה הלטינית, לורנה רודריגז, צילמה כבר בקיץ שעבר טריילר לסרט שכתבה. בסרט מיכל משחקת את נחמה, אישה חרדית ששוכרת את שירותיה של פרננדה. פרננדה לא מקבלת תשלום על עבודתה וממשיכה לעבוד כשהפחד משתק אותה. ״פרננדה חוששת כי הסטטוס שלה בעייתי ובמקביל מתפתחת חברות בינה לבין נחמה. גם נחמה מפחדת, כי בחברה שלה להתחבר עם מישהי לא יהודיה זה גם לא מקובל. אחרי שהקרבה ביניהן גדלה, מספרת פרננדה לנחמה שהיא לא מקבלת תשלום. ביחד הם מחליטות כנגד כל הסיכויים, להילחם בנוכל ובאי הצדק״.
בכתיבת התסריט ניכר שיש בה את הצורך להציג את הזווית הרחמנית והערכית יותר של החברה החרדית. ״רציתי להראות שגם אם נשים מגיעות מרקעים שונים, הדיכוי שהרבה פעמים הן מרגישות הוא דומה ועל הרקע הזה הן יכולות להתחבר. אני רוצה להאמין״, היא מוסיפה, ״שזה יכול היה לקרות גם במציאות. אמנם זה סרט עלילתי, אבל אני חושבת שרב המשותף על המפריד ביניהן״.
על אף הכוונות הטובות, בירנבאום זכתה ללא מעט ביקורת. ״אני מקבלת המון הערות מהקהילה החסידית. הם לא אוהבים את הרעיון, אבל אני תמיד עונה שאין להם זכות קטגורית על להיות יהודים ואנחנו צריכים להציג סטנדרטים גבוהים״.
חלקים מסצנות הסרט כבר צולמו ובימים אלו עומלת מיכל על קמפיין לגיוס תרומות שיעזרו להשלמת הצילומים. ״אנחנו מנסים לגייס רבע מהסכום בקיק סטרטר. בינתיים גייסנו כספים גם בסושיאל מדיה, כספים מהקהילה שלי בוושינגטון הייטס וגם תרומות מהקהילה הלטינית. כל אחד כמה שהוא יכול לעזור לנו כדי שנוכל לסיים את הסרט״.
עד השבוע הבא, 10 באוקטובר, ינסו מיכל וחברתה לגייס את הסכום הנדרש של 15 אלף דולרים ובמסגרת קיק סטרטר יעניקו גם שלל מתנות והטבות לתורמים.
״אני רוצה״, היא מודה לסיום, ״שבפעם הבאה שלוקחים עזרה בבית, שידאגו לתנאים טובים לעובדות. שהכל יהיה הוגן והגון. אלה נשים שדואגות לנו, לילדים שלהן, שעובדות קשה כדי להתפרנס בכבוד״.
את הסרט הקצר, לו קראה Division Ave מתכננת בירנבאום להפיץ בפסטיבלים לזכויות אדם ברחבי העולם.
