שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחיקה של 400 מיליון דולר תעביר את כיל להפסד ברבעון
    חברת האגרוכימיה יוצאת ממיזם האשלג באתיופיה שבוע אחרי הפסקת פרויקט המחשוב הגדול, שני פרויקטים כושלים שהוביל המנכ"ל המתפטר. ההשקעות יימחקו מדו"חות הרבעון השלישי, ורק הדו"ח המתואם, שמנטרל אירועים חד־פעמיים, יצליח לייפות את התמונה

    חודש לאחר התפטרותו של המנכ"ל סטפן בורגס, כאשר ברקע מוטחות בו טענות על הטרדה מינית של אחת מהעובדות, דירקטוריון כיל עוסק בניקוי האורוות שבמסגרתו יוצאת החברה משני פרויקטים שהוביל בורגס - מיזם האשלג באתיופיה ומיזם המחשוב של החברה - שבכל אחד מהם הושקעו מאות מיליוני דולרים. בסך הכל צפויה כיל שבשליטת עידן עופר למחוק כ־400 מיליון דולר על ההשקעות ברבעון השלישי.

     

    האקרובטיקה החשבונאית

    מחיקות אלה יביאו את כיל להציג הפסד בדו"חות הרבעון, אולם בדו"ח המתואם, שבו החברה מנטרלת אירועים חד־פעמיים כמו מחיקות אלה, כיל צפויה להציג רווח נקי מתואם. אף שאנליסטים נוהגים להתחשב יותר ברווח הנקי המתואם, הרי שקשה יהיה להתעלם מהעובדה שכיל תרשום הפסד לצד רווח נקי מתואם. עד כה, ההשקעות בפרויקטים לא נרשמו כהוצאה אלא כעלות של נכסים. כעת, עם המחיקות, 400 מיליון הדולרים האלו יירשמו כהוצאה שכנגדה לא קיבלה החברה תמורה.

    מנכ"ל כיל, סטפן בורגס (צילום: סיון פרג') (צילום: סיון פרג')
    מנכ"ל כיל, סטפן בורגס(צילום: סיון פרג')

    ביום חמישי האחרון, שבוע אחרי שדיווחה על הפסקת פרויקט המחשוב, הודיעה כיל גם על הפסקת פרויקט האשלג (Allana Afar) באתיופיה שבו השקיעה עד היום 170 מיליון דולר. כיל נכנסה להשקעה ראשונית במיזם האתיופי בפברואר 2014, אז רכשה 16% מהפרויקט מאלאנה פוטאש הקנדית. רכישה זו היתה חלק מהסכם שותפות אסטרטגי בין כיל לחברה הקנדית שכלל הסכם מכירה בלעדי (offtake) שבמסגרתו קיבלה כיל את הזכות לסחור, לרכוש ולשווק מיליון טונות אשלג שנכרו במכרה דאנקיל שבאזור אפאר בצפון־מזרח אתיופיה, ומתן סיוע טכני לאלאנה בפיתוח ותפעול המכרה.

     

    לכיל היתה אופציה להגדלת אחזקותיה באלאנה ל־37%, אולם ביוני 2015 החליטה החברה בהנהלת בורגס לרכוש את הבעלות (100%) על אלאנה דבר שהיה אמור מבחינתה לאפשר לה לשלוט בפיתוח הפרויקט, להבטיח את מימונו ולהפחית סיכונים הכרוכים בו. ההשקעה בהקמתו של המכרה באתיופיה היתה צפויה להגיע ל־640 מיליון דולר. כיל תלתה את יציאתה מההרפתקה באתיופיה בעובדה שממשלת אתיופיה סירבה לבקשתה להפחית שומת מס של 55 מיליון דולר שהושתה על אלאנה. "החלטת הדירקטוריון התקבלה, בעיקר, נוכח היעדר תמיכה מצד ממשלת אתיופיה בבניית תשתיות ויצירת המסגרת הרגולטורית הנדרשת לצורך הקמת הפרויקט, ובעקבות החלטת רשות המסים האתיופית לדחות את הערר ביחס לשומת המס הבלתי חוקית והבלתי מוצדקת, אשר אלאנה אפר נמנעה מלשלם". גם ירידה של כ־70 דולר בממוצע במחיר של טונה אשלג בשנה האחרונה, תרמה להחלטתה של כיל לצאת מאתיופיה.

     

    בסוף ספטמבר, כאמור, הודיעה כיל על החלטתה שלא להמשיך בפרויקט "ההרמוניזציה" הגלובלי שלה, שאמור היה למזג את כל 13 מערכות המחשוב של החברה אל תוך מערכת אחת. גם פרויקט זה הושק על ידי בורגס ב־2014 ועד עתה הושקעו בו 225 מיליון דולר, כאשר בהשלמתו כיל היתה אמורה להשקיע 250-200 מיליון דולר נוספים. פרויקט נוסף שהוביל בורגס היה מיזם משותף עם יונאן הסינית להשקעה של 340 מיליון דולר בתחום האשלג בסין. פרויקט זה הסב לכיל הפסד תפעולי מתואם של של 14 מיליון דולר ושל 15 מיליון דולר, ברבעון הראשון והשני של 2016 (בהתאמה).

     

    שולחן נקי למנכ"ל החדש

    בורגס, כאמור, פרש מכיל לפני כחודש ועד לאיתור מנכ"ל חדש לחברה, כיל מנוהלת זמנית על ידי אשר גרינבאום. עצם ההחלטה על הפסקת הפרויקטים שהוביל בורגס מלמדת אולי על האכזבה בחברה מביצועיו של המנכ"ל שפרש ועל כשלונו בקידום וניהול פרויקטים אלה, וכן על כוונתה של החברה להשאיר שולחן נקי למנכ"ל החדש שייבחר. מנגד, כיל מובילה קו אסטרטגי של הגדלת פעילותה במוצרי ההמשך, כמו תוספים מיוחדים למזון, במטרה שהחלק היחסי של ההכנסות והרווחיות שינבעו מהסחורות עצמן - אשלג, ברום ופוספט - ילך ויפחת וכך תהיה כיל פחות תלויה במחירי הסחורות. ניסיון זה נעשה על רקע ירידה במחירי הסחורות בעולם בשנתיים האחרונות ועודף היצע על הביקוש הקיים בשוק האשלג העולמי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים