שתף קטע נבחר

דיווחים בסודן: צווי מעצר נגד אלפי מבקשי מקלט שחזרו מישראל

יותר מ-3,300 צווים הוצאו נגד אזרחים ששבו מישראל, המוגדרת מדינת אויב. רובם חזרו במסגרת נוהל "עזיבה מרצון". מדובר ככל הנראה בצווים פתוחים, שחלקם מטילים מגבלות תנועה ומעקב של השלטון

 

ארכיון. מבקשי מקלט במתקן סהרונים (צילום: חיים הורנשטיין   ) (צילום: חיים הורנשטיין   )
ארכיון. מבקשי מקלט במתקן סהרונים(צילום: חיים הורנשטיין )

בחודש האחרון פורסמו דיווחים בתקשורת בסודן שלפיהם הממשל במדינה הוציא צווי מעצר נגד 3,300 אזרחים שחזרו מישראל, שאליה הם הסתננו בשנים האחרונות. הסיבה לכך היא שישראל מוגדרת "מדינת אויב".

 

אחת הידיעות, שהופיעה בעיתון "סודאני" ב-6 באוקטובר, כללה ראיון עם בכיר ממשל בשם מועאוויה צדיק, שהתייחס לנושא הישראלי והסביר שהוצאת הצווים מאפשרת כליאה של האזרח החוזר או הפעלת הגבלות אחרות על חופש תנועה, כגון איסור יציאה מהבית, איסור יציאה מהכפר וכדומה.

 

לדבריו, סודן הקימה ועדה שכוללת גורמים ביטחוניים ומשפטיים שחקרה את הנושא באופן מקיף והכינה דו"חות לגבי כל האנשים שנגדם הוצאו הצווים.

 

הפעיל החברתי מוטסים עלי, שנמלט מדרפור בסודן ולאחרונה הוכר בישראל כפליט, מסביר שצווים ואיסורים מסוג זה בסודן הם על פי רוב "פתוחים". המשמעות, לדבריו, היא שאפשר בכל עת לכלוא את אותו אדם, והוא צריך להתייצב פעם בשבוע במשטרה או אצל נציג רשות כלשהי.

 

"אז גם אם ייתכן שלא כל ה-3,300 בכלא ברגע זה, משמעות הצו היא שאותם אנשים עלולים להיעצר או להיות תחת מגבלות תנועה ואיסורים כאלה או אחרים", אומר עלי. "בנוסף זה מצביע על כך שאותם אנשים נמצאים כל הזמן תחת מעקב של השלטון".

 

בניסיון להוציא עשרות אלפי מבקשי מקלט אפריקנים נוקטת ממשלת ישראל מדיניות "עזיבה מרצון", שבמסגרתה מוענקים 3,000 דולר למי שמסכים לעזוב. נציבות האו"ם לפליטים וארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת חריפה על הנוהל, בטענה שמדובר למעשה בגירוש של מבקשי המקלט, משום שהחלופה היחידה הניתנת להם היא כליאה.

 

באפריל 2015 הוחמרה המדיניות באמצעות נוהל שיזם שר הפנים דאז גלעד ארדן, ולפיו מבקשי מקלט שבקשת המקלט שלהם נדחתה ומסרבים לעזוב את ישראל למדינה שלישית באפריקה

ייכלאו לא הגבלת זמן.

 

בשנה האחרונה יצאו מישראל כ-2,800 מבקשי מקלט במסגרת נוהל "עזיבה מרצון". בימים אלה דנים שופטי בג"ץ בחוקיותו של הנוהל בעקבות עתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם בנובמבר 2015. העותרים טוענים שהליך זה מסכן את העוזבים, ושעדויות רבות של כאלה שעזבו למדינות שלישיות העלו שלא ניתן למגיעים מעמד חוקי: הם חשופים למעצר וגירוש, הם לא יכולים להישאר במדינות אלה לאורך זמן, ונאלצים להמשיך במסע מסוכן למקומות בטוחים אחרים.

 

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בישראל חיים כיום כ-40 אלף מבקשי מקלט, רובם נתיני אריתריאה וסודן. הממשלה נמנעת מלגרש את אזרחיהן באופן ישיר בשל מחויבויותיה לדין הבינלאומי. בשנים האחרונות פסק כמעט לחלוטין זרם ההסתננות של מבקשי מקלט מאפריקה, שנמשך ברציפות באמצע העשור הקודם עד 2013.

 

בניגוד לעמדת שרת המשפטים איילת שקד ורשות האוכלוסין וההגירה, הנחיות חדשות שפרסם אתמול משרד הפנים הבריטי, קובעות כי כל העריקים או המשתמטים מאריתריאה הם פליטים על פי הדין הבינלאומי.

 

בנוסף, בימים האחרונים קראה נציגת ועדת החקירה של האו"ם לעצור גירוש של פליטים למדינות שלישיות ולהעמיד את המשטר האריתריאי לדין בגין פשעים נגד האנושות.

 

ההנחיות החדשות, שפרסם הממשל הבריטי, נמסרו בעקבות פסק דין שנתן בית המשפט הגבוה לענייני הגירה בבריטניה לפני כעשרה ימים במסגרת הליך שבו הייתה מעורבת "אמנסטי אינטרנשיונל'', ושבו נקבע כי מבקשי מקלט שיוחזרו לאריתריאה וייתפסו כעריקים ומשתמטים מהשירות הלאומי או הצבאי יעמדו בפני סיכון אמיתי לרדיפה על רקע פוליטי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
ארכיון. עקורים בצפון סודן
צילום: AFP
מומלצים