ניצן: "חקירה - כשיש חשד סביר", מזוז: "תופעת ההתקרנפות קיימת"
שי ניצן נשאל בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי מדוע המשטרה בודקת מקרים ולא חוקרת אותם: "פועלים כאן בשפה של עליסה בארץ הפלאות - 'ערפו את ראשו'", אמר פרקליט המדינה. שופט העליון מני מזוז: "בפעולות חקירה, צריך לנהוג במידת הצמצום בשימוש בבדיקה"
בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בישראל נשאל הבוקר (יום ו') פרקליט המדינה שי ניצן מדוע טענות או חשדות לפלילים מצד אישי ציבור מתחילים קודם כל בבדיקה משטרתית ולא בחקירה: "היום פועלים בשפה של עליסה בארץ הפלאות - 'ערפו את ראשו'", אמר ניצן.
גם שופט העליון מני מזוז, ששימש בעבר כיועץ המשפטי לממשלה, התייחס לסוגיית הבדיקות המשטרתיות: "לשאלה אם מוסד הבדיקה הוא מוסד נכון התשובה המוחלטת היא כן. זה נכון מבחינת כולם - מבחינת רשויות האכיפה, מבחינת הנחקרים ומבחינת הציבור. הטעם העיקרי לבדיקה הוא באותם מקרים שבהם לא ברור אם בכלל נעברה עבירה.
"בספירה הציבורית כשאין קורבן שבא ומתלונן 'פגעו בי', אלא הנפגע הוא הציבור עצמו, לא ברור אם נעברה עבירה. לפעמים זו שאלה משפטית גרידא. חלק גדול מהבדיקות לא היו במשטרה, היו בתוך משרד המשפטים. אין מחלוקת על העובדות - פלוני קיבל תרומה מאלמוני ומימן את מסיבת החתונה של הבת של איזה סגן שר. השאלה אם זו עבירה או לא. נעשית קודם בדיקה משפטית כדי לבחון אם בכלל מדובר בעבירה. אם מגיעים למסקנה שפעולה כזו היא עבירה, נפתחת חקירה כדי לבדוק את העובדות ולבסס אותן.
"לעתים הבדיקה היא באמת חקירתית, ושם זה נהיה יותר רגיש כי זה מעורר שאלות ואתה מתחקר אנשים, ללא אזהרה ואיך זה משליך... אני חושב שבדרך כלל, כשמגיעים לפעולות חקירה, השאלה יותר מסובכת ואני חושב שצריך לנהוג במידת הצמצום בשימוש בבדיקה. לא צריכה להיות נוסחה אחידה. ודאי לא נכון לומר כשמדובר בחשד נגד איש ציבור, תמיד צריכה להיות בדיקה. לחלוטין לא. בעיקרון צריך להיות אותו כלל לגבי כל סוג של חשד לגבי נחקר - איש ציבור או לא. באופן טבעי לגבי איש ציבור הצורך בבדיקה נדרש יותר לגבי איש ציבור מאשר איש רגיל".
מזוז המשיך ואמר כי "תופעת ההתקרנפות קיימת במערכות שונות, גם רגישות. הקרנף נמצא באמצע החדר. העצמאות של כל השרשרת של רשויות האכיפה לא מובנת מאליה. בסופו של דבר, האחריות העליונה היא על המפכ"ל וראש האגף החקירות, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. באופן טבעי אני חושב שהשופטים חשופים הכי פחות להשפעה ולא מהטעם של אי תלות. אני לא חושב שאנו יכולים או צריכים להתעלם ממנו אבל החשש הזה קיים יותר במערכות בכפיפות ישירה למערכת הפוליטית ופחות ברשות השופטת".
מנחה הפאנל, פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, שאל בכנס את המשתתפים אם גורמי אכיפת החוק הפסיקו לחקור ורק בודקים עכשיו. ניצן השיב: "אנחנו סבורים שאתה פותח חקירה כשיש חשד סביר לביצוע עבירה. עם כל הכבוד, זה שפורסם בעיתון שיש איזשהו סיפור, אין עד, אין תלונה אבל מישהו אמר שהוא שמע כתב כותב שיש למישהו טענות על ביצוע עבירה כזו או אחרת. היום זה פשוט לא יאומן. כמו בשפה של עליסה בארץ הפלאות, 'ערפו את ראשו'".
פרקליט המדינה המשיך ואמר כי "במקרים של אישי ציבור אנחנו רוצים להיות יותר מדויקים. נפתח בדיקה בכלל כדי לבדוק אם יש מקום לפתוח בחקירה. גם במח"ש, אם מגיעה תלונה כלפי שוטר, לא רק אם מדובר בניצב בכיר, פותחים קודם בבדיקה".
ניצן גם מתח ביקורת מרומזת על ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. לפני כשבוע וחצי צייץ ברק בנושא פרשת הצוללות כי "בעניין כלי השיט יש להפסיק מיד את המריחות. רופא בודק, משטרה חוקרת. מנדלבליט וניצן. ממה אתם חוששים?".
הבוקר אמר פרקליט המדינה: "יש איש ציבור ידוע שבא איש ציבור אחר שאומר שהוא לקח שוחד. זה לא שהוא הביא ראיות אבל מדובר באדם ידוע, אז בודקים. אותו אדם אמר עכשיו בפרשת הצוללות, 'רופא בודק והמשטרה חוקרת'. מעניין אם היה אומר את אותו דבר כלפי הבדיקה של עצמו".
גם ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב מני יצחקי, התייחס לאותה שאלה: "יש הגדרה מאוד מדויקת מהי בדיקה ומהי חקירה. אנחנו מאוד דקדקנים בהגדרות להנה ולהנה. אנחנו מקווים מאוד שמבחינתנו, במרחב הטיפול שלנו כשזו בדיקה, זה גם משרת אותנו כמשטרה משום שזה נותן לנו זמן לבצע פעילויות חסויות וסמויות. חקירה מטבעה היא יותר אינטנסיבית ופעילה. בבדיקה אתה יכול לרדת למצב שלא להגיע מיד ולעשות פעולות יותר אגרסיביות. בשורה התחתונה - לא ראיתי שבדיקות פגעו בחקירה בהמשך".
ניצן גם הזהיר מפני קמפיינים נגד גורמי אכיפת החוק: "כשמנשבות רוחות חזקות אתה צריך להיות ערני כל הזמן. בתחום הפלילי אנשים מאוד חזקים, מקושרים תקשורתית, יש להם הרבה כסף, והם לא אוהבים את זה שהמשטרה חוקרת והפרקליטות שוקלת להעמיד אותם לדין. יש להם הרבה דרכים לפעול: לארגן קמפיין תקשורתי, להשמיץ, רדיפה אישית שזה צעד שלצערי נוקטים בו. אם פרקליט מסוים מקבל החלטות לא פופולריות, כשאחר כך שוקלים לקדם אותו יש קמפיין ציבורי מצד כזה או אחר במפה הפוליטית וזה דבר מטריד. בוא נשאל את עצמנו מאיפה נולד הרעיון של להקים נציבות ביקורת על הפרקליטות? תחשבו מי יזם את זה? תגלו במפתיע שמדובר באנשים נאשמים שאפילו הורשעו. אנשים שאמרו שמוטב שיקוצצו כנפיהם של אנשי הפרקליטות. אני מציע שכל אחד מאיתנו צריך להיות מוטרד מזה".
לפנייה לכתב/ת 
