במה יתמקדו היצואנים הישראלים ב-2017

בחודש שעבר סיפרנו לכם על על התחזיות בתחום היצוא בארבעה ענפים מובילים: סייבר, פורמטים טלוויזיוניים, מזון וטכנולוגיה פיננסית. הפעם נתמקד במחשוב רפואי וברפואת שיניים, בתחום הרכב ובתחום הקלינטק. שוחחנו לשם כך עם ארבעה מנהלי ענף במכון היצוא.

עולם הרפואה ממשיך להעסיק אותנו, כאשר מעת לעת שומעים על פיתוחים חדשים שמקלים לנו על החיים והופכים אותנו לבריאים יותר, אך גם ממוחשבים יותר. לדברי תומר אפשטיין, מנהל ענף מחשוב ומכשור רפואי במכון היצוא, שלושה תחומים יתפסו את תשומת הלב בשנה הקרובה. "הראשון הוא artificial intelligence - איסוף מידע מחיישנים. תחום המוצרים הלבישים וה-IOT בגרסא הרפואית שלו. תוכנות ואלגוריתמים מאפשרים לעשות אנליזה ומציאת קשרים בין מידע שמקבלים מהמכשור: המידע יכול להיות דופק, אק"ג, פעילות מוחית, לחץ דם, היסטוריה של המטופל של משפחת המטופל ועוד. נבדקים כל מיני מאפיינים ומנסים לחזות התפתחות של מחלה. זו בעצם תפיסה של ביג דאטה בתחום הרפואי".

מיחשוב ומכשור רפואי ישראלי. מתוך תערוכת מדיקה הבינלאומית

למרות זאת, אפשטיין מציין שיש בעיות בתחום. "בהיבט משפטי - למי שייך המידע הזה, איך שומרים ומאבטחים אותו וכן סוגיית שמירת הסודיות הרפואית. בהיבט טכני - למשל חברה שאוספת מידע ויש לה ניטור 24/7 של מטופלים רבים. מה עושים עם כל המידע הזה? עוד בהתחלה בטרם איסופו, חשוב שיידעו בדיוק מה רוצים לעשות איתו".

מציאות מדומה ומציאות רבודה עם יישומים רפואיים הוא התחום השני שיתפוס תאוצה. אפשטיין אומר כי "מדובר בהתפתחות של תחום ההדמיה ודיאגנוסטיקה, המעבר מדו מימד לתלת מימד. זה ישים בכמה מישורים: גם בטיפולים, גם בשיקום אורתופדיה, יש כאן שיפור של חווית המשתמש, המטופלים, ומנגד ניתן כאן גם לסייע לאימון והכשרה של רופאים. ניתן להתנסות על פרוצדורות רפואיות מורכבות ללא הגבלה ואין צורך בבניית מערכות מתקדמות ומכשירים יקרים, אלא רק בסיוע של תוכנה ייעודית".

איפה שומרים על כל המידע שמצטבר? עם זה נתמודד ב-2017

התחום האחרון הוא הדפסות תלת מימד ביישומים רפואיים. מדובר בתחום שנמצא בתודעה כבר כמה שנים, אך חוזים שעד 2020 הוא יהיה נגיש יותר ולכל עסק תהיה מדפסת תלת מימד ליישומים שלו. "התחום הזה שם דגש על יעילות, דיוק ויחס עלות ותועלת", אומר אפשטיין. "בתחום האורתופדיה ניתן להדפיס פרוטזות ואפילו פלסטיקה שיקומית, או אפילו לשקם פנים של מישהו שעבר תאונת דרכים או אפילו שריפה. בנוסף יש שתלים בתחום הדנטלי, זה חיסכון בחומרים ודיוק גבוה. הדפסת איברים חיוניים ופונקציונליים זה הדבר הבא, בדו מימד כבר מצליחים לעשות זאת: ורידים, עור, אלו כבר מתפקדים. לב מודפס מתפקד לאורך זמן עדיין לא קיים, אבל זה יקרה. יש שתי חברות שעוסקות בהדפסות תלת מימד בארץ והן מתחילות להכניס לפעילותן גם יישומים רפואיים".

הטרנדים הצפויים בענף הרכב

בימים אלה אנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית בתחום הרכב, כשלמעשה המון טכנולוגיות מעולמות תוכן אחרים נכנסו לעולם הרכב. מה שהוביל חברות כמו גוגל ואפל להיכנס למרוץ הזה, הוא המידע שניתן לצבור על הנוסע ועל האינטראקציה שלו עם העולם. שגיב אלעד, מנהל ענף הרכב במכון היצוא מספר כי למידע שנצבר יש ערך רב: "המידע הזה מכיל בתוכו המון אפשרויות גם בהיבט העסקי וגם במוניציפילי. יש פה גם קשר לעיר החכמה: המידע שנצבר בידי הנהג, או בשימוש ברכב על בסיס האיסוף על פני הכביש. למשל איפה הנהג אוהב לקנות את הקניות אחר הצהריים".

תחום הסייבר נכנס לכאן בגדול, לפני כמה שנים היו 2-3 חברות שעוסקות בכך בארץ והיום יש כבר 10 חברות בארץ שמבוססות. ביניהם ניתן לציין את ארגוס, פאואר סק, ארילו, ועוד. "בגלל שלישראל אין תעשייה מקומית של רכב, יש לנו יתרון אסטרטגי כי היא מוטת יצוא, היא מכירה את הטרנדים בעולם ויודעת להכיל את ההתעניינות הבינלאומית", אומר אלעד.

אי אפשר גם שלא להתייחס לרכב האוטונומי. לדברי אלעד, בסופו של דבר הוא מסתמך על טכנולוגיה של סנסורים ויש פה יתרון מובהק לכל מיני גורמים מהתעשייה הביטחונית, וזה זולג לתעשייה האזרחית. "למשל, כל מה שנוגע בראיית לילה, איך לזהות אובייקטים בתוך הניתוח ועוד. פה אנחנו בחזית וזו טכנולוגיה שקיימת אבל עכשיו מטמיעים אותה כבר ברכב. ברייט ויי ויז'ן למשל היא דוגמה קלאסית לספינאוף של אלביט בתחום של זיהוי עצמים בשדה ראייה קשים. זו טכנולוגיה מעולם המסוקים שמשמשת את הרכב. עם הביקוש הגובר לתחומים הקשורים לרכב האוטונומי ולאור ההחמרות הגדולות ברגולוציה, ישראל כבר ערוכה משום שהיא מיצבה את עצמה בטופ העולמי בכל הנוגע לטכנולוגיה הצבאית. חברות הרכב הגרמניות למשל שואלות ומחפשות כל העת את אנשי 8200".

הרכב אוטונומי והנהג? הוא קורא עיתון

עוד תחום מפותח בארץ ויש לישראל יתרון יחסי בו הוא אינפוטיינמנט. אלעד אומר כי מדובר במערכת הבידור של הרכב, ואיך הנהג מגיב אליה תוך כדי נסיעה. "כשהרכב יהיה אוטונומי, יש צורך לשכלל את זה וגם אם הוא חצי אוטונומי ויש קשב מסוים לכביש, יש צורך בכך. אחת הדוגמאות היא מראדין - על בסיס טכנולוגיה של אור וחיישנים הפתרון שלהם מנגיש לך את האפליקציה ואת מה שאתה צריך לראות מבלי להזיז את העיניים יותר מדי". 

אוגרים אנרגיה ל-2018

ישראל היא מעצמת חדשנות בתחום הקלינטק העוסק בטכנולוגיה נקייה ומטרתו היא הפחתת זיהום והתייעלות. טל חדד, מנהל ענף הקלינטק במכון מספר כי אחד התחומים בענף שצוברים תאוצה עולמית הוא אגירת אנרגיה. "יש דוגמאות למהלכים שחברות מוכרות עושות כמו טסלה, הפתרון של אגירת אנרגיה לבתים פרטיים שנקרא Power Wall - הרעיון הוא שיהיה לך חשמל זמין ממקורות מתחדשים 24/7. מבחינת אנרגיה סולארית - בלילה לא מייצרים הרי אז אפשר לאגור חלק במהלך היום ולהשתמש בלילה או בתנאים לא אופטימיים של עננות". אחת החברות הישראליות עם פתרון בתחום הזה היא ברנמילר אנרג'י. "יש להם חומר דמוי בטון מבחינת המרקם והם בעצם אוגרים חום לאורך היום ומשתמשים בו בתהליכים שאחר כך ישמשו לאנרגיה - כמו קיטור", אומר חדד. "אפשר למשל ליישם זאת במפעל יצרני קטן שצריך אנרגית חום".

בתחום של הרכב החשמלי, אחת החברות הראויות לציון היא צ'קרה-טק שפיתחה סוללה ללא מרכיב כימי, רק עם רכיבים נעים והיתרון שלה הוא שהיא יודעים לאגור חשמל ולפרוק במהירות לרכב החשמלי. "יש מקומות שהם לא ברשתות חשמל הראשיות שמפוזרות בכל מדינה ועיר ואין את היכולת להקים תחנות טעינה אז הם מאפשרים להגדיל את טווח הנסיעה של רכבים חשמליים במדינות גדולות", אומר חדד. חברה נוספת בתחום היא ג'נסל. חדד אומר כי הטכנולוגיה שלהם היא תאי דלק, גנרטור ללא חלקים נעים, פתרון של גיבוי, רלוונטי לעולם תאגידי האנרגיה. "היתרון שלו הוא שזהו פתרון ירוק שיכול להיות בתוך מבנים במשרדים. נראה כמו מכונת צילום שמייצרת חשמל".

גם תחום הביג דאטה וההשלכות שלו לעולמות האנרגיה נמצא כאן, ולא רק בתחום הבתים והערים החכמות. אחת החברות המפורסמות בתחום היא אמפרסט שידועה בזכות תרומתה לכיפת ברזל. "הם היו אחראים על התחום של האנליזה - לקחת את הנתונים ולתרגם את הכל לפקודת יירוט. הם יודעים לעשות התאמה של הטכנולוגיה לעולמות האנרגיה – פתרונות לחברות חשמל וניהול חכם של הרשת", מציין חדד.

צריך גם לדעת לשמור על הדרכים להפיק אנרגיה מתחדשת. חברת בליידרנג'ר פיתחה פתרון ניקוי פאנלים סולאריים בצורה אוטומטית עם רחפנים. "הרחפן יודע לעשות זאת בצורה אוטומטית על ידי ניתוח של רמת לכלוך על הפאנלים ועושה זאת בצורה יעילה. 

הרחפן שמנקה פאנלים סולאריים

חדד מציין כי ישנה התעניינות גוברת של תאגידי אנרגיה בחדשנות הישראלית. אחד מהם, enel,  תאגיד אנרגיה איטלקי ענק הקים בחודשים האחרונים מרכז חדשנות בישראל ויאתר טכנולוגיות בתחום של אנרגיה ויקדם סטארט-אפים. "גם מדינות השכילו לעשות משהו דומה כמו דנמרק שהקימו מרכז חדשנות בארץ והם מתרכזים בעולם התוכן של קלינטק. הקימו אותו לפני שלושה חודשים". חדד מסיים באופטימיות: "מקווים שנשמע על עוד סיפורי הצלחה כדוגמת סולאראדג' שהפכה לענקית בתחום הסולארי, הם חזקים בשוק האמריקאי ונמצאים בשלב מתקדם של חדירה לשוק ההודי".

רפואת שיניים בתלת מימד

עולם רפואת השיניים עובר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, בעיקר עקב כניסת מערכות דיגיטליות מתקדמות לתוך הענף, בתחומי ההדמיה והתלת ממד. רפאל מוג, מנהלת הענף הדנטלי במכון היצוא, מספרת כי השינוי הזה חל גם בתחום הרנטגן של רפואת השיניים. אם בעבר טיפלו באמצעות צילומי רנטגן רגילים, כיום, בעזרת צילומי CT ניתן לקבל תמונות תלת ממדיות. "זה מאפשר לרופא שיניים לתכנן את הניתוח או ההשתלה באופן מדוקדק לפני הביצוע, כדי להבטיח את בטיחות הפרוצדורה ואת הצלחתה. בישראל קיימות חברות העוסקות בתחום זה ואחת מהן היא CMT Medical technologies המספקת חלקים למכשיר ההדמיה CBCT, שהוא מכשיר CT המיועד לתחום הדנטלי", אומרת מוג.

טרנד אחר, התופס תאוצה, קשור בתחום הסריקה התלת ממדית בתוך הפה - intra oral scanner. "במקום חומר למטבעים ששמים בפה לצורך העתקת מבנה השיניים והלסת, ניתן כיום לבצע סריקה דיגיטלית תלת ממדית בעזרת סורק, שמאפשר לצלם את פרטי הפה בצורה מדויקת", מציינת מוג. "זה נוח יותר למטופל ולרופא והתוצאות מקבלות מיד. ניתן להדפיס את מודל השיניים והלסת במדפסת תלת מימד או להעביר את הקובץ ישירות למעבדה לצורך המשך תהליך הייצור של הכתר או הגשר". שתי חברות ישראליות פיתחו סורק כזה, חברת Densys 3D כבר הוציאה את הסורק שלה לשוק, וחברה אחרת בשם Adin – אחת מחברות השתלים הגדולות בישראל - מתכננת להוציא לשוק סורק במהלך השנה הקרובה.

מוג מספרת על טרנד נוסף בענף: "בתחום יישור שיניים, בעת תכנון טיפול של ישור שיניים, על הרופא שמקבל צילום של פה המטופל לעשות חישובים רבים הנדרשים לצורך תכנון הטיפול. חישובים אלה דורשים זמן לא מבוטל ודיוק רב. קיים שירות המבוסס ענן של חברת CephX, שירות זה מבצע על בסיס התמונות, הצילומים וההנחיות של הרופא את החישובים ואת תוכנית העבודה המוכנה, ובכך מאפשר לרופא להתקדם בטיפול באופן יעיל יותר.

שירותים אחרים מאפשרים לרופא להסביר טוב יותר למטופל מהן אפשרויות הטיפול ומהו הטיפול הנבחר עבורם. "תוכנת מחשב הנקראת Dental Master מאפשר לרופא להדגים למטופל בעזרת תמונות, סרטונים ואנימציות את סוגי הטיפול, את שלבי הטיפול ואת התוצאות הצפויות", אומרת מוג. ומה בנוגע לרופאי העתיד? לחברת Image Navigation יש מכשיר ניווט המאפשר לסטודנט/מתלמד לבצע סימולציות של פרוצדורות דנטליות שונות, לקבל פידבק בזמן אמת, ולשפר באופן ממשי את היכולות הקליניות של אותו רופא/סטודנט.

בשיתוף מכון היצוא