אבארט 124 ספיידר במבחן ראשון - על הדבש ועל העוקץ

אבארט, חטיבת הספורט של פיאט, כבר הוכיחה כי היא מסוגלת להעניק יכולת דינמית יוצאת דופן למכוניות מהשורה, כמו למשל ה-500 הקטנה, ובאותה הזדמנות להפוך אותה לדגם פופולארי למרות תג מחיר גבוה משמעותית מהמקור. עם ה-500 זה הצליח לה לא רע גם אצלנו, ועל כך יעידו יותר מ-300 יחידות שנמכרו מהמכונית המשודרגת. וכעת נוחתת ה-124 ספיידר, הומאז' לרודסטר מאמצע שנות ה-60 מבחינה עיצובית, ואחות כמעט-תאומה-זהה מבחינה מכאנית למאזדה MX5, הרודסטר הנמכרת ביותר בהיסטוריה. האם היא גם טובה ממנה ובעיקר, האם היא שווה 300 אלף שקלים, 67 אלף יותר מהיפנית?

מתחרות: מאזדה MX5, אודי TT רודסטר, ב.מ.וו 220 קבריולה

מחיר: 300 אלף שקל

טוב: עיצוב, הנאה מנהיגה, תדמית

בסדר: ביצועים, אבזור

טעון שיפור: נוחות נסיעה, בידוד רעשים, מחיר
ציון:

איך נראה

ה-124 נראית לא פחות ממצוין. חזית אגרסיבית עם סבכה קדמית גדולה ויחידות תאורה מקוריות, מצטרפים לחישוקים מושחרים, רביעיית מפלטים וסוללת סמלי מותג. היא גם מושכת המון תשומת לב.

(צילום: ניר בן זקן)

אלא שתא הנוסעים דומה למדי לזה של ה-MX5. מלבד המושבים, גלגל הגה ספורטיבי ומד סל"ד באדום-לוהט במרכז לוח המחוונים. איכות החומרים טובה ותפעול מערכת המולטימדיה המקורית - דרך חוגה ומסך - נוחה ופשוטה. ההגה מתכוון רק לגובה, ובשילוב עם מושבי הספורט מאפשר תנוחת נהיגה מצוינת לנמוכי קומה, אך נהגים שמתנשאים ל-1.80 מ' ומעלה, ירגישו צפיפות מיותרת. תאי האחסון מעטים ואין כאלה כלל בדלתות או תא כפפות. תא המטען זעיר (140 ליטר).

(צילום: רונן טופלברג)

רשימת האבזור כוללת מסך תצוגה בגודל "7 עם תפריט מלא בעברית ומצלמת נסיעה לאחור, מערכת שמע של BOSE, חיישני גשם, תאורה (אדפטיבית) וחניה אחוריים, מנופים להעברת הילוכים מההגה, חישוקי "17 וארבע כריות אוויר. רכב המבחן צויד במושבי עור מחוממים - בתוספת של 13 אלף שקלים.

איך נוסע

מנוע טורבו בנזין בנפח 1.4 ליטר מייצר כאן 170 כ"ס ומשודך לתיבת 6 הילוכים אוטומטית (פלנטרית) בלבד. תיבה ידנית תוצע בעתיד. הביצועים טובים עם זינוק מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 6.9 שניות. נתון מומנט גבוה (25.5 קג"מ) מאפשר האצות ביניים ראויות. אך למרות שהביצועים טובים מהאחות היפנית, השהיית טורבו מורגשת עד 3,000 סל"ד אמורה הייתה כבר לעבור מהעולם.

(צילום: ניר בן זקן)

ל-124 המצוידת בבולמי זעזועים של בילשטיין, כיול נוקשה מאד שמקנה נסיעה קופצנית, ללא קשר לסוג הכביש. בידוד הרעשים לוקה כצפוי בחסר, עם כמות רעשים אופיינית בדרך כלל למכוניות מסוג זה גם כשהגג סגור. אלא שכן נוסף גם צליל ספורטיבי - אך מטריד בכל זמן אחר - של מפלט "מונזה" (עוד 7,000 שקלים) שהותקן ברכב המבחן. גם כאן, המלצתנו היא לוותר על התוספת הרועשת (מדי).

אותם מתלים נוקשים דואגים להתנהגות כביש מושחזת שמצליחה ה-124 לייצר. זוויות הגלגול כמעט לא קיימות והתחושה מתקרבת לזו של קארטינג קטן ונמרץ. אבל מכיוון שהכביש הישראלי רחוק מלהציע איכות סלילה של מסלול מירוץ (או אפילו כביש כפרי בגרמניה), המיתלים הכה-נוקשים מתקשים מאד בשיכוך מהמורות. פגשו אחת כזו באמצע פניה, וה-124 תדלג הצדה כשתפגוש בה. מרחק הדילוג כגובה המהירות.

(צילום: רונן טופלברג)

הביקורת לא עוצרת כאן. שכן בחירה בתיבת הילוכים אוטומטית מגדילה אולי את קהל היעד (אולי), אך היא ללא ספק גורעת מההנאה. שימו לב, אין כאן משום טהרנות של דינוזאורים מוטוריים המביטים בתיבה אוטומטית - כל תיבה כזו - בביטול. מצב ספורט אמנם מאפשר למשוך לסל"ד גבוה יותר, ומקדים את הורדת ההילוך בבלימה, אך בתפעול ידני דרך המנופים תגובותיה פשוט איטיות מדי.

כל אלה לא מונעים שעשועים. אולי אפילו להיפך. שכן על כביש מתאים (ונדיר), עם הנעה אחורית ודיפרנציאל מוגבל החלקה, משקל עצמי נמוך של קצת יותר מטון עם חלוקה שווה בין הצירים והגה חד, מדויק ותקשורתי, זו ללא ספק אחת המכוניות המהנות ביותר בהן נהגנו לאחרונה. כזו שבקושי מייצרים כיום. מכונית המאפשרת שעשועים "כמו פעם", ואינה מחייבת מהירויות-על כדי ליהנות ממשחקי זנב נשלטים. במפתיע, צריכת הדלק סבירה יחסית עם 10.3 ק"מ לליטר.

(צילום: ניר בן זקן)

איך בסוף

אבארט הוסיפו ללא ספק עוקצנות-עקרב לפלטפורמה היפנית, והעניקו כך לרודסטר אופי מעט שונה, ברוטאלי וחד יותר. ולמרות התיבה האוטומטית והמתלים הנוקשים, זו עדיין מכונית בה נשמח לנהוג בכל רגע נתון.

אבל, יש לה תג מחיר שקשה להצדיק, ודאי מול אחותה היפנית הזולה משמעותית שאינה נחותה ממנה בשום סעיף (ובחלק מהסעיפים אף מתעלה עליה), המציב אותה ישירות לטריטוריה של אודי TT רודסטר וב.מ.וו 220 קבריולה, שתי גרסאות גג-נפתח של מותגי יוקרה נחשבים, עם ביצועים דומים ובמקרים מסוימים אף טובים יותר. מצד שני, גם 500 אבארט יקרה להחריד...