שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      חיסכון לכל ילד: הפספוס הגדול של האוצר
      למרות הכוונה המבורכת, תוכנית חיסכון לכל ילד לא משפרת את ההשכלה הפיננסית של הילדים וההורים בישראל. אולי אזרחים משכילים פשוט נתפסים כמזיקים למערכת? הפספוס הגדול של משרד האוצר ורשות שוק ההון. דעה

      בימים האחרונים קיבלו מאות אלפי משקי בית בישראל מכתב נחמד מביטוח לאומי. הפעם לא מדובר בהודעות על חובות או קנסות, אלא דווקא בהודעה משמחת. ב-1 בינואר 2017 יפתח הביטוח הלאומי תוכנית חסכון לכל אחד מילדי ישראל שמשולמת בעדו קצבת ילדים, במסגרתה יפקיד הביטוח הלאומי מדי חודש 50 שקל לחשבון על שם הילד בקופת גמל להשקעה או בתוכנית חיסכון בבנק.

       

      מקור הכסף אינו בנדיבות פתאומית שתקפה את האוצר, כי אם תולדה של החזרת קצבאות הילדים שקוצצו אצל לפיד והוחזרו בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה.

       

      אין ספק שהכוונה המקורית מבורכת – לאפשר חיסכון ראשוני לכל אחד מילדי ישראל, גם כאלה שלהוריהם תמיד יהיה משהו דחוף יותר - אמיתי או מדומה - לעשות עם הכסף. הבעיה היא שבפועל מדובר אולי באחד הפספוסים הגדולים של משרד האוצר, של הביטוח הלאומי ושל הרשות החדשה לשוק ההון, לפתוח פרק חדש ונהדר בהשכלה הפיננסית בישראל.

       

      מחקרים בכלכלת משקי בית מראים שני דפוסים מעניינים: האחד הוא שעלייה מתונה בהכנסה הופכת מיד לצריכה. אם מעלים לאנשים את השכר ב-100 שקל נטו, בסוף החודש לא נמצא אצלם בחשבון 100 שקל יותר, אלא כל מספר בין אפס ומטה.

       

      חסכון חובה הוא רעיון שממשיך את מודל פנסיית החובה, ולמעשה כמו בסדרת "מלחמת הכוכבים", הפרקים הראשונים של החיסכון בילדות באים לאחר שיצאו הפרקים הממשיכים של חיסכון החובה בבגרות.

       

      כמו כן, ככל שלאנשים יש השכלה פיננסית טובה יותר, כך הם חוסכים יותר, מתמקחים יותר ומתאימים טוב יותר את הרכב ההשקעה לטווח ההשקעה. כאן גם מגיע הפספוס, ובגדול. הרי הסכומים שייחסכו במסגרת התכנית החדשה אינם גדולים. עבור משפחה ממוצעת עם שלושה ילדים מדובר בסכום הנע בין 150 שקל לחודש ל-300 שקל אם תבחר להוסיף מכספה. לילד שהוא בן 9 כיום מדובר בחיסכון שיסתכם ב- 5,400 עד 10,800 שקל סך הכול לפני תשואה עד שיגיע לגיל 18. ממש לא סכומים שיסדרו לו דירה. אבל התוכנית הזאת הייתה יכולה להיות זו שמסדרת למשפחה את ההשכלה הפיננסית.

       

      משפחה שתתחיל לצעוד בדרך של חשיבה פיננסית עצמאית כבר תרצה לדעת יותר. יהיה קשה לגבות ממנה דמי ניהול של 10% על "ביטוח מנהלים" , להצדיק דמי ניהול על ביצועים שליליים, או לגבות ריבית של 5% על משכנתא בזמן שהבנק משלם עליה רבע מזה.

       

      אלא שבאופן מפתיע, מי שמקבל את המכתב וגם מי שטורח ונכנס לאתר לא יכול למצוא תשובות לאף שאלה מהותית מלבד לשאלות הטכניות ביותר. כך לדוגמה, מצוין כי יש מסלול השקעה של "סיכון מוגבר" מול מסלול השקעה של "סיכון מועט", אבל אין שום הסבר בנוגע למהות הסיכון בכל אחד מהמסלולים. זה כמו לשאול אדם את מי הוא רוצה לפגוש בים, כריש פטיש או את נמו? כולם רוצים מעט סיכון, אז למה לקחת משהו שונה? האם יש מס על הכסף שנחסך? על מה הוא משולם? איך עוקבים אחר המידע ? נדמה שהאוצר שכח שהוא מתפעל אתר מידע בשם "גמל נט" - כי הוא כלל לא מוזכר.

       (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
      (צילום: shutterstock)
       

      מדוע זה כל כך קשה להכין סרטון הסברה (קצת יותר שימושי מזה שפורסם) למשתמש הנבוך? מדוע מבזבזים את האפשרות להעניק למיליוני ישראלים, שלא קיבלו דקה של השכלה פיננסית בחייהם, הסברים קצרים בנושאים של משכנתא, פנסיה וביטוח? מאות אלפי משפחות היו יכולות למנף את התוכנית לאלפי שקלים נוספים בחסכון.

       

      renderer.qmerce.com/interaction/5846acba9d2ea30a59cb6b98

      מי אלו 750 אלף האנשים שמשלמים כיום דמי ניהול מקסימליים בקרנות הפנסיה, שעבורם פתח לאחרונה האוצר את קרנות פנסיית ברירת המחדל אם לא הוריהם של אותם ילדי חסכון ה-50 שקלים? ההזדמנות היא כל כך טובה והפספוס הוא כל כך גדול, עד שחייבים לתהות - אולי אזרחים משכילים פשוט נתפסים כמזיקים למערכת?

       

      אז מה בעצם כדאי שנדע כדי לחסוך טוב יותר? ראשית, כדאי להימנע מהפקדת החיסכון החדש בבנקים. הבנקים נכנסו לתוכנית רק בגלל לחץ פוליטי, והפיקדונות שלהם מציעים ריבית אפסית. בנוסף, אם כבר הממשלה מממנת את דמי הניהול, אז כמו בכל ארוחת חינם, למה שלא נבחר במנה היקרה יותר? שנית, בקופות הגמל, כדאי לבחור במסלול ה"מסוכן". הסיכון הוא רק לכאורה. מדובר בטווח ארוך, ובכסף לא גדול.

       

      בעולם של תשואות נמוכות זה צריך להיות הכיוון. זו גם דרך מצוינת להתחיל להבין במה מושקעת הפנסיה שלנו. כדי לבחור את מנהל ההשקעות כדאי להיעזר במערכת ה"גמל נט" של האוצר. זו מערכת מצוינת שמאפשרת להשוות בין מנהלי קופות גמל. הנתונים ההיסטוריים (שכמובן לא מבטיחים דבר על העתיד) מראים, שיש מנהלי גמל שהשיאו באופן עקבי 1%-2% יותר מהממוצע, כמעט כל שנה. בדרך כלל דמי הניהול בהם גבוהים יותר, אבל כאן דמי הניהול הם על חשבון המדינה.

       

      הכותב הוא מרצה למודלים של חסכון ארוך טווח, הקריה האקדמית אונו

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים