שובר את השוק: סיור בשוק רמלה
איפה מסתתרת הזנגולה הכי טעימה בשוק רמלה? השף גיא גמזו עם טור שווקים חדש במהלכו הוא יטייל בשווקים, ינשנש במקומות שהקדמה עוד לא הגיעה אליהם, ימליץ על חומרי גלם מסחררים ויצלם הכל בתמונות אינסטגרם
את השווקים המציאו הרבה לפני שהמציאו כרטיסי אשראי וקניות באינטרנט, ואיכשהו זה עדיין עובד. אני אוהב שווקים. בעולם שבו לכולם יש נעליים של נייק וספה מאיקאה, בשוק אפשר לקנות מוצר חד פעמי.
אם הירקות בשוק צומחים באדמה ומשתנים מעונה לעונה, האוכל בשוק צומח בקהילות שסביבו, ומשתנה משוק לשוק. בתור שף אני מאמין שהפה שלי נועד לטעום, והידיים נועדו לספר. אז אני מבקר בשווקים, טועם, ומביא לכם סיפורים, המלצות, ובעיקר תמונות.
צפו בביקור של השף גיא גמזו בשוק ברמלה:
ביקור בשוק רמלה
במילון, ליד המונח "כור היתוך", חייבת להיות תמונה של שוק רמלה: רוסים, ערבים, טוניסאים, מצרים, יש בו הכל. רק שם בעל דוכן ערבי מציע ללקוחה סחורה ברוסית. האוכלוסיה המעורבת היא יתרון אדיר, כי לצד הירקות שמגיעים מהשוק הסיטונאי, אפשר למצוא גם גידולי בלדי אמיתיים מהכפרים.
אמנם היום אפשר למצוא כמעט הכל לאורך השנה, אבל עכשיו הזמן לקנות בעונה ערמונים, ארטישוקים, תותים ושורשים. בשוק הזה תוכלו למצוא גם אורח עונתי פחות מוכר, החרשוף. חרשוף הוא קרוב משפחה של הארטישוק, זה צמח מריר שמתאים לתבשילים, ואם מצאתם חרשוף ואין לכם מושג מה עושים, תשאלו את המוכר. בכלל, אם מישהו מוכר משהו, הוא כנראה יודע מה לעשות איתו, אז לא להתבייש ולשאול.
התחלתי את הטיול בשוק של רמלה בטעמי הילדות שלי שהתבשלו בסיר מבעבע. פול גדול, שעורמים בכלי פלסטיק ומוסיפים לו מיץ לימון, מלח, כמון וקצת קימל. כל מצרי מכיר את זה, ואני לא יכולתי להתאפק.
אביבה מכינה סמבוסק ממולא בחומוס ובצל שמושלך לסיר שמן ענק. דיאטטי זה לא, אבל זה אלוהי. בהמשך השוק יושב אבא שלה, ומטגן זנגולות. מדובר, למי שלא יודע, בממתק עיראקי בטיגון עמוק שנטבל בסירופ סוכר. כמו שאמרתי, דיאטטי זה לא.
בטאבון יסמין זרמו איתי ואתם קיבלתם הצצה לעומק תנור העצים שנמצא בלב המקום. מכינים פה רק מנה אחת: פיתה מושלמת. הבצק נפתח, ובעזרת שק בד מודבק לקירות התנור. הצד סופג ישירות את החום קשה, ותוך הפיתה חם ורך. הפיתה מוכנסת לשקית, מכוסה בהרבה זעתר, ומעליה נשפך בנדיבות שמן זית. ואם רוצים לבנה? "יש פה ממול לבנה, תקנה ותביא לך", יענו לכם.
בהמשך השוק יש דוכן לימונדה, הכי טעימה בעולם, אבל מה שקנה אותי זה מנגנון השאיבה מהדלי. מי שהמציא את זה צריך לקבל פרס, אני מנסה לחשוב מה אפשר לעשות עם המתקן הזה במסעדה שלי.
אין לי אוויר כבר, אבל החובה המקצועית לא מאפשרת לי ללכת לפני שאני מוצא בורקס מפנק. מזל שיש את סיסו. אין שם שלט אבל יש לסיסו הזה בורקס מעולה שיוצא מהתנור בתדירות גבוהה. ה"טססס" מהמגש החם בישר לי שאני חייב לנסות אחד. או שניים. והאופציות? גבינה, תפוח אדמה, תרד, או תרד עם גבינה. בונוס: איירן או מיץ רימון. זהו, יותר מזה כבר לא צריך כלום.
